להיות תלמיד - בתי הספר שצברו הכי הרבה מוניטין
שמונה תיכונים ישראליים נהנים ממעמד־על בחינוך הישראלי. הנוסחה להצלחה לא ברורה - אבל עם רשימות הבוגרים הנוצצות קשה להתווכח
הרשימה הזאת לא מבוססת על מדע מדויק, אבל אלה הן "החממות" של מערכת החינוך; בתי הספר התיכוניים שיצרו לאורך עשרות שנות פעילותם מוניטין, שבימים אלה הופך נדיר ומבוקש במיוחד.
אלה התיכונים שכשתוסיפו אותם לקורות החיים שלכם, סביר להניח שתקבלו שיחת טלפון חוזרת. בתי הספר האלה לא מושלמים; גם בהם היו מקרים של אלימות ואולי אף “הנשרה” של תלמידים או הפרזה חריגה בגביית תשלומים, וגם טענות על אליטיזם ועל אפליה, אך בסופו של יום - ובסופן של שנות הלימודים - העשייה החינוכית והלימודית הכוללת בהם הפכה לכרטיס ביקור עבור הבוגרים.
סיסמת בית הספר היא "והצנע לכת", אבל המוניטין שלו דווקא עמוס גאווה. הריאלי נוסד לפני 95 שנה, וכיום לומדים בו יותר מ-3,700 תלמידים מגיל 3 ועד 18. מורים ועוברים יש יותר מ-400, שכרבע מהם בוגרי בית הספר.
רשימת הבוגרים כוללת 28 כלות וחתני פרס ישראל, 4 רמטכ"לים (יעקב דורי, מרדכי מקלף, חיים לסקוב ואמנון ליפקין־שחק), 3 שופטי בית המשפט העליון (דליה דורנר, יעקב מלץ ושושנה נתניהו), נשיא מדינה לשעבר (עזר ויצמן) ועוד בוגרים רבים שהשתלבו במשק ובמרחב הציבורי: מרזי ברקאי ויואב
מנהל התיכון הוא תא"ל במיל' רון כתרי, בוגר בית הספר ולשעבר דובר צה"ל. בהנהלת בית הספר אומרים כי סוד הקסם שלו טמון בלמידה המשותפת של תלמידים מכל הדתות והמגזרים, תוך שימת דגש על אהבת האדם, על נתינה לכלל ועל אחריות חברתית.
"בתוך הרצף החינוכי, מגן ועד י"ב, חשוב לנו להעביר את מורשת בית הספר, לצד השאיפה להתפתחות ולשינוי. ברצוננו לכוון את תלמידינו להיות בני אדם מעורבים ומשפיעים בחברה הישראלית, ואנו עושים זאת באהבה גדולה", אומרים שם.
ב-1959 החליטו באקדמיה למוזיקה בתל אביב להקים תיכון לאמנויות על שם הצ'לנית תלמה ילין. כעבור כמעט 5 עשורים תלמה ילין מוביל ללא עוררין בין בתי הספר לאמנויות בישראל, והוא כנראה הדבר הכי קרוב לבית הספר מסדרת הטלוויזיה האמריקנית "תהילה".
התיכון אמנם ממוקם בגבעתיים, אך התלמידים מגיעים אליו מכל רחבי הארץ, ללימודים במגמות מוזיקה קלאסית, ג'אז, מחול, תיאטרון, אמנות חזותית וקולנוע.
תיכון תלמה ילין אמנם זכה למוניטין המכובד בשל המקצועיות הגבוהה באמנויות, אבל הדגש בבית הספר על המסלול העיוני לא נופל מהדגש על המסלול האמנותי.
הדרישה להתמדה ולהצלחה בלימודים היא בלתי מתפשרת, ובבית הספר מתגאים ביותר מ-90% זכאות לבגרות, ולמעלה מ-26% מהתלמידים הם "מצטיינים" לפי משרד החינוך, עם ציונים גבוהים ב-4 ו-5 יחידות לימוד.
בוגרים? מי לא: אסף הראל, מילי אביטל, מיכל ינאי, אסף אמדורסקי, שירי ארצי, עומר ברנע, רמה מסינגר, קרני פוסטל, שלומי שבן, איתי טיראן ואוהד קנולר.
התיכון שליד האוניברסיטה בירושלים, או בשמו המוכר "ליד-ה", הוקם לפני 73 שנה בצמוד לקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם. האוניברסיטה היא לא רק שכנה, אלא אחת מיוזמות הקמת בית הספר.
