התשובה למשבר: השקעה בסביבת העבודה
אפשר להגדיל בעשרות אחוזים את תפוקת צוות העבודה. נועם הניג סבור שהדרך הפשוטה להשיג זאת היא באמצעות השקעה בסביבת העבודה
אחת התפישות האלה, ואולי המובילה שבהן היא "עת משבר היא עת לקיצוצים בהוצאות וחיסכון בעלויות". מיד עם התחזקות סימני ההידרדרות במצב הכלכלי נשלפת חרב הקיצוצים ומונפת בידי איש הכספים: "מוציאים רק מה שהכרחי", "אנחנו בוחנים 3 פעמים כל הוצאה" ושאר קלישאות, שהופכות להמנון הקרב. העובדים מצדם - מיישרים קו או מחליפים מקום עבודה.
קיצוצים אלה מתורגמים רבות לחיסכון ב"תנאי העבודה" של תוכניתני הארגון. כתוצאה מכך אמנם נחסכים כמה שקלים, אולם המשאב היקר ביותר בגוף הפיתוח מנוצל באופן חלקי ביותר.
באומרי "תנאי עבודה" אין כוונתי להענקת מנוי לחדר כושר לעובד, אלא למתן כלים ותנאי סביבה בהם התוכניתן יפיק מעצמו את המקסימום והחברה תהנה ממימוש ההוצאה העצומה של השכר שהוא מקבל.
המחשב: תוכניתן צריך את המחשב הכי טוב שקיים בשוק באותה עת. מחשב בן שנתיים עשוי כבר ליצור בעיה. פעולת הקומפילציה (הידור) היא תהליך שנמשך זמן - תכניתן מבלה שעות על גבי שעות במהלך יום עבודה בציפייה לראות אם הקומפילציה עובדת. ככל שהמחשב מהיר ועוצמתי יותר, הוא יבלה פחות זמן בלחכות ויעבוד יותר שעות.
הטיעון השגור בפיהם של מנכ"לי ומנהלי חברות: "אני רוצה שהמחשב של העובדים שלי יתנהג כמו של הלקוח" - הוא שגוי. טיעון זה משמעו למעשה שתפוקתו של תוכניתן שמקבל משכורת גבוהה, תהיה כשל הלקוח האיטי בין לקוחותיו. לשם כך נועדה סביבת בדיקות, בה מתקינים מחשב שידמה את המחשב שקיים אצל הלקוח, ובאמצעותו מדמים את סביבת העבודה אצלו. אין שום היגיון בלעכב את עבודת התכניתן.
המסך: ככל ששטח המסך גדול יותר, הפרודוקטיביות של התוכניתן תעלה: כך הוא יוכל לראות ולבדוק יותר דברים במקביל, לראות תמונה רחבה יותר של מה שנעשה. ממש בדומה לסביבתו של שרטט (לדוגמה).
טכנולוגיה של הצמדת שני מסכים גדולים (22 אינצ') שיחוברו לאותו מחשב, בעלות של 1,000 שקל למסך, מגדילה את שטח העבודה במאות אחוזים וכך את פרודוקטיביות של התוכניתן.
משעשע לראות שבארגונים רבים הפך צג המחשב לססטטוס. איש המכירות והמנכ"ל מקבלים את המסך הגדול קודם לתוכניתן, איש המקצוע שעובד עליו הכי הרבה, וצריך אותו על מנת להגביר את תפוקתו.
בעולם מעוות שכזה צריך מנכ"ל חברת בנייה לחזור הביתה בטרקטור חדיש ואיש מכירות - במשאית בטון. מסך הוא כלי עבודה ולא סמל סטטוס.
הסביבה: חשוב להבהיר שעבודת פיתוח היא עבודת מו"פ (מחקר ופיתוח) ולא עבודת ייצור, ולכן קשה לעשות מראש הערכת זמנים של משך זמן הפיתוח, מי יודע להגיד כמה זמן צריך לעבור עד שמגיע רעיון טוב?
עבודת חשיבה מושפעת מהסביבה
שקט: יש למקם את התוכניתן בחלל נקי מהפרעות ורעשים. קיימים ארגונים רבים שבהם יושבים התוכניתנים באותו החדד עם אנשי שירות הלקוחות, או איש המכירות. דמיינו את התוכניתן מנסה לחשוב על פתרון
אלגוריתמי מתוחכם, בזמן שלידו איש המכירות מנסה להסביר לפקידה סרבנית למה הוא ממש, אבל ממש חייב לדבר עם הבוס. הושבת התוכניתן יחד עם איש המכירות או אנשי התמיכה והשירות - שגיאה.
חלל עבודה: רצוי למקם 2-3 תוכניתנים בחדר אחד עם לוח מחיק נגיש, תאורה וטמפרטורה, ובמלים אחרות ליצור סביבת עבודה נעימה. Open Space לא מתאים כסביבת עבודה לתוכניתן. בכל רגע עובר עובד או אורח בדרך למישהו אחר, ועל הדרך מציע לתוכניתן פיתויים שונים בדמות הפסקת סיגריה או קפה – במקום שיהיה לו את השקט לעבוד.
הכותב הוא מנכ"ל חברת פאיירפלאי המספקת פתרון להסבה אוטומטית של מערכות מסביבת מג'יק לסביבת NET, באמצעות טכנולוגיית Firefly.Box