בגלל המיתון: בהיי-טק חוששים מריגול תעשייתי
בחצי השנה האחרונה נרשם זינוק של 25% במספר החברות שביקשו לבדוק אם נחשפו לריגול . "החברות שגו בנטייה לצמצם השקעה בתחום מערכות המידע". "מנכ"לים רבים לא הפנימו עד תום את המשמעות הפלילית של השימוש בסוס טרויאני"
לדברי מונרוב, מדובר בגידול של עשרות חברות, שבימים אלה מעוניינות בבדיקות מחשש לריגול תעשייתי.
מהחקירות, מספר מונרוב, עולה כי חברות שמצבן הפיננסי הורע בשל המשבר בחרו לרגל אחר חברות היי-טק מתחרות.
זאת על מנת להתמודד עם תקציבי המחקר שקטנו באופן משמעותי ועם התחרות שהלכה וגברה בשל הירידה בביקוש. מנגד, בשנה האחרונה קיצצו חברות ההיי-טק את השקעתן בתחום אבטחת המידע - וכך גברה באופן משמעותי חשיפתם לריגול תעשייתי.
מונרוב מספר כי בחקירות שבוצעו בשנת 2009 התברר שארגונים רבים נחשפו "לסוסים טרויאניים", שהצליחו לחדור לתחומי הארגון דרך מחשבים נישאים נגועים, שבהם נעשה שימוש בבית או בדרכים.
כן התגלו מקרים שבהם בוצעו מתקפות מזדמנות ואקראיות נגד מחשבי החברות, שנועדו להסיח את הדעת מהמתקפות האמיתיות - שהובילו לזליגת מידע מהותי מחוץ לגבולות הארגון.
להערכתו של מונרוב, המשמש גם חבר הנהלת האיגוד הישראלי לביקורת ולאבטחת מערכות המידע בישראל (ISACA), דוח חברת המחקר הבינלאומית גרנטר ממרץ השנה - שלפיו השנה צפויה להסתיים בהאטה של 3.7% בהוצאות המיחשוב ברחבי העולם - משקף גם את המציאות בישראל.
לדבריו, הקיצוץ בתקציב אבטחת המידע מתייחס גם להקטנת היקף שעות העבודה של מומחים שתפקידם היה לאתר פרצות במערך אבטחת המידע בחברות. דבר זה הביא, ללא ספק, להחלשת מערך הבקרה ולחשיפת החברות לריגול תעשייתי.
מונרוב מסביר כי מנכ"לים של חברות היי-טק רבות שוגים בנטייתם לצמצם את ההשקעה בניהול הסיכונים בכלל ובתחום מערכות המידע בפרט, מתוך שיקול כלכלי צר.
עורך הדין דן באומן, מומחה לדין פלילי, אומר כי מנכ"לים של חברות היי-טק לא הפנימו עד תום את המשמעות הפלילית של שליחת גורם שיחדיר עבורם סוס טרויאני למחשב של חברה מתחרה.
לדבריו, חוק העונשין, חוק המחשבים, חוק הגנת הפרטיות וחוק האזנת הסתר משמשים מטרייה רחבה מאוד נגד אנשים שקשורים בדרך כלשהי לריגול תעשייתי. על-פי החוק, מי שהזמינו או רק נהנו מריגול תעשייתי עלולים להיענש בחומרה - עד מאסר של 5-3 שנים.
נא להמתין לטעינת התגובות