במשך השנים זכה בית הספר, המנוהל בידי ד"ר גלעד אמיר, למעמד גבוה בירושלים בפרט ובמדינה כולה. תדמיתו אליטיסטית - אך עם הקבלות שמציגים הבוגרים לא נראה שיש מי שחושב שם שאליטיזם הוא דבר רע.
התלמידים לומדים ב-3 מסלולים: "תוכנית אתגר" למחוננים ולמצטיינים, מסלול רגיל ומסלול "התוכנית החדשה", המיועד לתלמידים ש"זקוקים לתיווך של בית הספר ולסביבה מטפחת על מנת להביא לביטוי את יכולותיהם".
תלמידי כל המסלולים נהנים מכיתות קטנות יחסית. רשימת הבוגרים שהגיעו לעמדות מפתח במדינה היא ארוכה: השופטים אהרון ברק ומישאל חשין, הסופרים דוד גרוסמן, גדי טאוב וניר ברעם והבמאי חיים בוזגלו. לבית הספר יש עמותת בוגרים פעילה וגם מורים מפורסמים: ישעיהו ליבוביץ' ז"ל, הסופרת בתיה גור ז"ל והנשיא לשעבר יצחק נבון.
אחוז הזכאות לבגרות הוא גבוה, ויותר מ-20% מהתלמידים נחשבים למצטיינים.
אליאנס מציין השנה יום הולדת 50. בעיר שבה אזורי הרישום פתוחים, מצליח אליאנס להוביל מדי שנה ברשימת בתי הספר המבוקשים. בבית הספר אומרים שהנוסחה להצלחה היא דגש על מצוינות בלימודים מצד אחד ועל משמעת מצד שני.
שיעור הזכאים לבגרות הוא 92%, ואחוז הנשירה הוא 1%. כמעט כל התלמידים לומדים 5 יחידות אנגלית וגם 5 יחידות צרפתית, ובית הספר מעודד אותם לגשת לבגרות מורחבת גם במדעים.
מנהלת בית הספר, ורדה כגן, אומרת שלא רק מספר הזכאים לבגרות חשוב - אלא גם איכות התעודה: "תעודות הבגרות עומדות בדרישות הסף של האוניברסיטאות. אני קוראת לזה 'תעודת בגרות כבדת משקל', כי לא מספיק להשיג תעודת בגרות: העיקר זה האיכות".
עם זאת, כגן סבורה כי השאיפה למצוינות אינה נוגעת רק להישגי התלמידים: "מצוינות מבחינתי היא מימוש יכולות בכל התחומים, ומצוינות היא גם דוגמה אישית של המורים. יש דגש על משמעת ועל כבוד למוסד: אנחנו מכבדים את התלמידים והם יכבדו אותנו. כשאכפת לך מהתלמידים - אתה גם דורש מהם".
בוגרים: שרת החינוך פרופ' יולי תמיר, יעל בר זוהר, ברי סחרוף.
זה לא סוד שהמגזר הערבי סובל מאפליה בתקציבים ומפערים ניכרים באיכות ההוראה ובמניעת נשירה ואלימות. למרות זאת, בתי הספר של החינוך הכנסייתי, שבהם לומדים עשרות אלפי תלמידים ערבים נוצרים וגם מוסלמים, זוכים למקום של כבוד ברשימת ההצטיינות.
מדובר בבתי ספר פרטיים - עובדה שרק מדגישה את מצבו הרעוע של החינוך הערבי הציבורי.
ברשימת בתי הספר בעלי המספר הגבוה ביותר של תלמידים מצטיינים כיכבו 3 בתי ספר נוצריים בעיר נצרת: סנט ג'וזף אקליריקי בנצרת (33.3% הצטיינות), נזירות סנט ג'וזף נצרת (30.56% הצטיינות) והתיכון הבפטיסטי בנצרת (30.91%).
אלה הדוגמאות המובילות בין כ-30 בתי ספר כנסייתיים בישראל. בתי הספר מתגאים בסגל מורים איכותי ומסור ובעבודה פרטנית עם כל תלמיד לפי צרכיו.
ההצטיינות היא פרמטר מובנה בעולם המושגים של התיכון למדעים ולאמנויות בירושלים, שבו לומדים תלמידים מכל הארץ. בית הספר מציע "מגמת מצוינות" באמנות, במוזיקה, במדעים ובמדעי הרוח.
