בכירים בממשלה מזהירים: "לא יהיה מנוס מקיצוץ של 4.8 מיליארד נוספים"
פרסום ראשון: בעוד השרים מתמרדים נגד הכוונה לקצץ כ-2 מיליארד שקל בתקציב - בכירים בממשלה כבר מזהירים מקיצוץ נוסף הצפוי ב-2010. "בתחילת השנה ניאלץ לבצע קיצוץ רוחבי נוסף של 6%"
- האוצר דורש: קיצוץ של כ-2.3 מיליארד שקל בתקציב למימון שפעת החזירים
- זעם על קיצוץ התקציב: פוגעים בחלשים ביותר
בכירים במשרדי הממשלה אמרו, כי "בכוונת הממשלה לבצע קיצוץ נוסף של כ-4.8 מיליארד שקל בתקציב הדו-שנתי שאושר לא מכבר", והסבירו כי "הקיצוצים נובעים מהוצאות בלתי צפויות, על רקע צרכים בתחום המדיני-ביטחוני ובתחום החברתי".
הבכירים אמרו למעריב עסקים, כי "תוספת ההוצאות המוערכת עד סוף 2010 תדרוש קיצוץ כולל של כ-6.8 מיליארד שקל בתקציב הדו-שנתי". הבכירים הסבירו כי התקציב לא מכיל את כל הצרכים והיעדים של הממשלה לשנתיים הקרובות. לכן, במקביל לתוספת של כ-6.8 מיליארד שקל לתקציב בשל הצרכים השונים שלא היו צפויים קודם לכן, יבוצע קיצוץ רוחבי של 8% בתקציבי כל המשרדים - בסכום זהה לתוספת התקציבית.
כפי שפורסם אתמול ב-nrg מעריב, הקיצוץ המיידי שיובא מחר לאישור הממשלה, נועד לממן את הוצאות ההיערכות לטיפול בשפעת החזירים (כ-500 מיליון שקל) והוצאות ביטחוניות שהוקדמו (בסך כ-1.5 מיליארד שקל).
הקיצוץ יהיה בנוי משני מרכיבים, האחד - קיצוץ רוחבי של 2% מתקציבי המשרדים לשנתיים הקרובות (1.2 מיליארד שקל) והשני - דחיית ביצוע 10% מההסכמים הקואליציוניים ל-2011 (400 מיליון שקל) וביטול 10% מההסכמים הקואליציוניים (400 מיליון שקל).
הקיצוץ הנוכחי היה צפוי, עקב עמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ לשמור על מסגרת התקציב, כדי למנוע את הגדלת הגירעון שעלול להוביל להורדת דירוג האשראי של ישראל. זאת למרות שהגירעון התקציבי צפוי להיות השנה נמוך בהרבה מהתחזית ומהיעד שקבעה הממשלה (45 מיליארד שקל), בזכות הצמיחה המהירה והגידול בהכנסות ממסים. למרות זאת, חוק התקציב אוסר על חריגה ממסגרת התקציב, וכל הוצאה נוספת מחייבת קיצוץ בשיעור זהה.
לפי ההערכות, הקיצוץ הנוכחי יחול גם על תקציבי המשרדים החברתיים, כמו חינוך, בריאות ורווחה, אך לא יחול על תשלומי השכר והחוזים וההסכמים שחתמה הממשלה, מענקי האיזון לרשויות המקומיות החלשות וסעיפים מסוימים בתקציבי הביטחון והחינוך.
הנפגעים העיקריים מהקיצוצים הרוחביים המתוכננים יהיו בעיקר השכבות החלשות, שסבלו לאחרונה מהעלאות המסים (מע"מ, היטל הבצורת, העלאת המס על סיגריות ודלק) ומהגזירות של התקציב הדו-שנתי שאישרה הממשלה. בעקבות זאת, שרים רבים הביעו התנגדות
את הקיצוץ הגדול ביותר יספוג משרד החינוך, שמתקציבו יקוצצו 63 מיליון שקל ועוד 51 מיליון שקל מתקציב ההשכלה הגבוהה. 46 מיליארד שקל יקוצצו מתקציב המשרד לביטחון פנים, המשטרה ושירות בתי הסוהר. למרות המצב הקשה שבו שרוי משק המים, מתקציבי מפעלי המים יקוצצו 14.5 מיליון שקל.
תקציב משרד התמ"ת יספוג קיצוץ של כ-20 מיליון שקל וכן יקוצצו תמיכות בענפי המשק בסך 19.2 מיליון שקל נוספים.
