תוכנית הצלה הכלכלית
העברת סיוע כספי לבנקים, לא תעזור לבתי העסק המקומיים שכורעים תחת הנטל הכלכלי. עו"ד עודד פורר מוחה
בעלי העסקים הקטנים לא צריכים להתמודד בכל מיני משימות מוזרות ושמירת חסינות נוסח הישרדות הטלוויזיונית. קודם כל, הם צריכים לנצח במאבק הקשה והיומיומי של תשלום משכורות בזמן, עמידה במועדי התשלום לספקים והמשך גלגול העסק שלהם כעסק חי.
מחנק האשראי הופך לבלתי נסבל. הבנקים מקשים בקבלת אשראי, רוב הביטחונות שעסקים העמידו לטובת הבנקים כבר שווים הרבה פחות. מה עושים?
בירושלים כנראה מנותקים לחלוטין ממה שקורה מתחת לאפם. הם עסוקים בדיונים ארוכים ומייגעים על תוכניות שרובן יקרות ולא בהכרח מועילות. מדברים על סיוע לבנקים בסכום של 6 מיליארד שקל ולא מבינים שזהו סיוע שמטרתו אולי להציל את מעמדו הציבורי של רוני בר-און, אך לבתי עסק זה לא יועיל.
גם נזיפותיו של נגיד הבנק המרכזי, פרופ' סטנלי פישר, הבנקים לא מצליחים לשבור את סירובם להעמיד אשראי בתנאים נוחים. אולי הם צודקים, שכן הריבית היא נגזרת של הסיכונים במשק ואחוז הסיכון שהבנק לוקח בימים אלו במתן אשראי לעסקים הוא גבוה מאוד.
אך בעוד ידה הימנית של הממשלה מנסה לפתור את המשבר ללא הצלחה, ידה השמאלית מעמיקה אותו ומגדילה את מחנק האשראי.
נבחן לדוגמה את מוסר התשלומים של ממשלת ישראל: במקרה הטוב, 60 יום מיום הגשת החשבון על ידי הספק. משמעות הדבר היא כי הספקים של המדינה מממנים עבורה אשראי. הספקים משלמים את משכורות העובדים מדי חודש בחודשו, הם קונים סחורה ומעכבים תשלום לספקים אחרים, וכך הגלגל ממשיך ומסתובב
לו עד שחייבים לגשת לבנק ולבקש אשראי.
בשלב הזה הבנק מגיע לממשלה ומבקש סיוע, שמחייב קיצוצי תקציב ובאופן טבעי קיצוץ הפעולות. כך קורה שבמקום לצאת מהמיתון - מדינת ישראל רק מעמיקה אותו.
מעיון בספר התקציב של אחד ממשרדי הממשלה, ניתן לראות כמה כסף יכולה הממשלה להזרים למשק באופן מיידי ולהקל במעט על מחנק האשראי. בספר התקציב של שנת 2008 ניתנה למשרד השיכון הרשאה להתחייב על 1.5מיליארד שקל בתקציבי פיתוח. המדובר בתקציב ענק שחלוקה שלו ל-12 חודשים מגלה כי בממוצע חודשי מדובר בסכו של 129.6 מיליון שקל.
ניתן בקלות להסיק כי משרד השיכון, בהנחה שמבצע את התשלום לאחר 60 יום, חייב לספקים על פיתוח תקציבים 260 מיליון שקל - וזה רק משרד ממשלתי אחד.
מבלי לפרוץ את מסגרת התקציב ומבלי שתצטרך לקצץ יכולה מדינת ישראל להזרים למשק כמה מיליארדים טובים של שקלים שיקלו מעט את מחנק האשראי על העסקים הקטנים.
לא זו בלבד, אלא שרוב משרדי הממשלה מחייבים את הספקים לצרף לדרישת התשלום חשבונית מס. המשמעות היא שהספק צריך לשלם למדינה את המע"מ מייד בחודש שלאחר הוצאת החשבון, בעוד התשלום עבור העבודה שביצע יתקבל רק כעבור 60 יום.
המשמעות: שוב מתחיל המירוץ של בעל העסק אחר הבנקים בבקשה לקבל אשראי, לשלם ריבית גבוהה, להעמיד ביטחונות ולנסות להמשיך ולהתגלגל.
הבעיה היא שמהלך כזה מחייב החלטה של שר אוצר ששולט במשרדו, שמוביל תהליכים ושמעוניין בפתרונות יעילים ונכונים ולא בפתרונות המתאימים לכינוס מסיבת עיתונאים. לצערי, בעת בחירות ובתקופה זו, לא נמצא שר כזה בירושלים.
הכותב הוא עו"ד, שותף ומנכ"ל חברת CEO אסטרטגיה
נא להמתין לטעינת התגובות
