תוכנית מחשב לכל ילד: עוד הבטחה לזיכרון
לפני 12 שנה הבטיחה הממשלה מחשב לכל ילד, אולם בפועל חולקו רק 2,500 מחשבים בשנה - חלקם בכלל מכספי עמותות. נתניהו, שהרים את הפרויקט, אולי יחזור לשלטון, אבל לא בטוח שזה יעזור ל-300 אלף בתי אב ללא מחשב
לפני 12 שנה, בנובמבר ,1996 יצא לדרך פרויקט "מחשב לכל ילד." בנימין נתניהו התגאה במהלך השנים בחשיבות הפרויקט אותו אימץ, וטען שזו הדרך לצמצום הפערים בחברה. אולם לא בטוח שהיום, 12 שנה אחרי, יש לנתניהו במה להתגאות.
צמצום הפער הדיגטלי הינו נושא שלכאורה היה צריך להטריד את הרשויות, אך כמו במקרים רבים אחרים - הן נעלמו, ובמקומן נכנסו גופים פרטיים. כך מפעילת הפרויקט היא עמותה פרטית המקבלת חסות ממשלתית, אך נעזרת גם בתרומות.
בכל הנוגע לצמצום הפערים, נדמה ש"מחשב לכל ילד" הוא בדיוק הדוגמה של "טיפה בים" - ים שבו משרדי החינוך והרווחה אינם מצליחים לספק שירות נאות לאזרחים, וגורמים פרטיים ממלאים תפקיד אזרחי-ציבורי.
מנהלי "מחשב לכל ילד" מדווחים כי ב-12 השנים שחלפו חילקו 30 אלף מחשבים בלבד, כלומר 2,500 מחשבים בממוצע לשנה. על פי הנתונים שמפורסמים באתר הפרויקט, ב-305 אלף משקי בית בישראל אין מחשב וב-450 אלף משקי בית אין חיבור לאינטרנט. ושוב הקלישאה של "טיפה בים" מהדהדת.
"לצערנו, התקציבים הנוכחיים מספיקים לחלוקת 6,000 מחשבים לשנה," אומר אריה סקופ, יו"ר "מחשב לכל ילד" ולשעבר מנכ"ל מיקרוסופט ישראל. סקופ מודע לבעייתיות של הניסיון למלא תפקיד שהממשלה היתה צריכה לקחת על עצמה.
"אין מחלוקת לגבי החשיבות הרבה במחשוב בתי הספר ובלימוד באמצעות המחשב. לדאבוננו, בבתי ספר רבים מוקצות בממוצע רק כשעתיים בשבוע לתלמיד בכיתת מחשבים - מה שתורם רק במעט לצמצום הפער הדיגיטלי," הוא אומר.
"הנתונים האלה מדגישים את הצורך בפעילות לצמצום הפערים מחוץ לכותלי בית הספר. ניתן לעשות זאת בשתי דרכים שונות ומשלימות. האחת - התקנת מחשבים במרכזים חברתיים, והשנייה - התקנת מחשבים אישיים בבתי ילדים. מחשב המותקן במרכז קהילתי משרת רק חלק מן הילדים, וזמן השימוש בו מוגבל. עם זאת, כך ניתן להגיע למספר רב של ילדים ולתת יותר נגישות למחשב."
האם אתה בטוח שמחשב יכול לגרום לשינוי חינוכי במהותו? האם לא מדובר בגישה שמעקרת מהחינוך את האלמנט האנושי?
"אנחנו מתייחסים להקניית מיומנויות מחשב כמקבילה לביעור האנאלפביתיות במאה הקודמת. גם אז לא היה ברור אם הלומדים יקראו חומרים חינוכיים בלבד. איננו עוסקים בשאלה אם מחשב הוא הכלי האידיאלי לחינוך."
אתם מספקים אינטרנט לחצי שנה. האם זה מספיק לדעתך?
"כמובן שחצי שנה אינה מספיקה, אבל לנגד עינינו עומד השיקול של שימוש בתקציב לחלוקה למקסימום משפחות. מניסיוננו, רוב המשפחות ממשיכות להשתמש מכספן במינוי המוזל."
א,' בן 10 ממגדל העמק, שסיים בהצטיינות את ההכשרה של "מחשב לכל ילד" וקיבל מחשב, מספר על הקורס בגאווה ובשמחה גדולה. לדבריו, במהלך הקורס הוא הכיר חברים חדשים והתקדם מאוד בידע וגם בלימודים: "קודם, הייתי צריך שאחי יסביר לי כל מיני דברים שקשורים למחשבים, והלכתי אליו או לחברים כדי לעבוד במחשב שלהם. עכשיו אני מתמודד לבד".
משיחה עם ורדה, אמו של א,' עולה שב"מחשב לכל ילד" אין ליווי ממשי. "אחרי שקיבלנו את המחשב לא היה לנו למי לפנות, ו-א' התמודד לבדו עם התקלות הטכניות ועם לימוד התוכנות. חשוב שיהיה ליווי כלשהו או לפחות רענון שנתי. חבל שאין מעורבות של בית הספר בנושא הזה."
א' מספר שהמחשבים בבית הספר נגישים לתלמידים רק כמה שעות בשבוע, ובכל מקרה "אלו מחשבים ישנים מאודואיטיים, ואני והחברים שלי משתמשים בהם בעיקר כדי לשחק." אם אמנם המחשבים בבתי הספר משמשים לצורכי משחק יותר מאשר ללימוד, ובבתי ספר רבים מוקדשות רק שעתיים בלבד בשבוע לתלמיד בכיתת מחשבים, כנראה שמישהו לא קורא נכון את המפה. הבעיה היא לא רק הנגישות אלא גם ההדרכה והליווי. מערכת החינוך היא שוב נוכחת-נפקדת.
שיפור בהערכת הילד
ב"מחשב לכל לילד" מעריכים כי רק 25% מהזמן שמקדישים ילדים שקיבלו מחשב לביתם במסגרת הפרויקט מנוצל ללומדות. יתר הזמן מוקדש לגלישה ולמשחקים. אך 60% מהמשפחות דיווחו על שיפור בהערכה העצמית של הילד ובהרגלי הבילוי שלו בשעות אחר הצהריים.
"מטרת התוכנית היא לתת לילד כלים לשימוש במחשב, ידע שנדרש לכל אדם במאה הנוכחית," אומר סקופ, אך מבהיר באותה נשימה: "איננו מפקחים על השימוש."
נראה שפיקוח או יד מכוונת חסרים גם באתר האינטרנט של הפרויקט. פורום האתר מלא בדיחות גסות וסרות טעם של תלמידים, האתר דל בתכנים חינוכיים, למעט מספר מועט של קישורים לאתרי חדשות ולאתרים כלליים - שגם הנגיעה שלהם להשכלה שנויה במחלוקת.
"בעיית הפער הדיגיטלי ניתנת לפתרון קל יותר מאשר בעיות אחרות," טוען סקופ. "מחיר המחשבים יורד, ויותר משפחות יכולות להרשות לעצמן לרכוש אותם, כך שחלוקה מהירה
של 100 אלף מחשבים יכולה לצמצם את ממדי הבעיה למינימום, ולהבטיח שלא יהיו בישראל ילדים עם 'אנאלפביתיות דיגיטלית."'
אך נדמה שסקופ מתעלם מכך שהפער הדיגיטלי הוא פער חינוכי וחברתי בעיקרו, ולא רק פער טכני. על אף השבחים שחולקים א' ואמו לפרויקט, נראה שגם הם חשים בחסרונה של יד חינוכית, ערכית ומלווה - על מנת לצמצם את הפער הדיגיטלי בצורה מהותית יותר. אם אנשי החינוך לא יתעוררו עכשיו, בעוד כמה שנים תתגלגל הבעיה לפתחם של אנשי הרווחה ולשכות התעסוקה.
תגובת משרד החינוך: ממשלת ישראל הגדילה בשנת 2008 את תקציב פרויקט "מחשב לכל ילד," דבר שהשליך בין היתר על גידול של כ-25% במספר המחשבים שחולקו בשנה זו. בנוסף, גדל גם מספר הרשויות המשתתפות בפרויקט מ-70 ל-100 רשויות. פרויקט זה הינו רק אחת מהיוזמות שנוקטת הממשלה לצמצום הפער הדיגיטלי.
עד למועד סגירת הגיליון לא ניתן היה להשיג את תגובת נתניהו.
נא להמתין לטעינת התגובות
