המבקר: אולמרט התערב בפעילות מרכז ההשקעות לטובת פרויקט אקווריה
מבקר המדינה מותח ביקורת בדוח שפרסם היום על אהוד אולמרט בתפקידו כשר התמת, ועל שורה של מנכ"לים בשירות הציבורי שעקפו את החוק, קידמו אישורים ופעלו לטובת פרויקט תיירות ענק ליד אילת - ללא סמכות ובניגוד לתקנות
תחילת הסיפור לפני עשר שנים. בעקבות הסכמי השלום שנחתמו עם ירדן, החליטו יזמים אמריקנים לקדם פרויקט מלונאות ונופש עצום, של כ-5,000 דונם בתחום המשותף לישראל ולירדן.
לצורך קידום הפרויקט מינו היזמים את רן פקר, טייס לשעבר, תת אלוף במילואים שכיהן בעבר כקונסול ישראל בלוס אנג'לס כנציגם וכמקדם הפרויקט בישראל. הפרויקט המשותף לא יצא אל הפועל ומשנת 2002 הציע פקר, כמנכ"ל חברת אקווריה, למשרדי ממשלה את הפרויקט שנקרא "אקווריה" בתחום ישראל בלבד.
מאחורי הפרויקט עמדו משקיעים אמריקנים. סטנלי סילברשטיין, ג'ו ברנשטיין ואלברט דוול, שהקימו פארקים דומים בהוואי ובאריזונה. עיר הבידור שיזמו תוכננה על שטח של 1,300 דונם צפונית לאילת.
על פי היזמים, ההשקעה הכוללת נאמדה ב-291 מיליון דולר. שליש מהפרויקט היה אמור להיות ממומן באמצעות הון עצמי של היזמים, כ-10% מהמדינה ומהטבות מס שיינתנו לו בשנתיים הראשונות להפעלתו, והשאר מהלוואות בנקאיות.
בראיון למעריב לפני שנה אמר פקר כי עיר הבידור שהוא מתכנן "תכלול בתוכה קומפלקס מגרשי גולף מדברי עצום, פארק מים עם 65 מתקנים, חוף ים ממש כמו בהוואי ומסלול הליכה שעובר בין מדינות ויבשות שונות.
"בכל איזור יהיו חנויות, מסעדות, תיאטראות, הופעות ודיסקוטקים שמתאימים למקום, וגם העיצוב ייתן למבקר את התחושה שהוא נמצא במדינה אחרת".
אבל הדרך לעיר הבידור, על פי מבקר המדינה, לא נסללה בצורה ישרה. נתח הקרקע הענק של 1,300 דונם ניתן לחברת אקווריה ללא מכרז ותחת התערבות של גורמים פוליטיים ותכנוניים בניגוד לתקנות.
מבקר המדינה מצא כי מרבית הבדיקות הכלכליות של פרויקט אקווריה שעשו הבנק ויועצים מהארץ ומארה"ב בשנים 2007-2004 בהזמנת משרד התיירות והמינהל הצביעו על אי כדאיותו של הפרויקט.
המבקר מצא גם כי הבדיקות לא הביאו בחשבון את מלוא הוצאות היזם (בהיקף של עשרות מיליוני דולרים) בגין עלות הקרקע או עבודות פיתוח העל ועבודות הפיתוח בתוך תחום הפרויקט, ולכן תוצאותיהן מוטות לטובת הפרויקט והיזם, ולכאורה כדאיות הפרויקט נמוכה מזו שחושבה, לכן עלה ספק אם כדאי בכלל למדינה להשקיע בפרויקט.
למרות זאת, משרד התיירות פנה למרכז ההשקעות במשרד התמ"ת כדי שזה יאשר מענק והטבות לפרויקט במסגרת עידוד יזמות תיירותיות.
ביולי 2005 העביר היזם למשרד התיירות פירוט של הוזלת הפרויקט מ-350 מיליון לכ-290 מיליון דולר. אבל משרד התיירות לא בדק את פרטי ההוזלה והשפעתה על הפרויקט ודן בה ללא התייחסות מקצועית וביקורתית כלשהי.
במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, כותב המבקר, ישנה חובה לדיון מוקדם במרכז ההשקעות כבסיס להחלטה על מתן מעמד של מפעל מאושר. הוראות התקשי"ר אוסרות על עוזרי שרים ונציגיהם של
על אף זאת, חושף המבקר, ביולי 2003 פנה עובד יחזקאל, עוזר שר התמ"ת דאז אהוד אולמרט, למנהל מרכז ההשקעות, שמואל מרדכי, וקבע: "בהמשך לשיחתנו הטלפונית בעניין פרויקט Aquaria סוכם כי התהליך כולו יסתיים על שני מישוריו הבאים עד סוף אוגוסט 2003: א. אישור הפרויקט כמפעל מאושר. ב. מתן מענק כנדרש".
