ההכנסה הצדדית של מנהלי בתי החולים
מנהלי בתי חולים נושאים באחת מהמשרות התובעניות ביותר בישראל. אז איך זה שיותר ויותר מהם מוצאים זמן להשלים הכנסה בתור יועצים וחברי דירקטוריונים של חברות מסחריות? ריבוי התפקידים והחשש לניגודי עניינים כבר הפכו למגיפה. נותר רק לקוות שאף אחד לא מת ממנה
זו מערכת מתוחכמת, המבוססת על אלקטרודה המוצמדת לפניו של המטופל ומשפרת מאוד את סיכויי ההחלמה משבץ מוחי. על פניו, מדובר בסיפור הצלחה. אך למעמד המשמח צד נוסף, סמוי מהעין: חברת ברינסגייט שפיתחה את המערכת החדשנית, שייכת לקבוצת "אלרון," שלה מייעץ בשכר, ומשמש בה אף כחבר דירקטוריון בשכר, האיש העומד בראש בית החולים איכילוב - מנהל בית החולים זה למעלה מעשור, פרופ' גבי ברבש.
על פניו, מתירה המדינה למנהלי בתי חולים לעסוק גם בעבודות פרטיות, בניגוד לנושאי משרה ציבורית אחרים ברמת בכירות דומה, למשל אלופים בצה"ל או שופטים. למנהלים מותר לעסוק בעבודות כאלה, אחרי שקיבלו אישור פורמלי מהבעלים על בית החולים - למשל נציבות שירות המדינה, העירייה או קופת חולים.
עם זאת, מדובר בתחום אפור, שחשוף לניגודי אינטרסים ולהשפעות כלכליות, שרק לאחרונה הוחלט במערכת הבריאות לעשות בו סדר. האם יכול מנהל בית חולים לקבל עבודות פרטיות כדי להגדיל את הכנסותיו? האם עבודה פרטית אינה באה על חשבון הזמן המוקדש לעבודתו כמנהל מוסד רפואי ציבורי? וחשוב מכך, האם ייתכן שיוכל להיקלע למצב של ניגוד עניינים בין עבודתו הפרטית ובין משרתו כמנהל בית חולים?
מספר חברות שכרו בשנים האחרונות את שירותיו של מנהל איכילוב פרופ' ברבש לצורכי ייעוץ, בתשלום. באחרות הוא משמש כחבר דירקטוריון. החשש מפני ניגוד העניינים בעבודותיו עלה לאחרונה בדיונים פנימיים במערכת הבריאות.
חשוב לציין: ברבש לא עשה דבר בלי לקבל את האישורים הנדרשים. כמנהל איכילוב, בית חולים בבעלות עירונית-ממשלתית, כל עבודותיו הפרטיות מאושרות על ידי עיריית תל אביב. על אף שלא נזקק לכך, ברבש פנה גם לנציבות שירות המדינה וקיבל את אישורה.
תחת הנהגתו של ברבש, איכילוב הגיע למעמד בו הוא נחשב כיום לאחד מבתי החולים הטובים במדינה, ומצבו הכלכלי מצוין. ועדיין, שאלות אתיות סבוכות עולות סביב עבודותיו הנוספות: האם יכול מנהל בית חולים לייעץ לחברה המשקיעה בפיתוח ציוד רפואי הנחקר בבית החולים שתחת ניהולו? ואם כן, מה זה אומר על מערכת הבריאות שלנו?
תחקיר "מעריב" מגלה כי שתי חברות שבהן משמש פרופ' ברבש כחבר דירקטוריון משקיעות כספים בחברות המפתחות ציוד רפואי בבית החולים איכילוב, ואף מספקות לו ציוד רפואי. אחת החברות היא אלרון תעשייה אלקטרונית בע"מ, המחזיקה ושותפה במספר חברות ישראליות המפתחות ציוד רפואי.
בין החברות בקבוצת אלרון גם בריינסגייט, יצרנית המערכת החדשנית לטיפול בשבץ מוחי שתוארה בפתח הכתבה, הנחקרת בין היתר באיכילוב.
