רגע ההכרעה: ישראל תצטרף ל-OECD?
עשר שנים חלפו מאז שישראל החלה במגעים ראשוניים להצטרפות ל-OECD. בימים אלה משלימים צוותי כלכלנים של הארגון דוח מקיף על כלכלת ישראל וכבר בחודש הבא נדע בדיוק מה הם חושבים עלינו
בכך יחלפו למעשה עשר שנים מאז שישראל החלה במגעים ראשוניים להצטרפות ל-OECD, במהלך הכנס השנתי של קרן המטבע הבינלאומית שהתקיים אז בפראג. את הבקשה העלה בזמנו שר האוצר דאז, בייגה שוחט, בפני לורנס סמארס, שכיהן גם הוא בתפקיד שר האוצר באותה תקופה וכיום משמש יועצו הכלכלי הבכיר של נשיא ארצות הברית, ברק אובמה.
מלבד השיקולים הפוליטיים, ההכרעה ב-OECD תושפע מדיווחי כלכלני ומומחי הארגון, באשר לעמדת ישראל בקריטריונים השונים. משלחות מומחים של הארגון מבקרות לעתים קרובות בישראל, כדי לבצע בדיקות עדכניות שונות.
אנשי המשלחות עוקבים במיוחד אחר מהלכי הממשלה ביישום האמנה של הירגון, ביחס להימנעות מתשלום שוחד בביצוע עיסקאות סחר בינלאומיות. ההצטרפות של ישראל לאמנה זו מחייבת את התעשייה הביטחונית לשנות דרכי פעולתה, ולהימנע מתשלומי שוחד בהתמודדות במכרזים בינלאומיים גדולים על אספקת מוצרים ביטחוניים. בתחום זה ישנה רגישות רבה ב-OECD, התובעת מהתעשיות הביטחוניות
במדינות החברות בארגון לעמוד בדרישות האמנה.
בארגון מפעילים גם לחצים כבדים על ישראל, במטרה שתבצע פיצול של תפקיד היועץ המשפטי והתובע הכללי. עמדת הארגון היא שאין מקום שאיש אחד ימלא את שני התפקידים, כי הדבר אינו מבטיח טיפול משפטי אובקייטיבי. למעשה, הממשלה צריכה להכריע בענין זה כבר בשבועות הקרובים, כי אין מקום יותר לסחבת כאשר הארגון דורש לנהוג כפי שמקובל במדינות החברות בו.
בנוסף לכך, פעולה נוספת שתצטרך להתבצע בזמן הקרוב היא התאמת ההגדרות הסטטיסטיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאלה המקובלות בארגון. ההערכה בפריז, מקום מושב הארגון, היא שלא יימצאו פערים מהותיים בהגדרות הסטטיסטיות, וניתן יהיה להסדיר את העניין תוך זמן קצר.
כמו כן תצטרך ישראל לבצע השלמות בשורה של נושאים, בהם איכות הסביבה, סחר החוץ ועוד. ברור לכל שקבלת ישראל לארגון תהיה עלייה במעמדה בקרב הקהילה הכלכלית הבינלאומית.
כבר בחודש הבא נדע מה בדיוק חושבים במשרדי הארגון בפריז על כלכלת ישראל. בימים אלה משלימים צוותי כלכלנים של OECD דוח מקיף על כלכלת ישראל, בדומה לדוחות שהם מכינים על מדינות אחרות. זה יהיה גיליון ציונים לכלכלה הישראלית, שיסייע לפתוח דלתות נוספות בכלכלה העולמית בשנים הקרובות, וגם יחסוך לסקטור הפיננסי הישראלי כסף רב בתשלומי ריבית.
נא להמתין לטעינת התגובות