התערבותו של יחזקאל נעשתה לפני פרסום הבדיקות הכלכליות, בטרם ניתנה המלצה הכרחית של ועדת ההשקעות במשרד התיירות וללא דיון מוקדם במרכז ההשקעות עצמו. מבקר המדינה מציין כי "נוסח הפנייה מלמד על ניסיון לקבוע מראש תוצאת דיון בגוף סטטוטורי, והיא פוגעת בסדרי מינהל תקינים".
גם עוזר נוסף של שר התמ"ת, דורון שופן, התערב בקידום הפרויקט. בספטמבר 2003 פנה למנהל מרכז ההשקעות בבקשה כי יכתוב את מכתב ההמלצה "מאחר שהנושא נמצא בסדר עדיפויות עליון אצל השר".
"מקרים אלה", כותב המבקר, "מצטרפים למקרים דומים של התערבות שר התמ"ת מר אולמרט במישרין או באמצעות עוזריו בפעילות מרכז ההשקעות. במכלול המקרים הייתה התערבות של עוזרי השר בשמו או כזרועו הארוכה באופן שיכול היה להתפרש כהוראה או כהנחיה לביצוע וכביטוי להפעלת לחץ על ידי השר או מטעמו. הנה כי כן מדובר ב'שיטה' שאותה אימצו עוזרי השר".
אדם נוסף שנחלץ לסייע לפרויקט, על פי המבקר, היה מנכ"ל משרד הממשלה דאז, אביגדור יצחקי, שהפעיל לחצים על קיבוץ אילות כדי שיסיר את העתירה שהגיש לבג"ץ נגד הפרויקט שאמור היה לקום על אדמותיו החקלאיות.
שורה של בכירים נוספים מוזכרים בדוח המקיף של מבקר המדינה. ביניהם אהרון דומב, שכיהן כמנכ"ל משרד התיירות והמליץ בנובמבר 2002 למנהל המינהל לתת ליזם הרשאה לתכנון, אף שבדיקות הכדאיות הכלכלית עדיין לא החלו והיזם כלל לא עמד בהתניות שהעלה משרד התיירות למתן ההרשאה.
דומב גם המליץ למנהל המינהל כי ערבות כספית בסך 250 אלף דולר שיפקיד היזם תשמש גם הוכחה ליכולתו הפיננסית לממן את חלקו בפרויקט בשיעור של יותר מ-100 מיליון דולר (כ-30% מעלות הפרויקט).
"לדעת משרד מבקר המדינה", נכתב בדוח, "סכום הערבות התמוה בהיקפו לא יכול היה לשמש ראייה ליכולת הפיננסית של היזם לממן פרויקט שהיקפו מאות מיליוני דולרים, והחלטת המנכ"ל אומרת דרשני".
על הקצאת הקרקע למיזם אומר המבקר כי "הקצאת קרקע למיזם מסחרי נעשית במכרז, והשטחים המסחריים אינם מזכים במענק ממרכז ההשקעות. פרויקט אקווריה תוכנן על אדמות מדינה שנמסרו לחברת אקווריה ללא מכרז למרות שמיולי 2005 הציג היזם את ההכנסות מהמסחר בפרויקט אקווריה כעיקר ההכנסות מהמיזם".
בנוסף להקצאת הקרקע לצרכים מסחריים, פורסם בדצמבר 2005 כי משרדי האוצר והתיירות המליצו למרכז ההשקעות לתת לפרויקט אקווריה מענק של 150 מיליון שקל.
מבקר המדינה מצא גם כי יעקב אפרתי, מנהל מינהל מקרקעי ישראל, הודיע ליזם בספטמבר 2005 כי הוא מאשר את הסכמת היזם לשלם דמי חכירה שנתיים בשיעור של 5% מערך המתחם במקום דמי חכירה מהוונים.
ההחלטה הזו נגדה את מדיניות מועצת מקרקעי ישראל ואת החלטותיה, הטילה סיכונים על המדינה והרעה את תזרים המזומנים של המינהל בזמן שהיטיבה עם תזרים המזומנים של היזם.
"בהחלטת מנהל המינהל מקופלת הטבה כלכלית ליזם שכן במועד בו התקבלה, הריבית הגלומה בתשלום דמי חכירה שנתיים נמוכה מריבית השוק לאשראי לפרויקטים תיירותיים", כתב המבקר.
"לדעת משרד מבקר המדינה, לא היה זה בסמכותו של מנהל המינהל לתת התחייבות בניגוד לדין (החלטות המועצה) ולהיטיב עם היזם בלא הסכמה מראש של המועצה ובלא שהיתנה את הבטחתו ליזם בהסכמה כזו".
אם כל זה לא מספיק מסתבר כי למרות התנגדות משרדי התיירות והאוצר "סיכמו מנהל המינהל וחברי הנהלת המינהל עם היזמים במאי 2006 על חתימה לאלתר על הסכם הפיתוח שייכנס לתוקף במועד מאוחר שיוסכם עליו".
"החלטה זו התקבלה בטרם נוצרו התנאים לחתימה כזו, בעוד משרדי הממשלה דלעיל ביקשו להציב בהסכם הפיתוח תנאים שיחייבו את היזם לקיים את התחייבויותיו. לדעת משרד מבקר המדינה, אף שההסכם טרם נחתם עד למועד סיום הביקורת, החלטת מנהל המינהל וחברי ההנהלה מלכתחילה הייתה לא תקינה".
הדוח גם מזכיר כי משרד התיירות, המינהל, מרכז ההשקעות והבנק לפיתוח תעשייה, שבדק את ההצעה, לא ביררו את זהות בעלי המניות בחברת אקווריה, "ובמקום זאת הסתמכו על נתונים שהמציא להם היזם. אלא שאלה השתנו לעתים תכופות ונמצאו לפחות שבע גרסאות שונות בהקשר זה".
כך גם תוכנית (הפרוגרמה) הפרויקט שהוגשה למשרד התיירות על ידי פקר, המחייבת את היזם אם תוקצה לו הקרקע, אושרה באופן לא תקין.
פקר גם שינה את תוכניתו בסמוך ולאחר שתוכניות הפרויקט כבר אושרו, בניגוד להוראותיהן. מה שאוסר על המינהל, משרד התיירות והוועדה המקומית אילת לחתום על בקשות להיתרי בנייה לשינויים בתכניות שאושרו. אבל כל הגורמים,כולל מנהל מחוז הדרום מר דודו כהן, בעל התפקיד הבכיר במחוז בכל הנוגע לשמירת חוק התכנון, לא אמרו כלום על כך.
המבקר מזהיר כי "קיימת אי ודאות לגבי טיב הפרויקט: אם עיקרו אטרקציות תיירותיות או שהוא פרויקט מסחרי שהאטרקציות בו משניות, והאם יש בכוונת היזם לשנות בעתיד את ייעוד הקרקע ולהוסיף מגורים, מלונות וקזינו בשטחו".
כך יכולה החברה, שקיבלה את הקרקע בחוזה פיתוח וחוזה חכירה למטרת הקמת פארק, לשנות את ייעוד הקרקע תוך ניצול מלוא הפוטנציאל הנדל"ני של ערך הקרקע. שינוי הייעוד ישנה את מחירי הקרקע במאות מיליוני שקלים תוך עקיפת מנגנון הקצאת הקרקע במכרז.
"יש לתת את הדעת לפגיעה אפשרית בזכויותיהם ובמצבם של חברי קיבוץ אילות", כתב המבקר בסיכום, "ולהתייחס אליהם בצורה ראויה והוגנת. כן יש לתת את הדעת לפגיעה באופי החקלאי שמשמעותו באזור זה - ציונית וחלוצית".
מקיבוץ אילות נמסר כי "הקיבוץ מברך את מבקר המדינה על ביקורתו היסודית והמעמיקה".
לבקשת ח"כ אורית נוקד מהעבודה, נאות יו"ר הועדה לביקורת המדינה ח"כ מיקי איתן, לקיים דיון בנושא ביום שלישי הבא. ח"כ נוקד אומרת כי "דו"ח מבקר המדינה על פרויקט אווקריה חושף התנהלות לא ראויה של משרדי הממשלה והרשויות השונות שעבדו בנושא. מדובר בניסיון חמור לגזול את קרקעות קיבוץ אילות. זאת, תוך התעלמות מהנזקים החמורים לאופי החקלאי של ההתיישבות הציונית החלוצית".
מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה: "הדוח התקבל ואנו נלמד אותו ואת ממצאיו בתקופה הקרובה. נציין רק כי משרדי ממשלה רבים היו שותפים לשלבי התכנון השונים של פרויקט אקווריה, ולאחר בדיקות היתכנות שונות הסכימו משרדי התיירות והאוצר כי יש לקדם פרויקט זה.
"כך סברו גם מומחים חיצוניים שונים, כפי שעולה מהדוח. על פי תפיסה מקצועית זו - ובשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה האחרים שהיו מעורבים בנושא - פעל גם משרד התמ"ת על עובדיו. ראשי משרד התמ"ת דאז, סברו ועדיין סבורים, כי תפקידם היה לקדם פרויקטים מסוג זה והם לא שינו את דעתם".
בהכנת הידיעה השתתפה מאיה בנגל.