יעל אלמוג - מנהלת המחלקה הבינלאומית ברשות ני"ע מדברת
"התפקיד שלי הוא לסייע לבוס שלי להיראות מוצלח ומעולה. כשהוא מצליח - אני מרגישה שזו גם הצלחה שלי", מסבירה לנו בלהט עו"ד יעל אלמוג, יד ימינו של זהר גושן. כיצד הפכה התובעת המבטיחה ומגישת הטלוויזיה הפרובוקטיבית לאישה החזקה ברשות ני"ע? ראיון מיוחד
אחרי הכל היה זה גושן שהגיש לבית המשפט חוות דעת מלומדת, שגרסה כי אין בנתונים שהציגה פרקליטות המדינה כל ראיה לכך שגרינפלד רכש את המניות במטרה להשפיע על שעריהן, באופן שיקנה לו הטבת מס עבור איחוד ההון של החברה.
גושן היה ודאי שמח יותר אלמלא עמדה יעל אלמוג, היועצת הבכירה שלו והאחראית למחלקה הבינלאומית ברשות, בראש צוות הפרקליטים שניהלו את המערכה הממושכת והמתישה נגד גרינפלד וסנגורו היקר, יעקב ויינרוט.
"אל תדבר איתה על פרשת קרדן, זה נושא כאוב מאוד אצלה", יעצה לי אחת מידידותיה של אלמוג. "אני לא רוצה לדבר על פרשת קרדן", מאשרת אלמוג, "זה היה ונגמר, כתבו על זה מספיק. היתה החלטה של בית המשפט - ואני מקבלת אותה ומכבדת אותה".
אנחנו לא מדברים על קרדן. אנחנו מדברים על עו"ד יעל אלמוג: אמרו לך שזה מקרה אבוד, שאין לך קייס, והלכת עם הראש בקיר. למה?
"לכל אורך הקריירה שלי ניהלתי תיקים תקדימיים. זה הטבע והאופי שלי, שנמשכתי לדברים כאלה. כשאתה עוסק בשאלה תקדימית, אתה רוצה לפרוץ את גבולות הפסיקה הקיימת ולחדש. גם בתיק אייזנברג אמרו לי שאין לי סיכוי - והוא הורשע. אז מה? אמרו לי שמה שאני רוצה להשיג בתיק הזה הוא בלתי סביר, שהשוק לא יכול להתנהל בצורה כזו. אז אמרו".
בתיק אייזנברג נגזרה על שלמה אייזנברג, בעל השליטה בחברת ערד, שנת מאסר. הוא הורשע בתרמית, לאחר שמכר מניות למשקיע בנימין יסלזון, שתמך באסיפת בעלי המניות בעיסקת בעלי עניין שהניבה לאייזנברג רווח עצום.
המשקיע, שקיבל מאייזנברג אופציה למכור לו חזרה את המניות, הוצג כמי שאינו קשור לבעלי השליטה בחברה. הצבעתו באסיפה איפשרה לאייזנברג להשיג את האישור הנדרש.
במשפט שניהלה אלמוג היא הצליחה לשכנע את השופט, כי הסכם האופציה בין אייזנברג ליסלזון הפך את יסלזון לבעל עניין שלא היה ראוי להיחשב משתתף בלתי תלוי באסיפת בעלי המניות.
נטל ההוכחה לא היה פשוט. בפסק הדין שניתן באחרונה בפרשת חברת צינורות המזרח התיכון הורשעו אנשי העסקים אביב אלגור ואיאן דיוויס בפרשה דומה - ונשלחו למאסר. פסק הדין מרבה לצטט את זה שניתן בפרשת אייזנברג.
עם התיקים המעניינים שניהלה אלמוג נמנה גם כתב התביעה נגד טל פודים, שהיה איש העסקים הראשון בישראל שהורשע בהשפעה בתרמית על שערי ניירות ערך באמצעות האינטרנט; נגד הברוקר אליעזר אורן, שהורשע בהשפעה בתרמית על מניות חברת הטקסטיל אופנת ברוך; ונגד אפרים יונה, אחיו של הקבלן הידוע מרדכי יונה, שהורשע בניצול מידע פנימי באשר לכוונת משפחתו להשתלט על מניות החברה הציבורית רים.