בין היתר מכינים התלמידים עבודות מחקר ולומדים במתכונת "חברותא", כמו בבתי מדרש, כדי לפתח את החשיבה ואת תהליכי הלמידה. יותר מ-40% מהתלמידים נחשבים למצטיינים לפי מדד משרד החינוך.
בתיכון, שהוקם ב-1990, לומדים כ-220 תלמידים, והוא מופעל על־ידי העמותה למצוינות בחינוך בשיתוף משרד החינוך. בשנה שעברה שיעור הזכאים לבגרות היה כמעט 100%. שכר הלימוד גבוה מאוד: כ-25 אלף שקל לשנה, אך מדובר בתנאי פנימייה מלאים. בבית הספר מדווחים כי יותר מ-90% מהתלמידים מקבלים מלגות.
המנהלת אילנה נולמן אומרת כי הנשירה מבית הספר נמוכה מאוד. נולמן מוסיפה: "התיכון שלנו מעניק מענה אקדמי גבוה בתחומי הדעת השונים. אנו מזהים תלמידים מצוינים ללא קשר גיאוגרפי, סוציו-אקונומי או דתי, ומעניקים להם הזדמנות שווה. אנחנו לא רוצים בית ספר אליטיסטי, אלא באמת את הטוב ביותר לתלמידים הטובים ביותר".
לא מעט מבתי הספר בעלי המוניטין ממוקמים בערים הגדולות - אך מתחרה משמעותי לכך הוא החינוך ההתיישבותי. לא קל להשליט משמעת בקרב ילדי המושבים והקיבוצים שוחרי החופש, אבל יש מי שיודע לעשות זאת.
אחת הפנינים של החינוך ההתיישבותי נמצאת בעמק חפר. קריית החינוך בן-גוריון (בצומת רופין) הצליחה בשנים האחרונות לפתח רף מתמיד של הצלחה, בשילוב מושכל בין לימודים עיוניים מוגברים ומלאים, מלחמה בנשירה ושלל פרויקטים חברתיים וסביבתיים - שהופכים את בית הספר ליותר ממחרשת ציונים.
אפילו השינוי החברתי והכלכלי שעבר על עמק חפר - מנחלתם של חקלאים לנחלתם של אנשי עסקים ויזמים - הוכנס לתוכנית הלימודים בכלכלה.
בית הספר מפעיל תוכניות לקידום אישי של תלמידים - חלשים ומצטיינים - והמגמות כוללות מדעים, מדעי הרוח, טכנולוגיה, אמנויות ומדעי החברה. כיאה לבית ספר כפרי, יש דגש רב על איכות הסביבה. בבית הספר מתגאים במספר נמוך מאוד של נושרים, בשיעור הולך וגדל של זכאים לבגרות - ובעיקר בסגל מורים שמורכב במידה רבה מבוגרי בית הספר.
באותה נשימה יש לציין גם את תיכון "רמות חפר" שבקיבוץ מעברות. רמות חפר הוא "בית חינוך ניסויי קהילתי", המצטיין בעיקר בקידום עולים חדשים. כבית ספר ניסויי, לתלמידים ניתנים הכלים להגיע להישגים דרך יצירתיות, תוך דגש על תהליכי למידה וחשיבה.
תיכון פלך לבנות בירושלים מוגדר “בית ספר דתי ניסויי”. מאז הקמתו ב-1967 הוא נחשב למרכז המצוינות של האליטה הירושלמית.
את התדמית קנה התיכון בשל היותו החלוץ בלימודי תלמוד ממוסדים לנשים, ויש הטוענים שהוא גם ממבשרי הפמיניזם הדתי. נוסף לתלמוד לומדות הבנות במגמות מורחבות של אמנויות ומדעים ואפילו במגמת יידיש מוצלחת. מצד שני, פלך "מככב" בדיונים השנתיים בנושא תשלומי הורים בשל גביות גבוהות במיוחד.
כיום לומדות בבית הספר 280 תלמידות, כולל כיתת אולפן ושתי כיתות לחינוך מיוחד. פלך מוביל ברשימת בתי הספר שבהם מספר גבוה במיוחד של תלמידות מצטיינות: 30 מתוך 73 תלמידות סיימו את לימודיהן בשתי מגמות מורחבות בציון ממוצע של 90.