חברה נוספת בקבוצת אלרון היא "גיוון אימג'ינג" (Given Imaging) מיקנעם, מפתחת ויצרנית "הגלולה המצלמת," המאפשרת לצלם את פנים הגוף ולאתר גידולים שפירים וממאירים בדרכי
לאיכילוב מעורבות ערה במחקרים שבוצעו על הגלולה המצלמת בישראל. בחמש השנים האחרונות, בארבע הזדמנויות לפחות, הציגו רופאי איכילוב בכנסים ובכתבי עת מקצועיים עבודות ומחקרים על השימוש בגלולה לאבחון גידולים ומחלות.
באלרון לא משמש פרופ' ברבש רק כחבר דירקטוריון, אלא גם כיועץ. בדצמבר 2006 אישרה החברה הסכם ייעוץ בשכר עם פרופ' ברבש בתמיכת 93.2 אחוז מהמצביעים, כפי שדיווחה החברה לבורסה.
ניתוח אנליסטי שבוצע בהמשך הבהיר את אופי ההסכם: פרופ' ברבש יקבל לכיסו עבור הייעוץ לאלרון סכום של 5,000 דולר בחודש, ובנוסף שכר שנתי של 43 אלף שקל כחבר דירקטוריון באלרון, ו-1,843 שקל לכל ישיבה. שכרו החודשי של פרופ' ברבש, לפי דוח אגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, עמד ב-2007 על 51,460 שקל בממוצע.
בנוסף, פרופ' ברבש משמש חבר בדירקטוריון "כלל תעשיות ביוטכנולוגיה בע"מ," חברה המשקיעה בחברות המפתחות תרופות וציוד רפואי, ונמצאת בשליטת "כלל תעשיות והשקעות" שבשליטת "איי.די.בי פיתוח" של איש העסקים נוחי דנקנר.
מעבר לחברות בדירקטורים של אלרון וכלל תעשיות ביוטכנולוגיה, ומעבר לייעוץ לאלרון, שנמשכים עד היום, משמש פרופ' ברבש גם חבר בחברה המייעצת לקרן הון סיכון בשם "וואנקה קפיטל", שהוקמה בחודש מאי 2007 ומשקיעה בחברות טכנולוגיה שונות.
פרופ' ברבש מדבר בפתיחות רבה על קשריו עם חברות המשקיעות בציוד רפואי, ודוחה את החשש לניגוד עניינים. "תחום העיסוק שלי באלרון הנו חברות ב'בורד' ,(board) שעולות בו לדיון השקעות חדשות כאלה ואחרות, או משיכה מהשקעות קיימות, או ייעוץ כשרוצים להיכנס להשקעה בחברה חדשה," מסביר ברבש.
"אין לי שום מעורבות בניהול, בהתנהלות, ואפילו לא בתוצאות של החברות שאלרון משקיעה בהן. למשל, בחברת בריינסגייט: הייתי מעורב לפני שנתיים או שלוש בדיונים להיכנס להשקעות בחברה, אבל מאז שהייתי מעורב בה, אין לי מושג מה קורה שם. אני פשוט לא עוקב אחרי זה. אנחנו מקבלים דיווח בבורד מדי מה זמן איך החברה מתקדמת, זה הכל."
לצורך שמירה מפני ניגוד עניינים נוהג פרופ' ברבש למדר עצמו מעניינים שונים בבית החולים איכילוב על פי נוהל פנימי שנחשף כאן לראשונה.
פרופ' ברבש, ידוע לך שבאיכילוב מתבצע מחקר על פיתוח של בריינסגייט?
"אני לא יודע על זה בכלל. הנהלת אגף המו"פ (מחקר ופיתוח) של בית החולים יודעת בכתב שאני יושב בדירקטוריון של אלרון ושל כלל ביוטכנולוגיות, והם ממדרים אותי. אם יעשו הסכם מחקר עם החברה, אפילו לא יבואו לשאול אותי.
"יש מנהל בית חולים כללי מתחתיי, יש מנהלת אגף מו"פ, ואלה האנשים שמנהלים את העניינים הללו. אני בכלל לא מתעסק עם זה. באופי התפקיד שלי, בייעוץ שלי באלרון, זה תפקיד שהוא יותר ברמה של הנהלת החברה, ולא ברמה של להיכנס לחברות הבנות ולניהול שלהן. פשוט לא."
מה באשר לרכש של ציוד מחברת גיוון אימג'ינג מקבוצת אלרון?
"לגבי גיוון אימג'ינג, אני מבין שרוכשים פה גלולות שלהם. אני לא רוכש את הגלולות האלה, מי שמחליט על כך הוא מנהל גסטרואנטרולוגיה. אין לי נגיעה לזה בכלל. להגיד שבגלל זה שאני יושב בבורד של אלרון, שיש לה אחוזים בגיוון אימג'ינג, איכילוב רוכש את המוצר? גם אין תחרות לגיוון אימג'ינג, זה רחוק מזה, זה לא רציני. אני מבין את השאלה, אבל היא לא רלוונטית."
ברבש ממליץ לנו לסמוך על אישיותם של מנהלי בתי החולים. "לא אכניס עצמי למצב שבו אהיה בניגוד עניינים," הוא אומר, "זה הדבר הכי חשוב לי, אחרת זה למעול בתפקיד."
פנייתנו לאלרון, כלל תעשיות ביוטכנולוגיה בע"מ וגיוון אימג'ינג התנקזו למגיב אחד - איש יחסי הציבור רני רהב, המשמש דובר לשלוש החברות. רהב מסר את התגובה הבאה: "פרופ' גבי ברבש הוא דירקטור מומחה בחברותינו בתוקף השכלתו בתחום הרפואי.
"חברותו תורמת רבות לחברות אלה, הפועלות בתחום של רפואה ומכשור רפואי. לפי הדיווחים שברשותנו, לפרופ' ברבש אישור הן מעיריית תל אביב והן מנציבות שירות המדינה לשמש כדירקטור בחברות."
רוה גילמור, סמנכ"ל שיווק בחברת בריינסגייט מסר בתגובה: "כחברה ישראלית בריינסגייט מאמינה שעליה לתרום במידת האפשר לקידום הרפואה בישראל. בית החולים איכילוב נמצא בקשר עם החברה זה כארבע שנים. את הקשר מוביל פרופ' נתן בורנשטיין, מבכירי המומחים העולמיים לשבץ.
"כמו בבתי החולים האחרים בעולם, מנהל בית החולים איכילוב פרופ' ברבש אינו נמצא בקשר ישיר עם החברה, ולמיטב ידיעת החברה מעולם לא היה מעורב בכל הקשר שהוא בניסוי החברה באיכילוב."
גם עבודה נוספת שלכאורה אין לה כל קשר לענייני רפואה עמדה לברבש לרועץ. ברבש שימש כיועץ לבנק לאומי לישראל לפני כשלוש שנים. בדיקה במשרד הבריאות העלתה לאחרונה כי בית החולים מנהל את כספיו בין היתר גם בבנק לאומי, וזאת בניגוד להנחיות של משרד האוצר, כשמדובר בכספי החשבון השוטף של בית החולים, ולא בכספים המוזרמים לקרן המחקרים של בית החולים.
לפי הוראות התכ"מ (תקנון כספים ומשק) של משרד האוצר, חשבונות ממשלתיים, לרבות של בתי חולים ממשלתיים, ניתן לנהל רק בבנק ישראל או בבנק הדואר. התברר כי לאורך שנים מנהל איכילוב חשבון גם בבנק לאומי, ואף בבנקים נוספים.
פרופ' ברבש הופתע מהבדיקה, וטוען כי החשבון בלאומי מנוהל כבר שנים רבות, לכן אין כאן חשש מעשי לניגוד עניינים. "לבית החולים איכילוב יש חשבון בבנקים רבים, כמו מזרחי, פועלים ולאומי. החשבון בלאומי נפתח עוד לפני שהגעתי לבית החולים.
"לא ידעתי שיש לנו חשבון בבנק לאומי. איזה קשר יש בין זה לבין ייעוץ תעסוקתי שנתתי פעם לבנק? נראה שהחשבון שנפתח הוא שיירים של תקופה שבה בית החולים היה עירוני, ולא עירוני-ממשלתי, כלומר עוד משנות השישים, והשאירו את זה כי זה היה נוח. אין לי מושג למה."
אבירם כהן, דובר בנק לאומי לישראל, מסר בתגובה כי "בנק לאומי מעסיק מדי שנה מאות יועצים חיצוניים במגוון רב ונרחב של נושאים, אך אינו נוהג לפרט ולפרסם רשימה זו מטעמים מסחריים.
"בהתאם לכללי הסודיות הבנקאית, מנוע לאומי מלפרט את רשימת הלקוחות שלו, או להתייחס ללקוח ספציפי כזה או אחר. אציין רק כי פתיחת חשבון בבנק וניהולו כפופים לחוקי המדינה, לנוהלי בנק ישראל ולביקורת פנימית. אף שיו"ר לאומי איתן רף מוקיר את פרופ' ברבש, הוא אינו נמנה עם מעגל חבריו ומכריו."
פרופ' ברבש ייעץ בעבר בנושאים תעסוקתיים גם לחברת קוקה קולה ישראל שבבעלות איש העסקים מוזי ורטהיים. "אין לבית החולים קשר עסקי לקוקה קולה," אומר ברבש, "הקשר היחיד זה שהיא תרמה לבניית אגף הילדים וגם לאתר האינטרנט של בית החולים. אז איזו בעיה יש לי לתת ייעוץ תעסוקתי לחברת קוקה קולה."? לדבריו, בסוף 2006 פסק לחלוטין ממתן ייעוץ בתחום התעסוקתי.
בחזרה לנוהל המידור הפנימי שגיבש בית חולים איכילוב כדי למנוע חשש לניגוד עניינים בין כתליו, נוהל שאושר על ידי משרד הבריאות. הליך המידור שנוקט פרופ' ברבש מנסה גם לפתור בעיה רחבה הרבה יותר של ניגוד עניינים במערכת הבריאות: האם גם מנהלי מחלקות באיכילוב יכולים לייעץ בפיתוח ציוד רפואי שנחקר במחלקה שלהם? להערכתו של פרופ' ברבש, הדבר אפשרי.
אין כאן שאלה אתית?
"אם היו אומרים 'אי אפשר' כשמנהל מחלקה אצלנו יועץ לחברה מסוימת - המחקרים שלה היו עוברים לבית חולים אחר. בנינו נוהל שאושר על ידי משרד הבריאות שאומר שבמקרה שבו מנהל המחלקה הוא יועץ בשכר לחברה, הוא מדיר עצמו מההתנהלות מול החברה לגבי המחקר הקליני. כל המשא ומתן מבוצע דרך אגף מו"פ והוא ממודר מזה."
כלומר, עדיין אפשרי שמחלקה תבצע מחקר על פיתוח של חברה - שהמנהל שלה מייעץ לה?
"זה מותר. מה, אני רוצה שמחקרים יברחו מפה, כי המנהלים שלי מבוקשים על ידי החברות? אם הייתי מקבל החלטה לעשות מחקר עם חברה מסוימת ולרכוש את הציוד שלה - אז אתה צודק, שיש פה שאלה של ניגוד עניינים. אבל אני אפילו לא יודע שהיא מבצעת את המחקר פה.
"מנהלים פה מאות מחקרים בשנה. אז יש פה כמה מחקרים שמתנהלים עם חברות בנות שאלרון או כלל ביוטכנולוגיה מושקעות בהן ?So What - אם אני לא מעורב בזה, ואין לי השפעה על ההחלטה, אין פה שאלה של ניגוד עניינים."
דובר עיריית תל אביב, הלל פרטוק, מסר כי "מבקר המדינה בדק ובודק את נושא העבודה הפרטית של מנהלי בתי החולים הממשלתיים והעירוניים ממשלתיים, ועיריית תל אביב-יפו העבירה את התייחסותה למשרדו."
