מבצע בדיוטי פרי: כך איבדה המדינה 100 מיליון שקל
חברת ג'יימס ריצ'רדסון ביקשה הקלה בדמי הזיכיון שלה בנתב"ג. שתי חוות דעת משפטיות קבעו שאין לפתוח את החוזה עימה. אבל היועץ המשפטי של רשות שדות התעופה, אריה שחם, בחר להזמין חוות דעת שלישית, שהכשירה את ההנחה. העסקה עצמה נסגרה סופית בארבע עיניים בין יו"ר החברה לנציג הרשות. ובזמן שמבקר המדינה חקר את הפרשה, זכה היועץ שחם למינוי קבע בתנאים נוחים. שחם: "אין קשר בין מועד הבדיקה למינוי"
אלא ששתי חוות דעת נפרדות עבור הרשות קבעו כי שינוי המכרז, כפי שדרשו בעלי החנויות בדיוטי פרי, הוא הליך בעייתי, שעלול לחשוף את הרשות לתביעות. בשלב הזה בחר היועץ המשפטי של הרשות, אריה שחם, לפנות ליועץ חיצוני נוסף, שקבע שאין בעיה בהליכה לקראת הזכייניות. כתוצאה מההקלות לזכייניות נמנעו מרשות שדות התעופה הכנסות המוערכות בכמאה מיליון שקל.
לפני כשנה החל מבקר המדינה לבדוק את הפרשה. באותו זמן ממש חתמה רשות שדות התעופה עם עו"ד שחם על חוזה שבמסגרתו הוא מונה ליועץ משפטי קבוע, עם משכורת של כ-50 אלף שקל לחודש, כולל בונוסים, פלוס טיסה שנתית בחינם.
"ככה ייעשה לאיש שהיו"ר עובדיה עלי חפץ ביקרו", אומר בכיר ברשות שדות התעופה, שמצוי היטב בפרטי הפרשה (ברשות ביקשו להזכיר השבוע שהיו"ר עלי בכלל התנגד להנחה לג'יימס ריצ'רדסון, ואף טען כי היא לא תעמוד במבחן בג"ץ).
רוב המעורבים בסיפור הזה יודעים שהמדינה הפסידה כאן עשרות מיליונים. חלק כבר מודים ש"אולי נעשתה פה טעות". את המחיר אף אחד לא שילם. ככה זה כשהכסף שייך לציבור.
רשות שדות התעופה ספגה כבר ביקורת חריפה על מנגנון מנופח ובזבזני, מינויים פוליטיים וכשלים מקצועיים. במרץ בשנה שעברה החל משרדו של מבקר המדינה לערוך בדיקה בנושא חדש: התנהלות הרשות במשא ומתן מול החנויות הפטורות ממכס.
הרשות היא גוף ציבורי, שעיקר הכנסותיו מהחוזים מול החנויות הפטורות ממכס. חמש חברות זכו במכרזים להפעלת חנויות הדיוטי פרי בטרמינל החדש בנתב"ג, שפתיחתו התאחרה בכחצי שנה. בעקבות הדחייה, דרשה כאמור ג'יימס ריצ'רדסון, הזכיינית הגדולה ביותר, הקלה בדמי ההרשאה שהיא מעבירה לרשות. מאוחר יותר, דרשה החברה גם התאמה של הסכום לירידה בפדיון בחנויות.
שחם, שהיה היועץ המשפטי של פרויקט הטרמינל החדש וככזה היה מודע למשמעות האיחור בפתיחה, תמך. עו"ד רינה פאר, המשנה ליועץ המשפטי של הרשות, סברה שהרשות חייבת למלא ככתבה וכלשונו את החוזה שעליו חתמה עם ריצ'רדסון בעקבות המכרז. ד"ר עומר דקל, מומחה לדיני מכרזים, היה נחרץ יותר. אם הרשות תשנה את תנאי החוזה, הוא טען, מתמודדים שלא זכו יוכלו לעתור לבית המשפט ואף לקבל ממנו סעד.
בישיבת מועצת הרשות שדנה בנושא לא נכתב פרוטוקול, וד"ר עומר דקל לא התבקש להגיש חוות דעת בכתב, על אף שהוא הביא עימו אחת כזו לישיבה (מאוחר יותר טען שחם כי הוא לא ידע שדקל הביא עימו חוות דעת כתובה לישיבה, וכי לא היתה חובת ניהול פרוטוקול).
מבקר המדינה התייחס במילים חריפות
גם המשא ומתן התנהל בצורה לא שגרתית: על פי המפורט בדוח מבקר המדינה, אחרי שצוות המשא ומתן של הרשות הגיע למבוי סתום במגעים עם ג'יימס ריצ'רדסון, התכנסו נציגי החברה עם נציגי הרשות בנוכחות המנכ"ל גבי אופיר ומ"מ יו"ר המועצה, שאול צמח.
