תוצאת ביניים: נתניהו הפסיד, הערכים ניצחו
בקרב על אישור רפורמת הקרקעות, גישת הכוח נחלה הפסד זמני לעמדות האידיאולוגיות. ראש הממשלה צריך לעשות חשבון נפש ולשאול את עצמו איך ניסה לקדם הפרטה כל כך גדולה שמנוגדת לערכים של רוב הציבור ונבחריו

הקוסם. הרפורמה במינהל, או בשמה הלא מכובס התוכנית להפרטת קרקעות המדינה, היתה החלום של נתניהו מזה שנים. האיש שהביא לנו את תוכנית ויסקונסין וזרק את הפנסיה שלנו אל מלתעות הבורסה, מאמין גדול בכך שגם את קרקעות המדינה צריך להכפיף לכלכלת השוק. עם זאת, בעיתוי הנוכחי למהלך היתה גם חשיבות פרגמטית מבחינת ראש הממשלה: הפרטת הקרקעות אמורה היתה לשמש מנוע צמיחה מטורף למשק שנכנס למיתון. עד היום נתניהו נאחז בשקרים על כך שכשר אוצר הוא הציל את המשק. הפעם הוא רצה להיות "הקוסם", אבל כראש ממשלה, על חשבון הקרקעות שלנו. ממש רצה, אבל זה לא יצא. בשנייה האחרונה השפן ברח דרך חור בכובע.
הג'ובים. אם נתניהו היה פחות שיכור מכוח, אולי הוא עוד היה מצליח לראות את זה מגיע.

חשבון הנפש. בזמן שנתניהו יושב לעשות חשבון נפש, מוטב שיזמין אליו כמה שיותר עיתונאים, ולא בשביל ראיון או שיחת תדרוך. בשבועות האחרונים התנהלה בחברה הישראלית מלחמה עקובה מדם סביב הפרטת הקרקעות: מצד אחד התגבשה קואליציה שמורכבת מכל קצוות הקשת הפוליטית - מתנחלים, חברתיים, ירוקים, תנועות נוער, דתיים, ההתיישבות העובדת וארגוני זכויות אדם - ומצד שני הממשלה הפעילה את אנשיה כדי שהרפורמה תעבור בכל מחיר. המתנגדים הסתובבו ברחבי הארץ, חילקו שקיות של חול, התקשרו לשרים, העבירו חוגי בית ונאבקו בכל דרך אפשרית. מנגד, דאגו הח"כים אופיר אקוניס וכרמל שאמה להעביר את הרפורמה בלו"ז לא הגיוני בעליל בוועדת הכלכלה. לאורך כל אותה מלחמה קולה של התקשורת נדם כמעט לחלוטין. גם היא צריכה לעשות חשבון נפש, ודחוף.
הדרמה. התקשורת אוהבת דרמה. אתמול היא קיבלה את מנה הדרמה שהיא ייחלה לה: רובי ריבלין צועק כאחוז אמוק על חברי הכנסת, שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס עולה לדוכן הנואמים כדי לעשות פיליבסטר ולעכב את ההצבעה, אנשי הקואליציה מתרוצצים במשכן במטרה להביא את כל הסוררים להצביע - ושיא השיאים: הפרצוף של נתניהו לאחר שהוא נאלץ לבקש לדחות את ההצבעה מחשש לתבוסה צורמת. כאמור, דרמה. ולא סתם דרמה, הדרמה של השנה.

הסיפור. באיחור גדול התקשורת הבינה שהפרטת הקרקעות זה סיפור. סיפור גדול. אבל הסיפור הגדול לא נעוץ במשבר הקואליציוני, או בשליט החזק שלרגע נתפס במערומיו. הסיפור הגדול נמצא ברפורמה עצומה, שמאיימת להפריט משאבי ציבור בשווי של מאות מיליארדי שקלים ומערערת על אחד העקרונות המרכזיים של הציונות: בעלות הלאום על אדמותיו. ואותה רפורמה עצומה, אולי הגדולה ביותר מאז קום המדינה, מועברת בחופזה - בתוך כחודש ושבע ישיבות - וכמעט ללא דיון ציבורי. עכשיו יש לתקשורת הזדמנות לתקן את דרכיה עד להצבעה על הרפורמה ביום רביעי. האם היא תנצל אותה?