לפי תקנות שירות המדינה אסור לעובד (כולל רופאים) לעסוק בעבודות פרטית בהיקף משרה שעולה על 25 אחוז משכרו במוסד הציבורי, אולם רופאים רבים אינם ממלאים הוראה זו, וזאת בידיעה מפורשת של צמרת מערכת הבריאות. רופאים רבים מחזיקים במשרתם הציבורית בבית חולים לצורכי יוקרה או לצורכי מחקר, ואת רוב שכרם משיגים בעבודות פרטיות.
פרופ' ברבש, איך יש לך זמן לכל עבודות הייעוץ?
"אני עובד שעות רבות בבית החולים, ועדיין יש לי זמן. גם אם יהיו לי עוד שלוש עבודות כאלה, אעשה גם אותן. כשעשיתי התמחות בבית החולים בשנים '80 עד '84 הייתי במקביל אחראי לרפואת חירום בנמל תעופה בן-גוריון בהתנדבות, והייתי גם רופא של היחידה לשיתוף פעולה בכוחות אוויר וקרקע בצבא בתקופה שלפני שלום הגליל.
"כל החיים שלי עבדתי בכמה ערוצים במקביל. יש אנשים שמסוגלים לזה, ואני אחד מהם. אני מחלק את זמני בצורה כזו שאני יכול לעשות את זה, אני ישן מעט שעות, ואני לא חושב שבית חולים נפגע. מה שקורה בבית החולים הזה ב-15 השנים שאני מנהל אותו לא מעיד שמשהו בו נפגע."
מנהל בית חולים נוסף העובד בעבודות פרטיות הוא פרופ' זאב רוטשטיין, המשמש משנת 2004 כמנהל המרכז הרפואי שיבא - בית החולים הגדול בישראל ובמזרח התיכון. שכרו החודשי כמנהל שיבא, כפי שדווח בדוח הממונה על השכר באוצר, עמד בשנת 2007 על 47,403 שקל בממוצע.
בין העבודות הפרטיות שבהן עסק פרופ' רוטשטיין בשנים האחרונות - כולן אושרו על ידי רשויות המדינה - ניתן למנות ייעוץ לחברת מדנס, המבטחת את רוב הרופאים בישראל מפני תביעות רשלנות רפואית, וחברות כדירקטור חיצוני בחברת נטו מ.ע אחזקות בע"מ, הרוכשת ומשווקת מזון, לרבות בשר קפוא ומעובד, דגים, פירות, ירקות וגבינות.
זה כ-20 שנה משמש פרופ' רוטשטיין גם כיועץ לחברת הביטוח דקלה, המפעילה את ניהול התביעות והמכירות בתוכנית הביטוח המשלים של חברי קופת חולים כללית.
ב-,2002 טרם כניסתו לתפקיד מנהל המרכז הרפואי המשולב שיבא, כשעוד ניהל פרופ' רוטשטיין את בית החולים הכללי בשיבא, נדרש בית משפט השלום בירושלים לחוות דעתו בתביעתה של הדסה גואטה, מבוטחת בכללית.
גואטה תבעה את חברת הביטוח הרפואי הפרטית שלה "שילוח" בדרישה לחייבה בגין הוצאותיה לניתוח להסרת גידול חוזר בראשה שעברה בשווייץ. במסגרת התביעה התברר כי גואטה פנתה גם לחברת הביטוח דקלה בבקשה לקבל החזר עבור הניתוח בחו"ל, אולם נדחתה בטענה כי הניתוח ניתן לביצוע בישראל.
ד"ר רוטשטיין - בשמשו כיועץ לדקלה - כתב כי "טיפול בכריתת גידולים מסוג זה מבוצע בארץ בהדסה ירושלים על ידי פרופ' אומנסקי וד"ר ספקטור ובמקרים מסוימים בשיבא על ידי פרופ' הדני," ציטטה השופטת אתי ניקורטה-באום את מכתבו בפסק הדין.