אמת המידה של תובע היא בדרך כלל כמה הרשעות השגת. להשיג תקדים זה יוקרתי, אבל להפסיד זה כואב.
"מעולם לא הגשתי תביעה בידיעה שהיא חסרת סיכוי. לא תמיד מצליחים, ואין כאן שום דבר אישי. אני חושבת שלציבור צריכה להיות ציפייה שהאנשים שעובדים בשבילו לא יתיישרו לפי הנורמות הקיימות, שיבדקו היכן השתרשה נורמה לא נכונה ואיך אפשר לשנות אותה. ללכת בשדה חרוש זה לא מאתגר וזה פחות חשוב. בתיק קרדן עמדה על הפרק שאלה עקרונית לגבי אחריותם של בעלי שליטה. בית המשפט קבע את הנורמה - ואני שלמה עם זה".
אלמוג בת ה-41 היא אישה גבוהה, רהוטה ונחרצת. היא ילידת שכונת בית הכרם בירושלים ומתגוררת בתל אביב, ואת השירות הצבאי עשתה בגלי צה"ל כמפיקה וככתבת.
את הקריירה המקצועית שלה התחילה דווקא כשחקנית - ילדי שנות ה-80 זוכרים אותה מהתוכנית "תוסס", והיא הופיעה גם בסרטים. בין היתר גילמה את אהובתו של הפילוסוף ברוך שפינוזה בסרט "אושר ללא גבול".
אלמוג למדה משפטים לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, השלימה תואר שני באוניברסיטת קולומביה שבניו-יורק וב-1999 החלה לעבוד כתובעת בפרקליטות המדינה.
שם היא הרשימה את יו"ר רשות ני"ע משה טרי, שגייס אותה לתפקיד העוזרת האישית במקום ליזה חיימוביץ שפרשה. למרות המעבר מהפרקליטות לרשות המשיכה אלמוג, לפי היתר מיוחד, לנהל את תיק קרדן.
מדוע החלטת לעבור מהפרקליטות לרשות?
"עבודה בפרקליטות דומה בעיניי לעבודה של פתולוג: מנתחים את המקרה בדיעבד, לאחר שלא הצלחנו למנוע את העבירה מראש, ואין חיבור לעשייה היום-יומית של הפיקוח וההסדרה של השוק.
כשאתה עובד על תיק, עליך לעסוק בהמון פרטים ולזכור בעל-פה אין-ספור מסמכים, תאריכים ואירועים שלא חשובים לאף אחד מלבדי ומלבד המעורבים בתיק. קשה למדוד את ההצלחה ברמה היום-יומית. הסיפוק איטי מאוד ולא תמיד יש בכלל סיפוק.
למדתי שם הרבה הרבה על טבע האדם ועל אופי הפרקליט שמייצג אותו. חיפשתי תפקיד עם השפעה על היום-יום ועל קביעת המדיניות. טרי הציע לי הצעה שאסור היה לי לפספס".
מה למדת על אנשי העסקים ועל הפרקליטים שעימם התמודדת כתובעת?
"בניגוד לנאשמים שפוגשים בדרך כלל במשפטים פליליים, האנשים המואשמים בעבירות על חוק ניירות ערך בדרך כלל נחשבים נורמטיביים, ואין להם הרשעות קודמות. לעתים מדובר באנשים אמידים שתורמים לקהילה מכספם.
"בנוסף, בבית המשפט לא תמיד ניתן לזהות את קורבנות העבירה. לעתים קרובות הקורבנות אינם אנשים ספציפיים ואינם יודעים אפילו שנפגעו. לקוחות של קרן נאמנות או של קופת גמל אינם יודעים שהכסף נגנב מהם
"לכן כשמגיעים לבית המשפט, השופט רואה לפניו רק 'מסכן' אחד - הנאשם עצמו. זה הופך את תפקיד התובע לקשה יותר. בהשוואה למה שקורה בבתי משפט 'רגילים', זה היפוך של יחסי הכוחות".
"הסטטיסטיקה המקובלת, שלפיה שיעור ההרשעות בבתי משפט פליליים בישראל הוא 90% ויותר, אינה תופסת לדעתי במשפטים הקשורים בניירות ערך, והרבה יותר קשה להשיג הרשעה".