אחר כך הסתגרו צמח ויו"ר החברה בחדר, וסגרו את הפרט האחרון בהסכם, שהקל על ג'יימס ריצ'רדסון בעוד 3.7 מיליון דולר. על המשא ומתן הזה קבע מבקר המדינה כי "על הרשות לשאת ולתת עם גופים שמחוץ לה בנוכחות כמה מעובדיה הבכירים, ולא בנוכחות עובד אחד בלבד, בייחוד אם מדובר בהיקף כספי גדול".
בעקבות ההסכם שחתמה הרשות עם זכייניות הדיוטי פרי הופחתו הכנסותיה בשנים 2005-2006 באופן ישיר ב-23.8 מיליון דולר, ועוד בכ-3 מיליון דולר עבור השכרת מחסנים, ובסך הכל כ-100 מיליון שקל. מחצית הסכום נחסכה לחברת ג'יימס ריצ'רדסון.
סכום ההפחתות, קובע מבקר המדינה, היה גבוה ב-10-12 מיליון דולר בקירוב מהערכת היועץ הכלכלי החיצוני שהעסיקה הרשות לבדיקת הנושא, וב-8 מיליון דולר מהערכותיהם של בכירי רשות שדות התעופה.
"הרשות שקלה שיקולים רלוונטיים", הסביר השבוע היועץ שחם את ההפחתה הנדיבה בתשלומי הזכייניות. "מבקר המדינה חשב שאין מקום לעשות שינויים בחוזים. אני חשבתי שאפשר לעשות שינויים כאלה".
מבקר המדינה מתח ביקורת על ההתנהלות שלך, על כך שלא נרשם פרוטוקול בישיבת המועצה ולא הוצגה חוות דעת כתובה.
"שום דבר לא הוסתר או נעשה במחשכים".
לשם מה היית זקוק לחוות דעת נוספת אחרי ששתי חוות דעת משפטיות קבעו שלא ראוי לשנות את החוזים?
"דעתו של יוסי לוי נחשבת לא פחות מדעתו של עומר דקל ודעתי לא פחות טובה מזו של אחרים, מלבד זה שאני היועץ המשפטי ובסופו של דבר האחריות היא שלי".
האחריות על אובדן הכנסות בסכום של מאה מיליון שקלים היא גם שלך?
"בתקופה ההיא הזכיינים נכנסו לקשיים, המכרזים נעשו שנתיים לפני כן. נמצא פתרון שוויוני וצודק. למבקר המדינה היתה העמדה שלו, אבל עובדה שאף אחד לא תבע אותנו".
אפילו אם חושבים ככה, אפשר היה לתת הנחות פחות גדולות, כמו שהומלץ לכם.
"בדיעבד אפשר לראות כך את הדברים, אבל היתה גם אפשרות שהזכיינים היו עוזבים אותנו, כפי שסקאל בסופו של דבר עשה, ובמכרזים חדשים היינו מקבלים הרבה פחות. ואז מה הייתם אומרים? שהרשות חטאה לתפקידה?".
דוח מבקר המדינה קבע שההתנהלות שלך היתה לקויה.
"אז בסדר, ההתנהגות לקויה. אני לא חושב ככה".
גם שאול צמח, שניהל את המשא ומתן עם חברת ג'יימס ריצ'רדסון, לא סבל יותר מדי מהפרשה. עם הקמת הממשלה הוא מונה למנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, תחת עוזי לנדאו. השבוע הכחיש צמח שנוהל משא ומתן בארבע עיניים: "בישיבה הסופית היו אנשים רבים. לא היתה סיטואציה שמישהו יושב עם מישהו לבד בחדר".
מבקר המדינה מצא שלך וליועץ המשפטי היה חלק בהתנהלות שעלתה באובדן הכנסה של מאה מיליון שקל.
"להניח שכולם שלומיאלים זה בעייתי. סברנו שאם ג'יימס ריצ'רדסון לא יקבלו הנחה הם יעזבו את הרשות וייגרם נזק גדול יותר".
בדוח המבקר נקבע שהתנהלותכם היתה לקויה.
"כך נוהל המשא ומתן. אנשים גם טועים לפעמים. קורה שעושים טעויות. צריך ללמוד ממבקר המדינה איך להתנהל להבא".
ברשות שדות התעופה לא חשבו אפילו להמתין לסיומה של בדיקת המבקר, וממש באותם ימים בהם חקר משרדו את הפרשה, הוחתם אריה שחם על חוזה כיועץ המשפטי של הרשות, לאחר שזכה בתפקיד במכרז פנימי. הוא היה המתמודד היחיד.