עמדתו של פרופ' רוטשטיין הוצגה במסגרת טענות הצדדים. חוות דעתו של פרופ' רוטשטיין כיועץ לדקלה אמרה למעשה, שגואטה לא זכאית לקבל מימון לניתוח בחו"ל, כיוון שבין השאר הוא מבוצע בבית החולים שיבא שתחת ניהולו, או בהדסה.
בשוקלה את מכלול הטיעונים פסקה השופטת כי גואטה זכאית להחזר מ"שילוח" עבור הוצאות הניתוח. בכיר במשרד הבריאות אומר כי "בעבודת ייעוץ של מנהל בית חולים לחברה המעניקה ביטוח רפואי למטופלים מתעורר בדיוק החשש מפני מקרה של עירוב בין הנאמנות לבית החולים שבניהולו ובין הנאמנות לחברה שלה הוא מייעץ, כששתי אלה מתנגשות עם עמדת המטופל."
"אני לא רואה שום ניגוד עניינים," אומר פרדי רוזנפלד, המשנה למנכ"ל חברת הביטוח דקלה, "כשיש מקרה, פרופ' רוטשטיין ברגע אחד מברר עם כל הרופאים מה מידת הניסיון פה בארץ. כשהתחלנו לעבוד איתו הוא לא היה מנכ"ל שיבא. הוא היה אז טוב לתפקיד הזה, והיום הוא עוד יותר טוב - אך לא בגלל שהוא מנכ"ל שיבא. להפך, הוא פחות זמין לנו."
יכול להיות מצב שבו הוא ימליץ במצבים מסוימים על טיפול רפואי בבית החולים שלו?
"המקרה מגיע אליו, הוא בוחן אותו, וכותב חוות דעת," אומר רוזנפלד ומוסיף כי חוות הדעת של רוטשטיין עוברות בחינה נוספת של שני רופאים נוספים לפני אישורה. "זו עבודה מקצועית לחלוטין, שעומדת לביקורת. זה לא שפרופ' רוטשטיין עובד במחשכים ומקבל החלטות לטובת שיבא. בנינו מערכת עם כל כך הרבה איזונים, וזה עובד כבר הרבה שנים, לא משהו שנולד אתמול."
מהנהלת שיבא נמסר בעניין: "מאחר שהנושא נמצא בבדיקתו של מבקר המדינה, פרופ' רוטשטיין מנוע מלהתייחס אליו עד לפרסום הדוח בקרוב."
מנהל המרכז הרפואי אסף הרופא, ד"ר בני דוידזון, משמש כבר שנים יועץ בתשלום לחברת התעופה אל על. בית החולים שתחת ניהולו מוגדר כבית החולים אליו מפונים נפגעים מנמל התעופה בן גוריון בעתות חירום. "בגלל הסמיכות לשדה התעופה, אנו מוגדרים על ידי משרד הבריאות כבית החולים שקולט נפגעים. אבל אם מפונה מבקש ממד"א להגיע לשיבא, מפנים אותו לשם," מספר ד"ר דוידזון.
ובכל זאת, במצבים מסוימים שני עיסוקיו של דוידזון עלולים להצטלב. כך, למשל, אם מטוס של אל על יתקרב לנחיתה בנתב"ג כשעל סיפונו נוסע שלקה במחלה זיהומית מידבקת, אל על תפנה לדוידזון היועץ כדי שימליץ על טיפול.
למה אתה יועץ לאל על?
"אני עושה זאת, כי אני בוגר 24 שנים בחיל האוויר, והמומחיות שלי היא פינוי נפגעים בהיטס. החלטתי לא לוותר על העיסוק שמעניין אותי, והדרך לעשות זאת זה באל על. הייתי אלוף משנה בצבא, ויש לי קצבה מצה"ל. הייתי מייעץ לאל על בחינם, אך אני לא מאמין שזו עבודה שצריך לעשות בחינם. התשלום סמלי בלבד, והכל מתוך הבנה מוחלטת שהנאמנות הראשונה שלי היא למשרה שלי בבית החולים."
הייעוץ לאל על לא גוזל ממך זמן?
"לזמן אין משמעות. זה טלפון פה ושם, ואי מיילים. רוב הטלפונים הם בערב או בלילה, כשחולה נמצא במצוקה בטיסה. הייעוץ לאל על זו עבודה שהיא 99 אחוז טלפונית. יש לי עבודות ייעוץ נוספות בהתנדבות, למשל חברות בדירקטוריון של מד"א, יו"ר המועצה ללוגיסטיקה במשרד הבריאות - תפקידים שנעשים בשעות העבודה ואחריהן. למה לא שואלים אותי אם לזה יש לי זמן? כי אני לא מקבל תמורה?
"אני מקווה ומאמין שמנהלי בתי החולים האחרים מספיק אחראיים, ואם הם לוקחים על עצמם עבודה בהשתכרות נוספת, הם עושים זאת באמות מידה ראויות. העין צרה בהשתכרות של אנשים. כשמנהלי בנקים מקבלים בונוסים זה בסדר. אבל כשמנהלי בתי חולים עובדים קשה, זה לא בסדר."
שכרו של ד"ר דוידזון כמנהל אסף הרופא, לפי דוח האוצר, עמד בשנת 2007 על 53,152 שקל לחודש בממוצע. ד"ר דוידזון מדגיש את אופיו של התפקיד הנלווה למשכורת זו. "אני לא מכיר שום משרה ציבורית במדינה הזו שיש בה כל כך הרבה אחריות מגוונת ללא הגנה משפטית כמו מנהל בית חולים. אולי ראש הממשלה," הוא אומר.
"אם כתוצאה מהטיפול בחולים אחרוג מתקציב בית החולים, אני עובר עבירה פלילית. בכל תביעה משפטית של רשלנות בבית החולים נתבע הרופא בשטח, וגם מנהל בית חולים. אני גם אחראי ליישום חוק זכויות החולה בבית החולים, וגם אחראי שבית החולים יהיה מקום בטיחותי. במצב שכזה כמעט בלתי אפשרי להיות בסדר."
אז יש בעיה בשכר של מנהלי בתי חולים?
"יש בעיה עקרונית, וגם כשהוסיפו לאחרונה 23 אחוז לשכר הרופאים, לא שינו את מבנה השכר המבוסס על כוננויות. לכן כשאני יוצא לחו"ל, איבדתי שני שלישים מהמשכורת באותו חודש.
"הייתי בצבא 24 שנים, ולא עשיתי עבודה נוספת, אבל הצבא דאג לכל צרכיי - דאג למשכורת טובה, לנופש למשפחה, לרכב, לביגוד. כעת, באזרחות, זה לא עובד כך. העיקר שאומרים לנו שאנחנו גנבים. עם יחס כזה אף אחד לא ייקח על עצמו תפקיד בכיר, וכבר היום קשה להשיג מנהלים."
מנהל המרכז הרפואי בני ציון בחיפה, ד"ר אמנון רופא, עוסק גם הוא בעבודה פרטית כחבר בדירקטוריון חברת פרידנזון שירותים לוגיסטיים, הובלה, פרויקטים בתעשייה בע"מ, חברה בתחום הלוגיסטיקה המפעילה סניפים בנמלי חיפה ואשדוד.
בעבר גם שימש שש שנים כחבר דירקטוריון חיצוני בחברת יונידרס המייצרת בגדי עבודה ומדים. בשני המקרים קיבל את אישור עיריית חיפה, לה כפוף בית החולים.
לפני כשנה, כשהריח ד"ר רופא חשש לניגוד עניינים, ביקש מחברת יונידרס להימנע ממכירת מדים לסגל של בית החולים בני ציון. "בזמנו הייתי דירקטור בחברת יונידרס המספקת מדים בין היתר לבתי חולים," הוא מספר, "והחברה התחייבה שבתקופת היותי דירקטור היא לא תיצור קשרים עם בית החולים."
ולא חשבת להסתדר איכשהו על ידי החלטה למדר את עצמך מענייני רכש?
