דוח: האוניברסיטאות והמכללות מרגישות את המשבר הכלכלי
דן אנד ברדסטריט: אמנם שני שלישים מהסטודנטים בארץ לומדים במכללות, אבל פחות מ-16% מכלל ההכנסות של המוסדות האקדמיים מגיעות אליהן. רוב המוסדות האקדמיים מחזיקים את הראש מעל המים, אך חלק רושמים ירידות חדות בהכנסות. האוניברסיטה העברית עדיין מובילה בדירוג
חברת דן אנד ברדסטריט גיבשה את הדוח השנתי שלה המדרג את 25 המוסדות האקדמיים המרכזיים בישראל, שמתפרסם לראשונה במעריב עסקים וחושף נתונים מלאים על מצבן הכספי של האוניברסיטאות והמכללות המרכזיות בארץ.
הדוח בוחן את ההכנסות של המוסדות בפרמטרים שונים: ההכנסות משכר לימוד, הכנסות מתרומות, הכנסות מקצבה ממשלתית וכן השוואה לגובה ההכנסות ב-.2008 כצפוי, ברשימה מובילות האוניברסיטאות הוותיקות, אך המכללות, שהולכות וצוברות תאוצה ומעמד, מציגות גם הן נתונים מעניינים לגבי מערך ההכנסות הכספיות של המוסדות, שהוא למעשה אינדיקציה לנפח הפעילות של המוסד והיקף התרומות שהוא מצליח לגייס.
מקורות ההכנסה של מוסד אקדמי הם מקורות קבועים יחסית, כגון שכר לימוד או הקצבה ממשלתית (למעט במכללות פרטיות שאינן מתוקצבות,( אך ישנם לא מעט משתנים שעשויים ליצור תנודות בהכנסות.
מצד אחד יכולים להתקבל תרומה משמעותית או מענק למחקר, מצד שני המשבר הכלכלי גרם ללא מעט תורמים למשוך את תרומתם. גם פרשיות לא צפויות, כגון הונאת מאדוף (שגרם לעמותת ידידי הטכניון להפסד של 72 מיליון דולר,( יכולות לטלטל תקציב של מוסד אקדמי.
בראש הדירוג נמצאת האוניברסיטה העברית בירושלים, שעמדה במקום הראשון גם אשתקד. הכנסות האוניברסיטה העברית, על פי הדירוג הנוכחי, עומדות על 2.3 מיליארד שקל. מדובר בעלייה של 1.8% בהשוואה לדירוג הקודם, לעומת מספר הסטודנטים, שבו חלה דווקא ירידה של .2.4%
בהר הצופים מובילים גם במספר אנשי הסגל הקבועים .1,014 - “האוניברסיטה העברית שמחה על דירוגה במקום הראשון,” הגיבו אתמול במוסד הירושלמי. “למרות שמספר הסטודנטים באוניברסיטה אינו הגדול ביותר מבין האוניברסיטאות, נשארנו ראשונים,” התגאו שם.
המוסד האקדמי שרושם את העלייה המשמעותית ביותר בהכנסות הוא מכון וייצמן למדע,
גם הטכניון בחיפה רושם עלייה מכובדת של 5.7% בהכנסות, וניצב במקום השלישי בדירוג עם 1.63 מיליארד שקל. בדומה למכון וייצמן, גם כאן עיקר הכנסתו היא מתרומות ומתקציבי מחקר.
האוניברסיטה הפתוחה, שאמנם עובדת במתכונת שונה משאר המוסדות האקדמיים אך לה מספר הסטודנטים הגדול ביותר (כ-44 אלף,( רשמה עלייה של 11% בהכנסות, והיא האחרונה בין האוניברסיטאות בדירוג, במקום השמיני.
לא כל האוניברסיטאות יכולות לסמוך ולשמוח על גרפים עולים: על פי הדירוג אוניברסיטת בן גוריון בנגב נפגעה מירידה חדה של 20.6% בהכנסותיה. בן גוריון ירדה מהמקום הרביעי למקום החמישי המכובד בדירוג, עם הכנסה של 1.18 מיליארד שקל.
ירידה משמעותית נרשמה גם באוניברסיטת חיפה, שם ירדו ההכנסות ב-.8% מיקומה של אוניברסיטת חיפה בדירוג לא השתנה משנה שעברה והיא נותרה במקום השביעי, עם הכנסה שנתית של 632 מיליון שקל. אוניברסיטת תל אביב סופגת ירידה קלה, אך לא בלתי משמעותית של ,2% עם זאת שומרת על דירוגה במקום השני עם הכנסה שנתית של 1.9 מיליארד שקל.
“ניתן להניח שאלמלא פרץ המשבר הכנסות המוסדות היו גבוהות יותר” אומרים מומחי דן אנד ברדסטריט. בחברה מוסיפים כי “חלק מהאוניברסיטאות והמכללות רשמו ירידה אך עדיין נותרו במאזן חיובי לעומת השנה שעברה, ואילו אחרות רשמו ירידה ביחס לשנה שעברה".
גם גורמים מקצועיים במועצה להשכלה גבוהה מעריכים כי אותות המשבר הכלכלי יבואו לביטוי חריף במיוחד בדירוג של ,2010 אם כי ניצני השפעת המש שבר כבר ניכרים.
מרב שביב, סמנכ”לית תקצוב במועצה להשכלה גבוהה, מסבירה כיצד עובד מערך ההכנסות של המוסדות להשכלה גבוהה, ומה חלקה של המדינה באמצעות הוועדה לתכנון ותקצוב (ות”ת:( התקציב הרגיל של המוסדות להשכלה גבוהה ממומן ממספר מקורות עיקריים: תקציב מדינה, שכ”ל, הכנסות מתרומות אשר מקורן ברובו מחו”ל, וכן הכנסות ממקורות עצמיים (כגון מכירת שירותים.(
באוניברסיטאות, ובחלק מהמכללות, קיימים בנוסף תקציבים לפיתוח ותקציבי מחקר (שמקורם בעיקר מהכנסות מקרנות מחקר תחרותיות.( ההכנסות המופיעות בדוח מייצגות ככל הנראה את הכנסות המוסדות בכלל התקציבים.
לדברי שביב, שיעור ההכנסות מות”ת ירד בהתמדה בשנים האחרונות עקב אי התאמתן של הקצבות המדינה לגידול ולהתפתחות שחלו במערכת ההשכלה הגבוהה ולשחיקת ההכנסות משכר הלימוד.
ההכנסות משכר לימוד מהוות כ-20% מהתקציב הרגיל של המוסדות המתוקצבים על ידי ות”ת. גובה שכר הלימוד במוסדות המתוקצבים נקבע בזמנו עלשידי ועדות ציבוריות, ובשנים האחרונות על ידי ממשלת ישראל.
שביב מציינת כי הירידה המתמדת בשיעור ההכנסות מות”ת ומשכ”ל, אשר לא לוותה בירידה מקבילה בהוצאות המוסדות, חייבה למעשה להגדיל את שיעור ההכנסות של המוסדות מתרומות ומהכנסות אחרות, והמוסדות להשכלה גבוהה מוגבלים בהיקף האשראי שניתן להם על פי חוק, הגבלה המקטינה את הגמישות בניהול התקציב ותזרים המזומנים.
“באשר להוצאות המוסדות,” היא אומרת, “הרי שרובן קשיחות ומיועדות לשכר ולפנסיה של הסגל האקדמי והמינהלי המועסק במוסדות. לפיכך כאשר חלה ירידה בהיקף ההכנסות, ישנו קושי לבצע צעדי התייעלות מיידיים שגם עלולים לפגוע ברמה האקדמית כגון מספר הסטודנטים בכיתה, היקף המתרגלים, היקף שיעורי הבחירה וכדומה.”
אמנם מבחינת חלוקת סטודנטים, כשני שלישים לומדים במכללות ולא באוניברסיטאות, אך סביר להניח שהאוניברסיטאות יובילו בדירוג עוד שנים רבות, שכן הן נהנות מתשתית מחקר רחבה, שמספקת גם תקציבי מחקר ותרומות ייעודיות, וכן מתשתית תרומות ונכסים שהושגו במשך שנים.
למכללות שקמו והתפתחו בשני העשורים האחרונים עדיין קשה להתחרות באוניברסיטאות, שקמו בעשורים הראש שונים של המאה הקודמת.
בנוסף, יש להבחין בין מכללות פרטיות, שנסמכות על שכר לימוד גבוה ועל תרומות, לבין מכללות ציבוריות המתוקצבות על ידי המדינה אך גם על ידי תרומות. המכללה הפרטית המתקרבת ביותר בהכנסותיה לאוניברסיטאות היא המכללה למינהל, שניצבת במקום התשיעי בדירוג עם הכנסות בגובה 241 מיליון שקל.
פירוט ההכנסות ממחיש כיצד עובדת המערכת הכלכלית של המכללות הפרטיות, ששכר הלימוד בהן עומד על כ-30 אלף שקל בשנה לעומת כ-9,000 שקל באוניברסיטה מתוקצבת: 234 מיליון שקל מההכנסות של המכללה למינהל מגיעים משכר הלימוד, ו-7 מיליון הנותרים מתקציבים אחרים כגון תרומות. עבור המכללות הפרטיות השיטה מוכיחה את עצמה.
נא להמתין לטעינת התגובות