מקורות במשרד החינוך הבהירו כי בכוונת השר, גדעון סער, להתנגד לקיצוץ בתקציב משרדו. "מדובר בפגיעה ישירה בנוער מנותק, רווחה חינוכית, מתנ"סים ותנועות נוער", הסבירו במשרד. "החינוך הוא הביטחון האמיתי שלנו וזקוק היום לתוספות תקציביות ולא לקיצוצים". במשרד הסבירו כי קיצוץ בתקציב יעלה למדינה ביוקר בעתיד.
גורמים במשרד החינוך הסבירו, כי בין 2001 ל-2010 קוצץ תקציב המשרד ב-5 מיליארד שקל, מתוכו 3.1 מיליארד שקל קוצצו מפעילות המשרד. ב-2010 עומד התקציב על 900 מיליון שקל וכעת רוצים לקצץ ממנו עוד כ-100 מיליון שקל.
"הגענו לקו האדום", מסבירים במשרד החינוך. "המשמעות היא פגיעה חסרת תקדים באפיקים רבים - במתנ"סים, תקציבי פר"ח, פנימיות היום, קליטת עלייה ועוד".
שר הרווחה, יצחק הרצוג, שמתקציב משרדו יקוצצו כמיליון שקל, התרעם על כך שלא קיבל כל הודעה על הקיצוץ המתוכנן. "מדיניות של הנחתות אינה מקובלת עליי", אמר. "ראוי היה שבנושא כה חשוב תהיה התייחסות רצינית יותר לשרים". לדבריו, כל מהלך יחייב את קידומה של התוכנית לביטחון תזונתי, שהובטחה על ידי ראש הממשלה ערב החגים.
קיצוצים נוספים צפויים בתקציבים שהוקצו למפלגות השונות בהסכמים הקואליציוניים. את עיקר הקיצוץ יספגו הישיבות, שמתקציבן (לפי ההתחייבות לש"ס, יהדות התורה והבית היהודי) יקוצצו 314 מיליון שקל.
מההתחייבויות למפלגת העבודה יקוצצו 200 מיליון שקל ומההתחייבויות לישראל ביתנו יקוצצו 70 מיליון שקל. גורמים במפלגות החרדיות אמרו בתגובה כי מדובר בהפרה של ההסכמים הקואליציוניים וכי הם ינסו למנוע את הקיצוץ. גורמים בש"ס ציינו כי לא יסכימו לקיצוץ בתקציבי מוסדות הדת.
"תקציב החינוך הולך ומצטמק עם כל קיצוץ נוסף שמוטל עליו, בה בשעה שהמטלות העומדות בפני המשרד גדלות", אמר יו"ר סיעת יהדות התורה, ח"כ הרב מנחם אליעזר מוזס. "כדי למגר את אלימות התלמידים, להתמודד עם בעיות החינוך המיוחד, לסגור פערים ולמנוע נשירה - יש צורך נואש לעבות את התקציב ולא לחתוך בבשר החי".
לדבריו, חברי סיעתו יתנגדו לקיצוץ. "זה יהיה אסון במונחים לאומיים אם הקיצוץ ייצא לפועל, הוא יביא לקריסה טוטאלית של המערכת", אמר מוזס. בנוגע לקיצוץ בישיבות, הוסיף: "החינוך החרדי מהווה לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 26.9% מכלל התלמידים.
כלומר, כשליש מהתלמידים משלמים את המחיר היקר ביותר לחרב הקיצוצים. זאת מאחר שחלק עיקרי מתקציבי המוסדות מבוסס על תמיכות ואינו נמצא בבסיס התקציב".
למרות המחאות, נתניהו יבהיר מחר לשרים כי הממשלה חייבת לשמור על מסגרת התקציב ולכן, כל הוצאה נוספת מחייבת מקור תקציבי חלופי או קיצוץ רוחבי בהוצאות משרדי הממשלה. למרות ההתנגדויות, הממשלה צפויה לאשר את הקיצוץ בתום דיון שיהיה ככל הנראה ארוך מהרגיל. לאחר האישור בממשלה יובא הקיצוץ לאישור ועדת הכספים, שם הוא צפוי להיתקל בהתנגדות חריפה יותר.
לעומת זאת, הקיצוץ הנוסף הצפוי בשנה הבאה, בסך 4.5 מיליארד שקל, ייתקל ככל הנראה בהתנגדות נחרצת יותר מצד שרי הממשלה, כמו גם מצד חברי ועדת הכספים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם