שולטתתתת ברשת: הסלנג האינטרנטי תופס תאוצה
הסלנג האינטרנטי הוא לא סתם סלנג. אם ה"פק"ל" הצבאי, ה"פראייר" היידישאי וה"סחטיין" הערבי השתרבבו בקלות לשפה העברית - הרי שדינן של "!!!!!!1", "שולטטטטטתת" ו-"LOL" הוא להישאר ברשת. מנגד, העולם המקוון הפך מזמן שיח בלשני ער, של גולשים שמייצרים עוד ועוד מילים חדשות. כבר גלשתם באינטרנט אלחוקי היום?
הבלשנית ד”ר תמר עילם-גינדין מסבירה את התופעה בכך שהסלנג האינטרנטי מורכב בעצם משתי שפות שונות. "יש סלנג של המשתמשים, כלומר מילים, קיצורים וסימנים ש’נולדו’ באינטרנט לשימוש בכתיבה עצמה", היא מסבירה, "ויש סלנג מטא-אינטרנטי - המינוח שמשתמשים בו כשמדברים על אינטרנט, כמו טוקבקים, ספאם, טרול וכדומה".
לדברי עילם-גינדין, סלנג המשתמשים הוא כורח המציאות: האינטרנט הוא מדיום שלא מעביר את כל הניואנסים של תקשורת פנים אל פנים, אך המרכיב הוויזואלי הגדול שבו נועד לפצות על היעדר התקשורת הישירה. "ביטויים כמו שולטתתתתתתת, :-P ו-!!!!1 - אי אפשר להעביר לדיבור", היא מסבירה.
עילם-גינדין מוסיפה כי מכיוון שמדובר במדיום "מהיר וחסר סבלנות", כהגדרתה, נעשה בו שימוש נרחב יותר בראשי תיבות, שלא כולם היו יכולים להיכנס לסלנג הלא מקוון: ROFLMAO (Rolling on the floor laughing my ass off), BTW (By the way), OMG (Oh my God, ו-LOL
(Laughing out loud) וכו’. "בעוד LOL ו-ROFLMAO מתבטאים בדרך לא מילולית, OMG ו-BTW באים לידי ביטוי במילים המפורשות", היא מבחינה.
"חלק גדול מהסלנג מתחיל בצורך לקצר את הדיבור כדי להתאים אותו למדיום", אומר הבלוגר עידו קינן, "קל ומהר יותר להקליד קיצורים מאשר את הגרסה המלאה, ונוח יותר להשתמש בפורמטים שמעודדים קיצור - כמו טוויטר, שמגביל כל אמירה ל-140 תווים".
קינן, שלוקח גם חלק פעיל באתר דורבנות - אתר אינטרנט שמייצר ומסקר סלנג אינטרנטי ישראלי - מחלק גם הוא לשניים את הסלנג המקוון. "הסלנג האינטרנטי משמש לתיאור דברים חדשים שצריך היה להמציא להם שם", הוא מסביר, "וגם כדי להעביר בטקסט דברים שבעולם הפיזי עוברים באמצעים לא מילוליים - דוגמת אמוטיקונים (פרצופונים) כתחליף להבעות פנים, הרחבה של צורות השימוש בסימני פיסוק כתחליף לאינטונציה, LOL כתחליף לצחוק".
קינן מוסיף כי מטרה נוספת של הסלנג האינטרנטי היא להיות "שפת קודים ליודעי דבר, שמגדירה, מאפיינת ומבדלת את אומת האינטרנט, כפי שמקובל בכל קהילה".
עילם-גינדין מרחיבה את דבריו: "התרבות האינטרנטית מאוד מודעת לעצמה. אני לא חושבת שהסלנג יוצר תרבות
"הסלנג אינו משקף לרוב את המציאות הלא מקוונת, אלא את המציאות באינטרנט".
כמו כל שפה, עילם-גינדין מסבירה כי את הסלנג האינטרנטי - אנשים שאינם "דוברים" יכולים ללמוד. אמנם היא מודה שסלנג מטא-אינטרנטי הוא קצת יותר קשה ללימוד, שכן צריך ללמוד אותו יחד עם כישורי המחשב - "אבל רוב משתמשי האינטרנט יודעים מה זה ללנקק, לאטץ', לפרוורד", היא מרגיעה.
