הוליווד אשמה
המסע בדרכים הפך לחלק מהזהות האמריקאית. מי שרוצה לשנות את המצב בדטרויט - צריך לשנות תחילה את אמריקה של פיטר פונדה וג’ק קרואק
יצירת המופת הקולנועית בכיכובו, "אדם בעקבות גורלו" (1969) - לצד דניס הופר וג'ק ניקולסון - יצרה בעיה חמורה, שעליה משלמים כעת ביוקר האמריקאים.
אופנוע הארלי דיווידסון יחצנות
בעודו רוכב על אופנוע מפלצתי תוצרת בית מדגם הרלי דיווידסון ועטוף כולו בדגלי ארה"ב, יוצא פונדה, שדמותו בסרט מוכרת כ"קפטן אמריקה", לחצות את נופיה המופלאים של האומה.
על המסך הספיק פונדה לרכוב מלוס אנג'לס לניו אורלינס בכמה ימים בלבד, אך במציאות הוא הצליח לעשות הרבה יותר מזה: הוא מיסד את מיתוס הדרכים האמריקאי.
לא משנה כמה ינסו לשקם את תעשיית הרכב הלאומית, נראה שהאמריקאים לא יצליחו להתנער מאותו המיתוס. בימים אלה קרובים המחוקקים בוושינגטון לאשר חבילת הצלה, שבמסגרתה יוזרמו 15 מיליארד דולר לדטרויט בתמורה לבעלות ממשלתית חלקית
על יצרניות הרכב הגדולות.
אבל כל תוכניות הייעול הללו - כפי שהבחין גם הזוכה הטרי בפרס נובל לכלכלה פול קרוגמן - אין בכוחן לשנות את רוע הגזירה. לא מדובר כאן בבעיה כלכלית אלא בתופעה תרבותית, ומי שרוצה לשנות את גורלה של דטרויט נדרש לשנות תחילה את האופי של אמריקה עצמה.
פונדה טיפח את המיתוס, אך הוא לא יצר אותו. זכות זאת שמורה למחבר הרומן הקלאסי "בדרכים", הסופר ג'ק קרואק. "ידעתי שאיפשהו בדרך יהיו החזיונות, יהיה הכל; ידעתי שאיפשהו לאורך הדרך תוגש לי הפנינה", כתב קרואק בספר שפיתה דור שלם של אמריקאים לקחת חלק באותה חוויה מעצבת.
תלמה ולואיז
בלא מעט ערוצים תרבותיים נוספים שצמחו מאז היו מי שהלכו בעקבותיו בחיפוש אחר הקסם שבדרכים - והוליווד היא הדוגמה המושלמת לכך. "אדם בעקבות גורלו" הצית גל שלם של סרטי דרכים ("רואוד טריפ") שהפכו לז'אנר קולנועי בפני עצמו ("תלמה ולואיז" הוא דוגמה מעודכנת לכך).
גם המוזיקאים תרמו למיתוס רבות. בוב דילן, ברוס ספרינגסטין, פול סיימון ואינספור מגדולי הרוק אנד רול - כולם מצאו את המוזה שלהם תוך כדי נדידה בדרכיה המפותלות של ארה"ב באיזה טנדר אימתני או מכונית מרוץ פתוחה, תוצרת דטרויט כמובן.
כלל הברזל בשיווק הוא שחובה להתאים בין תכלית המוצר לאופי הצרכן. במשך עשרות שנים הצליחה תעשיית הרכב האמריקאית לשמור על אותו איזון: היא ייצרה מכוניות גדולות, מהירות וגוזלות בנזין, שסיפקו את תיאבונו של האמריקאי הנודד.
אך הזמנים השתנו, התחרות השתפרה ומקורות האנרגיה התייבשו. ברוחו נותר הצרכן האמריקאי בדרכים. גם בדטרויט היו רוצים להמשיך ללכת בעקבותיו - אבל לאחרונה נוצרה בעיה קטנה: אף אחד מהשניים כבר לא יכול להרשות לעצמו להיות שם.
נא להמתין לטעינת התגובות