התמודדת גם עם פרקליטים מהשורה הראשונה כמו יעקב ויינרוט, אביגדור קלגסבלד ודן שיינמן.
"הסנגורים שמלווים את הנאשמים מזדהים איתם מאוד, וזה טוב ואפילו יפה בעיניי. אבל לפעמים הם מזדהים איתם הזדהות יתר - ואז הם עושים טעויות".
היכן ההצלחה הבולטת שלך עד כה?
"התפקיד שלי הוא לסייע ליו"ר הרשות להיראות מוצלח ומעולה. בכל מקום שבו היו"ר הצליח - אני מרגישה שזו גם הצלחה שלי. אני מעדיפה לא לפרט כאן את ההחלטות שבהן הייתי מעורבת".
אחת המשימות הגדולות שנטלה על עצמה אלמוג היא ארגון הכנס העולמי של המפקחים על שוקי ההון (IOSCO) יחד עם מזכיר רשות ני"ע, אבי דנון. מדובר בהישג נדיר של הרשות הישראלית, שנרשם לזכות היו"ר הקודם משה טרי.
הכנס השנתי הוא אחד האירועים החשובים והמשפיעים ביותר על סדר היום של אנשי הפיננסים בעולם המערבי, ומדינות רבות מתחרות על אירוחו.
הכנס, שייערך בתל אביב ב-11-8 ביוני, חשוב במיוחד מפני שזהו הכינוס הראשון מסוגו שדן בהשלכות המשבר הכלכלי. תפקידן של רשויות הפיקוח וכישלונן במניעת המשבר מעוררים מחלוקת קשה בין המפקחים לפעילים בשוק.
אחת הטענות הפופולריות היא שהמשבר מוכיח שיש להדק ולהרחיב את הפיקוח על שוק ההון, מפני שהמפולת נגרמה בשל הפיקוח הרופף על חלק גדול מהמגזרים, כמו קרנות הגידור והבנקים להשקעות.
טענה הפוכה, שאותה מייצג בין השאר חתן פרס נובל ג'וזף שטיגליץ, היא שכישלון המערכת מוכיח שמפקחים חיצוניים אינם יכולים למנוע משברים, ויש לבנות שווקים המבוססים על הסדרה עצמית ולבטל לחלוטין מנגנונים הזקוקים לפיקוח הדוק.
בכנס ישתתפו עשרות מנהלים של רשויות פיקוח מכל המדינות המפותחות. 3 חודשים לפני הפתיחה ביטלו כמה מוזמנים ממדינות ערב את השתתפותם, באופן לא מפתיע.
אלמוג מעדיפה להסתכל על חצי המטוס המלא: היא עוברת על רשימת המשתתפים, שכוללת את שליטי שוקי הכספים בעולם, האחראים לתנועות של טריליוני דולרים.
"אתה יודע איזה הישג זה להביא לתל אביב את היו"ר של גולדמן זקס, לויד בלנקפיין? הם דווקא הרוויחו יפה ברבעון האחרון. הסטארית של האירוע תהיה מרי שפירו, יו"ר הרשות האמריקאית החדשה, שמונתה על-ידי אובמה כדי לעשות סדר בוול סטריט. והנה פרופ' ג'ון קופי, שהיה הפרופסור שלי בקולומביה. זאת האולימפיאדה של שוק ההון".
איך את, יעל אלמוג מירושלים, מגיעה לכל האנשים האלה?
"מי שנתן לנו עזרה עצומה ופתח בפנינו דלתות הוא נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שהתגלה כפרטנר מדהים בארגון האירוע. המטרה הראשונה שלי היתה ליצור אירוע בסדר גודל כזה, שכל ראשי הרשויות ידעו שאסור להם להחמיץ".
"הבנתי שניתן להשיג את זה על-ידי הבאת 3-2 אנשים מרכזיים בשוק ההון הבינלאומי, שעצם הופעתם היא אירוע בקנה מידה בינלאומי".
