יצחק נזריאן: "אני לא סובל מהמשבר הכלכלי"

בגיל 81 ועם הון המוערך בכ-2 מיליארד דולר, יצחק נזריאן, היהודי האיראני הכי עשיר בעולם, מקבל סיפוק מהמשפחה ונזכר ברגעים הנעימים בחייו

אילנה שטוטלנד | 26/9/2009 9:20 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בגיל 81, כשבידו הון המוערך ב-2 מיליארד דולר, יצחק פרויז נזריאן מתגעגע לגולדה מאיר. כשהמיליארדר מתבקש להיזכר ברגע הכי נעים בחייו, הוא מעלה באוב את ראש ממשלת ישראל המנוחה.

בשנת 1951 היה נזריאן משוחרר טרי מצה"ל, שניסה להשתלב בעולם העסקי. "כשסיימתי את הצבא",  הוא משחזר, "עבדתי בקריה במשרד שירות הנסיעות, כי הייתי מומחה במערכות סידורים של הובלות ושל העברת אנשים ממקום למקום. היו לנו 30 מכוניות פרטיות ואני הייתי אחראי לחמש מהמכוניות האלה".

"הדבר הכי טוב שאני נזכר בו הוא שפעם הזדמן לי לקחת את גולדה מאיר הביתה לחולון. גם אני גרתי באותה תקופה בחולון, וכשחזרתי שוב לביתה כדי לקחת אותה חזרה למשרד, היא הזמינה אותי לעלות ולשתות איתה קפה".

כמעט 50 שנה אחר כך, נזריאן נחשב ליהודי ממוצא איראני העשיר בעולם. הוא מתגורר בבברלי הילס, נשוי לפוראן, אב לארבעה - דורה, דליה, דפנה ובנימין - וסבא ל-11 נכדים. את עיקר הונו הוא צבר הודות להשקעה בחברת ציוד התקשורת קוואלקום. יש לו אחזקות ב-Stadco, שמייצרת פריטים לתעשיית החלל, ב-Eden IQ, שמפתחת טכנולוגיה לשימוש בדלקים ירוקים, וב-PWP Industries, שמפתחת אריזות מיוחדות למזון.

בימים אלה נמצא נזריאן במשא ומתן מתקדם לרכישת מתחם חסן ערפה, הממוקם בין רחוב המסגר לדרך מנחם בגין בתל אביב. עסקה זו, שאמורה להתבצע בשיתוף חברת באוהאוס, מוערכת במאות מיליוני שקלים, והקרקע המשתרעת על שטח של 27.7 דונם מיועדת לבניית מגדלי משרדים.
פרויז נזריאן - מתגעגע לקפה עם גולדה
פרויז נזריאן - מתגעגע לקפה עם גולדה ללא
 
נזריאן נולד בטהרן והתייתם מאביו בגיל 5. כשהיה בן 12 החל לעבוד במוסך כדי לעזור בפרנסת המשפחה. בגיל 17 כבר עזב לאיטליה, שם יצר קשר עם נציגים מהסוכנות.

בשנת 1948, ימים ספורים לאחר קום המדינה, הגיע לישראל. "כשהייתי ילד עני באיראן", נזכר נזריאן, "המטרה שלי היתה להיות בארץ ישראל, בתוך עם ישראל, עם ראשי הקהילה שלנו".

הוא נלחם במלחמת השחרור במסגרת חטיבה 7 ואף נפגע במהלך הקרבות. אחרי המלחמה הוא פתח מוסך בתל אביב, אולם כעבור שמונה שנים החליט לשוב לארץ מולדתו. נזריאן הפך לאחד התעשיינים והקבלנים הגדולים במדינה, בין השאר הודות לשיתוף פעולה עם סולל בונה וורד מקורות. הוא העסיק מאות עובדים שבנו את תשתית הביוב של העיר איספהאן, סללו כבישים ובנו תעלות מים.

בשנת 1979 שב חומייני למולדתו והדיח את השאה. אחד המקורבים לחומייני רמז לנזריאן שאם חייו יקרים לו, עליו להסתלק מהמדינה, ונזריאן ואחיו יונס מיהרו לעזוב לישראל. אחרי תקופה קצרה בארץ הקודש הוא ארז שוב את המזוודות, בפעם האחרונה ככל הנראה, והשתקע בארצות הברית.

ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות קיבלה את נזריאן בזרועות פתוחות. הוא חבר לשלושה פרופסורים מ-MIT, שפיתחו טכנולוגיה שהצליחה לעקוב אחר משאיות באופן רציף בעזרת לוויין - הגרסה המוקדמת של ג’י.פי.אס - והקים את קוואלקום. "היה לי מזל שכשבאתי לאמריקה, פגשתי אנשים טובים ונכונים ששיתפתי איתם פעולה בפיתוח מערכות אלקטרוניות”, אומר נזריאן, "זה הביא להצלחה שלי".

מה עוד צריך לעשות כדי להיות מיליארדר?
"להיות אדם ישר, לעבוד קשה ולהיות חבר טוב של כל מי שיש לך קשר איתו. זה גם היה הסיפוק שלי בעבודה. האושר שלי היה להיות ישר, לעבוד עם חברים, עם אנשים שמעריכים אותי, ולכבד אותם. בזכות זה הצלחתי להגיע למה שהגעתי".

ילדיו של נזריאן, דורה (מנהלת אדמיניסטרטיבית), דפנה (ארכיטקטית) ובנימין (עורך דין), וגם חתנו, איש העסקים ניל קדישה, בעלה של דורה, מעורבים בעסקי המשפחה. הבת דליה, עורכת דין, חיה עם בעלה ושלושת ילדיה בניו יורק.

בני משפחת

נזריאן לא רק עובדים יחד, הם גם גרים בשכנות בבברלי הילס, במרחק של שלוש דקות זה מזה. למרות גילו והמעורבות של ילדיו בעסקים, נזריאן עדיין עובד במשרה מלאה.

"אני עדיין פעיל באופן מלא בביזנס", מספר נזריאן. "אני בא למשרד בתשע בבוקר, יש לי כבוד שיש לי את הילדים שלי והעובדים שלי איתי, ואנחנו עובדים יחד. זה נעים לבוא ולעבוד עם הדור הצעיר. יש להם מחשבות משלהם וצריך לכבד את זה. הם מציגים את הרעיונות שלהם, אנחנו מדברים ומקבלים החלטות".

איך משפיע המשבר הכלכלי העולמי על עסקיך?
"הלחץ משפיע על כולם, אבל אנחנו לא סובלים מזה. לא התפזרנו הרבה בכל מיני דברים שונים שהיום נופלים ושאין להם כוח לעלות חזרה. אנחנו אנשי עסקים, אנחנו בודקים היטב כל ביזנס שעומד על הפרק, ובגלל זה גם לא סבלנו ממה שקרה. אנחנו מנהלים את עסקינו בזהירות, וחוץ מזה, אנחנו גם מאוד חזקים פיננסית ויש לנו יכולת להתמודד עם מה שקורה".

הוא אחד מהחבר'ה

השילוב של משפחה ועסקים הוא מוטיב חוזר בעלילת חייו של נזריאן. "אני מאוד עסוק קודם כל במשפחה שלי, מאוד קשור לנכדים שלי ומשתדל לבלות איתם הרבה זמן. אנחנו מטיילים, נוסעים, באים עם הנכדים לארץ".

"רק אתמול הנכדה שלי חזרה משהות בת חמישה חודשים בישראל. ממש חיכיתי לרגע שארוץ לראות אותה ואנשק אותה. מאוד חשוב לי לראות את הנכדים גדלים ומצליחים".

"תמיד אהבתי את הקשר המשפחתי. אני נהנה מזה ומקבל סיפוק מהמשפחה. גם כשהייתי מאוד עסוק תמיד מצאתי זמן למשפחה. הייתי לוקח את הילדים לרכוב על סוסים, יצאנו יחד להפלגות ביאכטה, נסעתי עם הילדים והנכדים לעשות סקי".

בנות משפחת נזריאן
בנות משפחת נזריאן ללא

לפני כשנתיים חגגו יצחק פרויז ופוראן נזריאן את יום נישואיהם ה-50 באירוע ענקי שנערך באמפיתיאטרון קיסריה.

דורה קדישה, הבת הבכורה, שעוסקת ברוב הפעילות הפילנתרופית של המשפחה, תורמת את הזווית שלה לשיחה: "הקשר המשפחתי מאוד חשוב אצלנו. אבא תמיד היה כמו חבר שלנו, ויש לנו גם קשר מאוד חזק בין האחים והאחיות וגם בין הילדים שלנו".

