אי תשלום שעות נוספות, גם אם בהסכמה, חושף המעביד לתביעה
מעסיקים רבים עלולים להיתבע ע"י עובדים ששכרם קוצץ, למרות שהעובדים חתמו על חוזה עבודה חדש במסגרתו הסכימו לא לקבל תוספת שכר בגין שעות נוספות
לא פעם, רומזים המעסיקים לעובדים, כי במידה ויבוצעו שינויים במצבת העובדים, מספר שעות העבודה שהשקיע כל עובד, יהווה שיקול בעת קבלת ההחלטה לגבי עתידו של העובד בארגון.
לכן חותמים עובדים רבים על הסכם עבודה חדש שאינו כולל תמורה עבור עבודה בהתאם לשעות הנוספות או שממשיכים לעבוד בהתאם לחוזה הקיים ללא קבלת שכר נוסף.
מעסיקים רבים אינם מודעים לעובדה, שרבים מהעובדים שהסכימו לעבוד ללא תמורה נוספת, בשל הרצון לשמור על מקום עבודתם, עשויים לתבוע את המגיע להם לאחר סיום ההתקשרות עם המעסיק.
עו"ד גילה יודייקין – מומחית לדיני עבודה ממשרד עו"ד יודייקין, כהן, סוברת, בהתאם להלכות העבר, שבמידה והסוגיה תגיע לפתחו של בית הדין, סביר להניח כי המעסיק יחויב לשלם לעובד את יתרת התשלום המגיעה לו , לרבות כל רכיבי השכר ומכלול הזכויות עליהם ויתר העובד, לכאורה.
היא מדגישה כי העסקה של עובדים בשעות נוספות, מבלי לתת להם תמורה נוספת לכך כקבוע בדין, הינה אסורה והתנהלות באופן הזה הינה מסוכנת למעסיק אשר עלול להיחשף לסכומי תביעות גבוהים, במידה והעובד יבחר בשלב מאוחר יותר לתבוע אותו.
על פי יודייקין, תיקון 24 לחוק הגנת השכר אשר נכנס לתוקפו ב-1 פברואר השנה ועתיד
להיאכף מבחינה עונשית מחודש מאי השנה, חייב בין היתר את המעסיק לפרט בתלוש השכר את כמות השעות הרגילות והנוספות שביצע העובד והתשלום בגינן וכן קבע מנגנון רישום ודיווח על ביצוע שעות.
ביצוען של שעות נוספות מקנה ככלל לעובד שאינו בדרגים הבכירים, זכות לקבל תמורה בעדן בשיעור 125% ו-150% בהתאם לכמות השעות נוספות אותן ביצע.
ס' 5 לחוק הגנת השכר קובע איסור לתשלום שכר כולל עבור ביצוע עבודה בשעות העבודה הרגילות ובשעות הנוספות.
יחד עם זאת, מציינת יודייקין, כי תמורה גלובלית הוכרה בדין ככל שזו משקפת תמורה הולמת לשעות הנוספות המבוצעות, וכמות השעות אינה עולה על הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה, תוך שהמעסיק נדרש לביצוע הפרדה ברורה בין השכר הגלובאלי לבין התמורה הגלובאלית עבור עבודה בשעות נוספות.
פיצול זה בשכר העובד צריך להיראות גם בתלוש השכר של העובד, דבר המצביע על הפרדה אמיתית בין תשלום שכר בעד עבודה בשעות הרגילות לבין תשלום שכר עבור עבודה בשעות הנוספות.
יודייקין מוסיפה, כי דרישת החוק לביצוע רישום של שעות עבודתו של העובד נועדה לא רק בכדי להגן על העובד, אלא גם מונעת את האפשרות שהעובד יעלה טענות בדבר עבודה בשעות נוספות מרובות על בסיס רישום שהעובד ביצע בעצמו,כל שכן, שנטל ההוכחה מוטל על כתפיי המעסיק שנדרש להוכיח כי העובד לא עבד בפועל בשעות העבודה אותן הוא דורש בתביעתו.
נא להמתין לטעינת התגובות