"פישר מכיר היטב את ארגון ה-IOSCO ואת אנשי המפתח בעולם הפיננסי הבינלאומי. הוא מכיר את יו"ר בנק ההשקעות הענקי גולדמן זקס ואת מאריו דראגי, נגיד הבנק המרכזי באיטליה ויו"ר ה-Financial Stability Forum, שהוא אחד הגופים המרכזיים בתיאום בינלאומי של גופי רגולציה פיננסית בעולם".
אף מדינה ערבית לא תשתתף בכנס, אפילו לא מצרים וירדן שמקיימות איתנו קשרים. פניתם לעזרת משרד החוץ?
"הזמנו את כל המדינות החברות ב-IOSCO, בין אם יש להן קשרים עם ישראל ובין אם לא. ההודעות על אי-השתתפותן של מדינות ערביות נמסרו לתקשורת, ולא לנו ישירות. אני יכולה רק להבטיח לנציגים שמקומם שמור, ואם הם יתחרטו לא נגבה מהם את הקנס המקובל על איחור בהרשמה".
גם בארץ יש דיונים על שינויים במערכות הפיקוח. מה עמדת הרשות בעניין איחוד הפיקוח של רשות ניירות ערך, המפקח על הבנקים והממונה על שוק ההון והביטוח באוצר?
"אין לנו עמדה מגובשת בשאלה הזו, ואנחנו סבורים שלא כדאי כרגע לעסוק בה: בתקופת חירום צריך לפעול במהירות ולהגיב לאירועים. כל עיסוק בשינוי מבני גוזל זמן ואנרגיה, שצריכים להיות מופנים לפתרון הבעיות המיידיות.
בכל העולם יש היום דיונים על המבנה האופטימלי, וראינו במשבר שבכל המדינות ובכל המודלים אין שיטה שהקנתה חסינות מפני הקריסה. תמיד היו כאלה שאמרו שצריכים לאחד את הרשויות ברשות מאוחדת שתבטיח אחידות בגישה והקצאה אופטימלית של משאבים, ללא פערים בין רמות הפיקוח על הגופים השונים.
אבל ראינו שאנגליה, שהיתה מודל לפיקוח מאוחד, חוותה קריסה לא פחות קולוסאלית מאשר ארצות הברית.
"אלוהים הוא לא באיחוד הרשויות אלא בפרטים הקטנים. בסופו של דבר איכות הפיקוח מושגת על-ידי עבודת רגליים של אנשים שעושים עבודה בשטח. את ההבדלים בין רמות הפיקוח ברשויות השונות אפשר לסגור ברמת התיאום".
"בארצות הברית יש פיצול מוגזם של 60 גופים העוסקים בפיקוח, אבל גם שם לא מדברים היום על איחוד אלא על הקמת רשות אחת לניהול סיכונים, שתזהה גופים פיננסיים המסכנים את המערכת ותקיים פיקוח אחיד על כל הגופים ברמת ניהול הסיכונים".
המעורבות של רשות ניירות ערך בפתרון המשבר עדיין לא מורגשת: "תוכנית גושן" לחילוץ שוק ההון נדחתה, והסדר "קציני האשראי" לטיפול מתואם בחייבים לא יצא לפועל.
"הצענו הסדר למינוי 'קציני אשראי' שיטפלו בהסדרי החוב בין לווים בעייתיים לגופים מוסדיים שרכשו מהם איגרות חוב. בשבוע שעבר נתנה הממונה רונית קן הבהרות, שמגבירות את הוודאות ומאפשרות להוציא הסדרים כאלה לפועל".
"הרשות מצידה הלכה לקראת הגופים המוסדיים והקלה עליהם בנוהלי הדיווח: באופן רגיל החברות חייבות לדווח בכל מקרה שבו הן נכנסות לדיונים על הסדר חובות, כי זה מידע מהותי; אבל אם יימסר דיווח כזה, קשיי החברה עלולים להחמיר וגם בעלי האג"ח ייפגעו. לכן אישרנו לחברות לעכב דיווח על הליכי ההסדר".
האם יש נוהל "שקט", שבו הרשות מקבלת דיווח על הליכים להסדר חובות בלי שהציבור ידע על כך?
"אנחנו יודעים באופן לא רשמי על מגעים למינוי 'קציני אשראי', אבל כל דיווח שנמסר לרשות על־ידי החברות מתפרסם כהודעה לציבור. אין נוהל לדיווח שקט על הסדרים".
בינתיים הולכים ומתפרסמים הסדרים והסדרים-שבדרך בין בעלי שליטה לבעלי אג"ח. גם המצב בשוק האג"ח הולך ומשתפר. אולי ההסדרים המיוחדים האלה קצת מיותרים?
"אנחנו לא מנתחים כך את השוק. נכון שיש התאוששות בשוק ההון, והתשואות של האיגרות מלמדות כי המשקיעים מעריכים שהמצב השתפר - אבל אנחנו עדיין רואים תשואות חריגות בחלק מהמקרים".
"ההנפקות שהצליחו באחרונה הן רק הנפקות של חברות מהשורה הראשונה; אבל כשמדברים עם אנשים בשוק, אנחנו רואים שיש בעיה אמיתית של חברות שמקפיאות כל פיתוח עסקי, אין רכישות חדשות ויש פיטורים על ימין ועל שמאל. אנחנו עדיין נמצאים בסיטואציה משברית, ואנחנו חייבים לספק פתרונות".
החמרתם את דרישות הדיווח על שכר הבכירים. אתם דורשים נימוקים מפורטים לכל בונוס והעלאת שכר. ובכל זאת אנחנו שבים ורואים בכל פעם שכר שאין כל דרך הגיונית להסביר אותו. אתם לא מרגישים שאתם נלחמים בטחנות רוח?
"כרשות מפקחת אנחנו לא מתעניינים בגובה השכר ולא בודקים אותו. אנחנו בודקים רק את תהליכי האישור, ופועלים כדי ששכר מנהלים לא יאושר בצורה חפוזה ובניגוד לחוק. לא השכר הגבוה שאושר מדליק אצלנו נורה אדומה, אלא שכר שמאושר בהליך בעייתי. בפרשת השכר בבזק גילינו דיווח חסר, דרשנו דיווח והתברר שהוא לא תאם את ההנחיות".
"בעקבות זאת מונה בודק חיצוני והנהלת החברה התחלפה. תמיד חברות יכולות להביא עורך דין מוכשר, שינמק בדיעבד הצדקה שנראית טוב על הנייר ולא תהיה נכונה - ולמרות זאת הדיווח הוא הכלי הטוב ביותר שיש לנו. אנחנו לא יכולים לשבת בכל ישיבת דירקטוריון".
יש לכם מסקנות מאירועי התרמית שהתגלו בוול סטריט? פרשת מאדוף יכולה להיחשף גם אצלנו?
"צריך לזכור שברנארד מאדוף הונה משקיעים מתוחכמים מאוד, שפעלו בתחום שלא הוסדר על-ידי הרשויות. בפרשה נחשפה בעיה מרכזית בפיקוח על שוק ניירות הערך: הרשויות חשבו שעליהן להשקיע את כל המשאבים שלהן בהגנה על המשקיעים הקטנים, מפני שהמשקיעים הגדולים מתוחכמים ויש בידיהם הכוח להגן על עצמם".
"כעת מתברר שקרנות גידור ואנשי עסקים מתוחכמים השקיעו מיליארדים בקרנות של מאדוף - ולא עצרו לרגע לשאול כיצד קורה שהוא נותן להם תשואה של 10%-12% בשנה, כשבכל מקום אחר אפשר להשיג תשואה ממוצעת של 4% לשנה במקרה הטוב.
"כעת מתברר שגם המשקיעים הגדולים זקוקים להגנה - מפני שכשהם נופלים, המצב רע לכולם. גם הדין הישראלי פטר עד היום את המשקיעים הגדולים מהרבה הוראות רגולציה, כמו פרסום תשקיף בהנפקה למוסדיים".
"כשאנחנו רואים כיצד המשקיעים המוסדיים קיבלו החלטות בשנים האחרונות, מתברר שהם לא נקטו אמצעי זהירות מספקים ולא תמיד הפעילו את שיקול הדעת הנדרש. אין ספק שאנחנו חושבים מחדש על הפטורים שניתנו להם עד כה. אלה נושאים שמצויים בחשיבה וטרם התקבלו לגביהם החלטות".
נא להמתין לטעינת התגובות