איזה אבא הוא?
"לאבא יש חוש הומור, הוא מאוד איזי ונהנה מהחיים. תמיד היה לנו קל לעשות איתו סיעור מוחות ולדבר איתו על כל דבר. אבא בן אדם מאוד כיפי, הוא נהנה ממסיבות, נהנה ממשפחה, ואם אנחנו רוצים לצאת, הוא הראשון שרוצה לצאת איתנו. הוא אחד מהחבר'ה, אז אל תתפלאי לראות אותו איתנו במסעדות מאוחר בלילה. בשבילו לגיל אין משמעות".

"תמיד הוא היה חבר שלי, של אחי ושל אחיותיי, תמיד היה אפשר לדבר איתו. מה שהכי חשוב זה שאבא תמיד פתוח לקבל רעיונות חדשים, הוא לא מקובע בדעותיו. יש לו חזון, והוא רואה דברים מחוץ לקופסה. ככל שיותר מסתכלים לעתיד, על דברים חדשים, זה יותר מעניין אותו. אני נמצאת איתו כמעט כל יום, ובכל רגע אני לומדת ממנו דברים חדשים - במהלך ישיבות או כל מיני פעילויות שאנחנו עושים".

מה הדבר הכי חשוב שלמדת ממנו?
"איך לשמור על חברים. למדתי שכמה שאנחנו חושבים שאנחנו בעלי שליטה ואנחנו יודעים ומבינים, הניסיון מראה שהעולם הרבה יותר קטן ממה שאנחנו חושבים, ולפעמים אנשים מאוד פשוטים, כאלה שנראים שאין להם שום יכולת, יכולים לעזור. למדתי שאין כמו משפחה ואין כמו חברות אמיתית, ואנחנו מאוד מכבדים את זה. חברות צריכה להיות אמיתית, חברות שהיא רק בשביל החברות ולא בשביל דברים אחרים".

נזריאן האב מקפיד להיות מעורב בקהילה שבה הוא מתגורר. "תמיד הייתי איש של החברה היהודית גם באיראן וגם בישראל”, הוא מספר. "למדתי איך לנהל קבוצות, וכשבאתי לאמריקה, הייתי מעורב בכל המוסדות הציוניים והיהודיים כאן. זה היה התענוג שלי".

"כיום מאוד חשוב לי לעזור ליהודים באמריקה, בייחוד ליהודים ממוצא פרסי, כדי שההתיישבות שלהם כאן תהיה מוצלחת. כך נוכל להיות מאוחדים וקשובים זה לזה וגם לתמוך יחד במדינת ישראל. אני וכמה חברים קנינו כנסייה בבברלי הילס והפכנו אותה לבית הכנסת הכי מכובד ומודרני בבברלי הילס".

אתה אדם מאמין?
"כן, אני שומר מצוות ואני גם מלמד את הילדים שלי להיות יהודים טובים, ובגלל זה גם חשובה לנו מדינת ישראל. אנחנו שומרים כשרות, מדברים על יהדות. כאן בלוס אנג'לס יש לנו הרבה בתי כנסת פרסיים. אנחנו מאוד שומרים על המסורת ונהנים מזה, בייחוד כשאנחנו אוספים את כולם יחד ואני פתאום רואה 70-80 ילדים, נכדים ובני משפחה מתאספים יחד בערב חג. זה מאוד חשוב".

אתה מתעניין במה שקורה היום באיראן?
"יש שם 25 אלף יהודים, ואני והקהילה שלנו עוקבים אחרי כל מה שקורה באיראן, שחלילה לא תהיה איזושהי פגיעה בקהילה היהודית. אנחנו דואגים בקשר לכך, אנחנו בקשר איתם, עוקבים אחרי היציבות של הקהילה הזו, והייתי רוצה להוציא את היהודים משם ולהביא אותם לישראל".

כף רגלך לא דרכה באיראן כמעט 30 שנה, היית רוצה לחזור ולבקר בארץ הולדתך?
"לא. בשבילי מדינת ישראל היא המדינה שנולדתי בה".

הכתבה המלאה מתפרסמת במוסף ביג טיים

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים