דיאטת נפט לאומית
הירידה במחיר היא הזדמנות להפחית את תלותו של המשק בנפט, לצמצם את הצריכה ולפתח במהירות אנרגיות ממקורות חדשים ונקיים. זו ההזדמנות לעשות בנחת את מה שהיינו צריכים לעשות מזמן
הרי ישראל היא מהמדינות היחידות בעולם שבהן העובדה שחבית נפט קיבלה תג מחיר של יהלום לא התבטאה בשינוי אורחות החיים. אולי בגלל ירידת שער הדולר, אולי מפני שאנחנו נרקומנים של נפט, ובדיוק כמו אצל מכורים אמיתיים - גם עלייה דרמטית במחיר הסם לא תשכנע אותנו להיגמל.
עם כל ירידה במחיר החבית נרשמת עלייה במפלס השאננות המנשבת במסדרונות המשק. לא בטוח שיש לזה כיסוי. בטווח הארוך הנסיגה במחירי הנפט עלולה להתברר כאסונו הגדול של המשק הישראלי, בדיוק כמו שהשנים ברוכות הגשם שהגיעו אחרי היובש של תחילת העשור נחשבות היום לאחת הסיבות שמשק המים הישראלי שקוע בבוץ.
שנות השפע עמעמו את תחושת הדחיפות, ובישראל, כידוע, דברים זזים רק כשהחרב מונחת על הצוואר. כשהמצב רגוע, אנחנו לא מצטיינים בחשיבה לטווח ארוך. עוד צלילה קלה במחירי הנפט, ושוב ידברו על כך שהפקת חשמל מאנרגיית שמש היא פריווילגיה לירוקים ולעשירים.
הירידה במחירים - זמנית ככל שתהיה - היא הזדמנות, הזדמנות להפחית את תלותו של המשק הישראלי במשאב המתכלה והמזהם, לצמצם את הצריכה ולפתח במהירות אנרגיות ממקורות מתחדשים ונקיים. זו הזדמנות לעשות בנחת וברוגע את מה שהיינו צריכים לעשות מזמן.
אבל המשק הישראלי, כמו שאנחנו
נוהגים להטיח בשכנים, לא מחמיץ הזדמנות להחמיץ הזדמנות. ומשום מה נראה שזה מה שהולך לקרות גם הפעם. המסקנה העיקרית מהגרף המשוגע של השנה האחרונה היא שהנפט, במקרה הטוב, הוא מניה מסוכנת, מהסוג ששום משקיע שפוי לא שם עליה את כל כספו.
כל סופה מתגברת, כל מתקן גרעיני וכל גחמה של דיקטטור יכולים להעלות או להוריד אותה בתוך ימים. שלא לדבר על כך שהבחירות המתקרבות מבטיחות ששאול מופז ימשיך לדבר שטויות, והוא הרי ידוע בהשפעתו המאגית על שוק האנרגיה העולמי.
במקרה הטוב, כאמור, הנפט הוא השקעה לא אמינה. במקרה הרע, גם בימים של ירידות צריך להביא בחשבון שאנשי תיאוריית "שיא הנפט" יתגלו כצודקים. התיאוריה הזו אומרת שקצב גילוי שדות הנפט החדשים וקצב ההפקה ילכו ויקטנו (זה כבר קורה במקומות רבים,( במקביל לעלייה בצריכת האנרגיה העולמית, וברגע מסוים - שבו אי-אפשר יהיה עוד לספק את הדרישה - יתחולל משבר כלכלי-גלובלי.
ייתכן שהמשבר הזה כבר כאן ורק יצא להפסקה קצרה, ואולי יגיע בקרוב, ואפשר שהם טועים. המשק הישראלי, שממילא מחויב להפחית את הפליטות במסגרת המאבק בהתחממות הגלובלית, יכול לחסן את עצמו מפני משבר באמצעות דיאטת נפט לאומית, אבל כל ירידה במחירים מקטינה את הסיכוי שזה יקרה.
כשהתעריף של 100 דולר לחבית - שאיתו השנה האזרחית יצאה לדרך - נראה פתאום כה קרוב וקורץ, הרבה יותר מפתה לדחות את הדיאטה למחר.
נא להמתין לטעינת התגובות