"כולם ברשות ידעו עד כמה הוא קרוב ליו"ר הרשות עובדיה עלי ואיש לא ניסה להתמודד מולו, מתוך ידיעה שלאף אחד אין סיכוי", מסביר בכיר ברשות.
ברשות חתמו עם עו"ד שחם על חוזה מתגמל ביותר: משכורת בסיסית של 46,880 שקל בחודש, 500 שקלים יותר מאשר שכרו החודשי כיועץ משפטי בפועל, ושורה של הטבות נוספות: על פי החוזה שחם זכאי למענק יובל שנתי הניתן לעובדי מדינה אקדמאים אחרי 25 שנות עבודה בסכום של כ-28 אלף שקל, הוא מקבל קצבת ביגוד בסכום של כ-3,000 שקלים בשנה, תקציב רווחה בסכום של 5,750 שקל בשנה, ביטוחי שיניים, בריאות וחיים, רכב צמוד, הוצאות אש"ל בארץ ובחוץ לארץ, אחזקת טלפון רגיל, תשלום שיחות עד לסכום של 300 שקל בחודש בטלפון הנייד וטיסת חינם שנתית לחוץ לארץ.
היועץ שחם נחשב לאחד האנשים הקרובים ברשות ליו"ר, עובדיה עלי, חבר כנסת לשעבר מטעם הליכוד, שהיה יו"ר בתי הזיקוק ומאוחר יותר יו"ר התעשייה הצבאית, ולאחר התפטרותו מונה על ידי שאול מופז לרשות שדות התעופה במקומו של צבי שלום, אחיו של סלבן שלום.
בתפקידו כיועץ בפועל, כתב שחם חוות דעת הממליצה לאשר לעלי, המועסק ברשות ב-75 אחוז משרה, רכב צמוד (במקום שישתמש ברכב מתוך המאגר של הרשות). בסופו של דבר הבקשה לא אושרה. הוא גם אישר ליו"ר להשתתף בישיבות של ועדת הביקורת, דבר שאינו מקובל בדרך כלל בחברות ציבוריות.
כאשר היו"ר נקלע לעימות עם מנכ"ל רשות שדות התעופה, גבי אופיר, התייצב היועץ שחם לצידו של עובדיה עלי. "הגעתו של עובדיה עלי (לרשות) היא מבחינתי שנת האופל שלי", הטיח אופיר בחברי מועצת רשות שדות התעופה בישיבה שבה הוחלט על הדחתו.
"לרשות אין יועץ משפטי", הוא המשיך. "יש עו"ד אישי, אני אומר, הנה, תשמעו מה שאני אומר, עו"ד אישי ליו"ר. הוא, ידידי המלומד, קובע הכל. מאה אחוז". את חוות הדעת שאישרה לעלי לשבת בוועדת הביקורת תיאר אופיר כ"מבישה". אופיר אפילו הגיש תביעה אישית נגד שחם לאחר שעזב את הרשות, אבל מאוחר יותר משך אותה.
עו"ד שחם, טוענים נגדך שזכית בתפקיד היועץ המשפטי בגלל קשריך ליו"ר הרשות עובדיה עלי.
"עובדיה עלי בכלל לא ידע מי זה אריה שחם. את מדברת עם עו"ד 30 שנה במקצוע, ניהלתי לבד את החוזים של נתב"ג 2000. מישהו מנע ממועמדים אחרים להתמודד?".
ברשות אומרים שהיה די ברור שאתה תזכה אחרי שנתת לעלי חוות דעת שהיו נוחות לו, כמו חוות הדעת שממליצה לתת ליו"ר רכב צמוד.
"אין לו רכב צמוד. היו כמה אפשרויות שנבדקו ואני הבעתי את דעתי שלכל יושבי הראש שקדמו לו היה רכב צמוד. בסוף עובדיה לא רצה רכב צמוד".
אתה גם קבעת שהוא יכול להשתתף בישיבות של ועדת הביקורת.
"החוק לא אוסר על זה. גם יו"ר אחרים השתתפו בישיבות ועדת הביקורת".
אריה שחם, בן 64, התחיל את עבודתו ברשות שדות התעופה כפקח טיסה. אחרי שלמד משפטים, עבד במחלקה המשפטית של הרשות והיה היועץ המשפטי של פרויקט נתב"ג 2000. אחד המינויים השנויים במחלוקת שביצע היה בפברואר 2005, כשהפך סטודנטית למשפטים בשם תמר תורג'מן לעוזרת שלו, תפקיד שלא היה קיים קודם לכן ברשות.
