מי ראוי להיות שר אוצר
שר האוצר צריך להיות אדם אמיץ שנכון להתעמת עם בעלי ההון ועושי דברם, מפני שאם ירצה לעשות את הדבר הנכון לא יהיה אמצעי שיבחלו בו ולא יהיה שלד בארונו שלא יוציאו
עיתונאים לא מעטים שקיבלו לא מכבר את מינויו של עמיר פרץ לשר ביטחון כשינוי מרענן במערכת שמרנית ומקובעת, ואת מינויו של רוני בר-און – עד לפני כעשור עורך דין ועסקן בינוני בסניף הירושלמי של הליכוד - כמינויים ראויים, פלטו נחרות בוז קלות על הצבתו של דוקטור לפילוסופיה בראש המשרד החשוב הזה בימים קריטיים של משבר.
ובכל זאת ראוי ונכון לשאול מה הכישורים, הניסיון והידע הדרושים לשר אוצר. לשם כך כדאי לדון מעט בתפקיד עצמו. תודה לאל, מדינת ישראל של היום דומה אך במעט לזו של ימי ספיר ואשכול שחילקו על פי שיקול דעתם הבלעדי כמעט, שלא לומר על פי גחמותיהם סכומי כסף גדולים למפעלים ולפרויקטים שנראו להם כתואמים את צורכי המשק (והמפלגה).
היום, כפי שמעידות חקירותיו המרובות של אולמרט, חלוקתם של משאבי המדינה נעשית בצורה מסודרת למדי ונתונה לביקורתם של פקידים דעתניים ומבקר המדינה. מתוך כ-300 מיליארד שקל בתקציב המדינה למעלה מ90% מיועדים לצרכים שונים, שאין לשר האוצר השפעה עליהם.
כך, לפני חודשים אחדים הבהירה צמרת משרד האוצר לשר שלה שהמשבר הנוכחי הביא לנפילה חדה בגביית המסים, ועוד לפני שיוציא אפילו שקל אחד מעבר למה שנידרש על פי החוק והסכמים קודמים - גירעון הממשלה צפוי להגיע לסכום המבהיל של 40 מיליארד שקל.
רק
הלחץ הציבורי הכבד לעשות משהו לקדם את פני הרעה שכנע את פקידי האוצר להסכים להוצאה עתידית של שישה מיליארד שקלים להקמת "קרנות המנוף".
אבל אין זה אומר שתפקיד שר האוצר חסר חשיבות. נהפוך הוא, ובשעת משבר כמו זו שאנחנו חווים חשיבותו עוד מתגברת.
במקרה שירצה להשפיע על עתידה הכלכלי של מדינת ישראל, יצטרך שר האוצר ליזום מספר שינויים מבניים במשק, ושינויים מעצם טיבם שהם כרוכים בפגיעה בגורמים אינטרסנטיים רבי עוצמה על התפר הרגיש של הון ושלטון.
האדם האחרון שיצלח תפקיד כזה הינו ראש עירייה חביב, עורך דין משופשף או חלילה מי שהשתפשף במערכות ביורוקרטיות ציבוריות.
לתפקיד שר האוצר כיום דרוש אדם ששחה מעט ככל האפשר במים המעופשים של הפוליטיקה, כך שלא צבר חובות רבים מדי לגורמים ואנשים שונים, אבל למד מספיק על מנת לחמוק מהכרישים ששורצים בה.
לתפקיד נדרש אדם נבון שיודע להקשיב לדעות שונות ולבחור בנתיב הנכון. פוליטיקאי, אבל לא מלא מדי בעצמו שחושב שהוא כבר מכיר את העולם לפני ולפנים ושאף אחד כבר לא יכול לחדש לו.
ולא פחות חשוב, שר האוצר צריך להיות אדם אמיץ שנכון להתעמת עם בעלי ההון ועושי דברם, מפני שאם ירצה לעשות את הדבר הנכון לא יהיה אמצעי שיבחלו בו ולא יהיה שלד בארונו שלא יוציאו.
על פניו יובל שטייניץ נראה מועמד ראוי לא פחות ואף יותר מאחרים בסביבה. מעתה חובת ההוכחה מוטלת עליו.
נא להמתין לטעינת התגובות