חגי גילר, שמפעיל את אתר האינטרנט שסק והחל לעקוב אחר הסלנג האינטרנטי כבר לפני כמה שנים, מסכים עם דבריה של ד”ר עילם-גינדין וחושב שהסלנג האינטרנטי נשאר בין כותלי הרשת. "רוב הסלנג האינטרנטי לא משקף את המציאות הלא מקוונת, מכיוון שהוא מאבד את ההקשר שלו מחוץ לאינטרנט", מסביר גילר, שאף יצר תרגומון שמאפשר למי שאינו דובר את השפה להבין את משמעות המילים.
"זאת הסיבה שמעט מאוד ביטויים שורדים את המעבר לעולם האמיתי, בעיקר כאלו שיש סיבה להשתמש בהם במציאות".
לעומת זאת, השפעה הפוכה - של המציאות החוץ-וירטואלית על העולם האינטרנטי - יש למכביר. ד”ר עילם-גינדין מצביעה על ההשפעות הזרות על הסלנג האינטרנטי העברי. לדבריה, הסלנג המטא-אינטרנטי מורכב בעיקר ממילים באנגלית: "מה לעשות שהאינטרנט מדבר אנגלית".
חלק מהמילים נותר באותה משמעות כמו באנגלית (ספאם, טרול, בלוגוספירה), וחלקן עברו שינוי בעברית (המילה "מייל" באנגלית מתייחסת בדרך כלל לדואר רגיל, בעוד שבעברית היא מתייחסת לאימייל).
"המילה 'טוקבקיסטים', למשל", מסבירה עילם-גינדין, “היא ייחודית לעברית, למרות שעקרונית כל החלקים שלה קיימים באנגלית". מולה יש מילים מעטות שהן ממש עבריות, או לפחות מבוססות על עברית, "ורובן המצאות כל כך חדשות שניתן להצביע על המקור", היא מוסיפה ומביאה כדוגמה את המילה "לנצל"ש" (לנצל שרשור).
קינן מדגיש הבדל נוסף בין סלנג אינטרנטי לסלנג רגיל. "הסלנג האינטרנטי מתאפיין בכך שהוא שפה שקיימת קודם כל כטקסט, ורק אחר כך, אם בכלל, כמילים שנאמרות בקול".
אסף שגיא, שעומד מאחורי האתר דורבנות, מסכים עמו. "באינטרנט יש שימוש נרחב בסלנג רחוב רגיל, כיוון שאנשים לא יכולים להתבטא בצורה פונטית ולכן צריכים להדגיש או לעדן את הביטוי שלהם בעזרת המילה הכתובה", הוא אומר.
עם זאת, הוא סבור כי הסלנג מחלחל בסופו של דבר גם אל מחוץ לכותלי הרשת. "אכן שמעתי אנשים משתמשים בסלנג שנוצר באתר. הדוגמה הבולטת ביותר היא 'אינטרנט אלחוקי' (על פי דורבנות: אינטרנט אלחוטי גנוב - ס.ג), שהומצא על ידי גולש באתר תוך כדי דיון על מונח אחר. כמו כן, שמעתי אנשים משתמשים ב'רוקב' (על פי דורבנות: הרטבים של בורגר ראנץ', שנמצאים בדלת המקרר מעל 5 שנים, או החלק היבש של הרוטב שמצטבר מסביב לפקק של הבקבוק ומתקשה - ס.ג)".
אתר דורבנות, טוען שגיא, לא יוצר שפה חדשה ולא משקף שפה קיימת. "אנשים שנכנסים לאתר לא מעוניינים לקרוא על סלנג קיים", הוא מסביר, "בשביל זה יש את מילון הסלנג של רוביק רוזנטל. האתר גם לא מתיימר לייצר 6 מילות סלנג חדשות ביום שייכנסו לשימוש יומיומי. האתר נועד לשעשע, לפתוח את הראש וללמוד קצת על מקורן של מילים".
קינן מתגאה בגולשי האתר שממציאים מילים חדשות. "במקום להיכנע לאנגלית ששולטת בעולם הזה", הוא מסביר, "הסלנג האינטרנטי העברי משתמש במבנים הקיימים של העברית כדי לפתח ולאתגר אותה, ומוכיח שהיא לא איבדה את הרלוונטיות והחיוניות שלה".
נא להמתין לטעינת התגובות