"אני לא הייתי יכול לחיות עם מצב של מידור, למה לי להיכנס לפינות האלה? להערכתי, אם ועדה תקבע כללים אתיים סביב העניין, זה יפתור את כל הבעיה. לא ניתן לחסום אדם מיכולת לפרנסה נוספת, כל עוד הדבר נעשה במסגרת המגבלות האתיות.
"המדינה לא קונה את כל זמנו הפנוי של אף אדם. מנהל בית חולים צריך להיות זמין לבית החולים 24 שעות, אבל בזמן הזה הוא יכול ללכת לסופר, ללכת לתאטרון, וגם לקבל עבודה נוספת, בתנאי שהיא לא חורגת ממגבלות האתיקה."
אחד התומכים במהלך להסדרה של מניעת ניגוד עניינים בעבודתם של כלל הרופאים במדינה, לרבות מנהלי בתי חולים ציבוריים, הוא מנהל האגף לביקורת פנים במשרד הבריאות, אריה פז. בהרצאה בפני רופאים בכירים באוניברסיטת תל אביב טען פז כי "במקרה של ניגוד עניינים, קיים חשש שהעובד יעמיד את האינטרס הפרטי שלו מעל האינטרס הציבורי, ובהקשר זה רופא חשוב יותר מכל בעל מקצוע אחר.
"רופאים שנמצאים בקשרים עם חברות של ציוד רפואי וחברות תרופות, ובהמשך צריכים להחליט אם להשתמש בציוד או בתרופה זו או אחרת, יכולים להשפיע בהחלטותיהם על איכות הטיפול הרפואי. לכן הדרישה למנוע ניגוד עניינים רלוונטית לכל רופא במערכת הציבורית."
לדבריו, "אמנם לא ניתן למנוע מאדם להתפרנס למחייתו. עם זאת, משרה ציבורית מחייבת את נושא המשרה להעמיד את האינטרס של כלל הציבור מעל האינטרסים הפרטיים שלו. כל דבר שעלול לסכן זאת חייב להיפסל על הסף."
במשרד המשפטים הבינו לאחרונה כי יש צורך בחשיבה מחודשת סביב שאלת ניגוד העניינים בעבודתם של בכירים במערכת הבריאות. בדיונים שמתקיימים בלשכתו של עו"ד מייק בלאס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, נבחנת האפשרות להחתים רופאים על טפסים שבהם הם מצהירים על קשריהם השונים.
הטפסים אמורים לעבור אחר כך לבדיקה בלשכה המשפטית של משרד הבריאות, שם יוחלט אם לאשר עבודה צדדית שממנה עולה חשש לניגוד עניינים, אם להטיל עליה הגבלות, או אף לשלול אותה לחלוטין. בכירים במשרד הבריאות כבר הוחתמו בחודשים האחרונים על טפסים שכאלה.
ההסתדרות הרפואית, שמייצגת את הרופאים בדיונים מול עו"ד בלאס, תומכת עקרונית במתן אפשרות לרופאים בכירים להשתכר בעבודות נוספות, כדי לא להבריח רופאים טובים מתפקידי מפתח. מנגד, אומר בכיר במשרד הבריאות, "מנהל בית חולים משתכר בדומה לדרגות הבכירות בצה"ל, ולא רואים אף בכיר בצבא שרץ לחפש עבודות צדדיות לצורכי השלמת הכנסה."
מהנהלת משרד הבריאות נמסר בתגובה: "ישנים כללים ברורים לגבי עבודה נוספת של מנהלי בתי חולים, כמו לשאר עובדי המדינה. חלק מהעיסוקים הנוספים מהווים גם תרומה לעבודתם בבית החולים, ולחלק מהעיסוקים ישנה תרומה מקצועית חיובית וחשובה לתחום הבריאות במדינה.
"הכללים מחייבים עמידה בהיקף העבודה הנוספת וכן בדיקה שאין ניגוד עניינים - נושא הנבחן בכל מקרה לגופו על ידי המחלקה המשפטית ונציבות שירות המדינה. בהתאם לסיכום בין משרד הבריאות לנציב שירות המדינה, בימים אלה מתבצעת עבודת מטה מקיפה לבחינת הנושא."
sofash@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
