מה לעשות כשבית ההשקעות פושט את הרגל?
מכיוון שאין כל קשר בין כספי העמיתים המושקעים לבין נכסיה של החברה המנהלת - פירוקה או מינוי כונס נכסים אינם משפיעים על העמיתים ועל כספם
תשובה: חקיקת בכר מאגדת בתוכה 3 חוקים, שאחד מהם הוא “חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה), התשס”ה - 2005”.
מטרתו של חוק זה היא להקטין את הריכוזיות בשוק ההון הישראלי, שהתבטאה בעיקר בשליטה של המערכת הבנקאית בכ-80% מתעשיית קופות הגמל וקרנות הנאמנות, וליצור שוק תחרותי שיסייע להגדלת רווחיו של הציבור.
במסגרת החוק נקבע כי יש להפריד את פעילות קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים, ולאחר מכן באופן הדרגתי תתאפשר כניסה של הבנקים לתחום הייעוץ וההפצה של מוצרי פנסיה וביטוח. הדבר אילץ את הבנקים למכור את אחזקותיהם בקופות הגמל לחברות ביטוח ולבתי השקעות שונים.
כספי קופות הגמל
וקרנות ההשתלמות שנמכרו לבתי השקעות ולחברות ביטוח ומנוהלים על ידיהם מופקדים בנאמנות בגופים המנהלים אותם.
הגוף המנהל הוקם על פי חוק ומחויב לפעול על פי מדיניות ההשקעות, שנקבעה בתקנות ומפורטת בתקנון הקופה. את התקנון ניתן לראות באתרי האינטרנט של החברות השונות. רווחים או הפסדים בהשקעות נזקפים לזכותו או לחובתו של העמית בחשבון הנאמנות.
במקרה של פשיטת רגל של הגוף המנהל, כספי העמיתים נשארים בחשבון הנאמנות ובאפשרותם להעביר את הכסף לכל מנהל השקעות אחר. אין כל קשר בין כספי העמיתים המושקעים לפי הדין לבין נכסיה של החברה המנהלת, כך שפירוקה או מינוי כונס נכסים לחברה המנהלת אינם משפיעים על העמיתים ועל כספם.
מאיר אוזן הוא יו”ר קבוצת שקל ניהול ביטוח ופיננסים
נא להמתין לטעינת התגובות