תורג'מן החלה בעבודה כחודש לפני שפורסם המכרז הראשון לתפקיד, שדרש משפטן כעוזר של היועץ. מסיבה לא ברורה, פורסמה אחרי שבועיים הודעה שנייה על מכרז פנימי, כשהפעם על המועמד היה להיות רק "בעל השכלה אקדמית רלוונטית". שישה מועמדים ניגשו, תורג'מן זכתה. שנה מאוחר יותר ניסה שחם, ללא הצלחה, לשדרג את מעמדה מראש מדור לראש מחלקה.
שחם היה זה שגיבש את נוהלי גיוס העובדים ברשות שדות התעופה. לשם כך הוא נעזר, בין השאר, בעורכי הדין חנן מלצר ויורם דנציגר, כיום שופטי העליון. הנהלים שכתבו נועדו להפחית את העסקת הקרובים ברשות ולענות על דרישות בג"ץ לחובת מכרז למשרות בכירות. אלא שחודשים אחדים לאחר כניסתו של עובדיה עלי לתפקיד היו"ר, הביא שחם לאישור מועצת הרשות שורה של שינויים בנוהל גיוס העובדים: בין השאר, הועלתה הצעה שיו"ר הרשות יהיה יו"ר ועדת המכרזים (במקום המנכ"ל) בהליך של מינוי יועץ משפטי, וכן יחליף את יו"ר הוועדה בהליך של מינוי בכירים ומבקר פנים.
המשנה ליועץ המשפטי, עו"ד רינה פאר, התנגדה לשינויים. היא לא הורשתה להשתתף בישיבה שדנה בנושא. חבר המועצה ולדימיר נמירובסקי תהה בישיבה מה בדיוק הסיבה לשינוי הנוהל, שאושר רק חצי שנה קודם לכן. "כבר יש פגמים?", שאל . "אין פגמים בנוהל הקיים", הודה שחם בישיבה של הוועדה למינהל וארגון.
כמה חברי מועצה טענו שלא היה להם מספיק זמן לעיין במסמכים הרלוונטיים. היו"ר עובדיה עלי דחק בהם לדון בקצרה ולהחליט. "השינויים כאן הם לא שינויים כאלה דרמטיים שצריך לשבת בבית ולהתחיל לקרוא חומר", הוא אמר. "מה בסך הכל מבקשים כאן? לא מבקשים דברים שאי אפשר בישיבה להחליט על שינוי. כאן יש נוהל ואנחנו מבקשים לראות כמה דברים. צריך לשבת על זה שבועות, חודשים? מה קרה?". הנהלים החדשים לא אושרו.
השבוע ביקש שחם להמעיט בחשיבות העניין כולו. "היה דיון במועצה, היו מי שחשבו שמן הראוי שחברי מועצה ישתתפו במכרזים. היום אין אף חבר מועצה במכרזים, אלא שני אנשי ציבור ושני אנשי מינהל. המועצה שקלה אפשרויות וירדה מהן מהר מאוד.
מרשות שדות התעופה נמסר כי "עורך הדין אריה שחם מונה לתפקידו על ידי המנכ"ל והיו"ר הקודמים בשל נסיונו המקצועי ארוך השנים והתמחותו בתחום עיסוקה של רשות שדות התעופה. עובדיה עלי לא היה מעורב בהליכים לבחירתו. המכרז לבחירתו יצא והושלם עוד לפני בדיקת מבקר המדינה, וחוזהו הוכן על ידי הממונה על השכר במשרד האוצר. מבקר המדינה לא מצא כל ליקוי בתפקודו של שחם. כל שביקש המבקר הוא כי חוות הדעת החיצונית תימסר בכתב".
באשר לשינוי בנוהלי גיוס העובדים: "השינוי בא כתוצאה מפסיקת בג"ץ שקבעה כי לא יהיה רוב לנציגי הנהלת הרשות בוועדות מכרזים". מהרשות נמסר כי הרשות אינה מעמידה מכוניות צמודות ליו"ר.
באשר למכרז בו מונה היועץ, מסר עו"ד שחם כי "מועמדותי היחידה במכרז נבעה בין השאר מחוסר רצון של עובדים אחרים לחתום על חוזה אישי, אשר פוגע בזכויות מוקנות לעניין קביעות, פיטורים, הצמדת שכר ועוד. בחירתי היתה בסמוך לתחילת עבודת הביקורת, טרם קיבלה הרשות טיוטה ראשונה של דוח המבקר לעניין ההכנסות המסחריות, ולכן אין בכלל קשר בין הדברים ובוודאי לא ניסיון 'לזרז' הליכים".
נא להמתין לטעינת התגובות
