בלעדי: אודי ניסן, ראש אגף התקציבים, מדבר לראשונה
"לא יעיל, לא שקוף, לא נאות". זה מה שחושב אודי ניסן על התנהלות תקציב הביטחון. הממונה על התקציבים במשרד האוצר מותח ביקורת גם על הסחבת בעניין גיל הפרישה מצה"ל. מצד שני, הוא לא שש לספר על זה לתקשורת ("יש לי אופי שונה מלרמי בלינקוב"). האיש החזק באוצר מדבר לראשונה
בפועל, חודשיים לאחר כניסתו לתפקיד התבקשה הממשלה לקצץ 2 מיליארד שקל נוספים מתקציבה: חצי מיליארד שקל בגין רכישת חיסונים לשפעת החזירים ו-1.5 מיליארד שקל בגין הוצאה נוספת לתקציב הביטחון, שטיבה אינו ידוע עד מועד זה.
"לממשלה היה חודש וחצי בלבד לדון על התקציב, וזה לא היה הליך מסודר כל-כך", הוא מודה בראיון בלעדי לעסקים, הראשון מאז נכנס לתפקיד. אבל נדמה שיהיה קשה מאוד לראות את ניסן מתעמת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו או עם הנגיד פרופ' סטנלי פישר - בניגוד לבלינקוב, קודמו בתפקיד, שהיטיב להתגושש.
ניסן בן ה-42 נשוי ואב ל-4. בתפקיד הממונה על התקציבים הוא החל לכהן ביולי 2009, לאחר שבשנתיים הקודמות שימש בתפקיד מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות. הוא צמח באגף התקציבים באוצר, אבל בשלב מסוים של הקריירה פרש לאקדמיה, השלים את לימודי הדוקטורט, ואת הפוסט-דוקטורט עשה בהרווארד היוקרתית.
בשנים האחרונות שימש ניסן כחבר דירקטוריון ברשויות ובחברות ממשלתיות. הוא היה יו"ר ועדת הכספים ברכבת ישראל, טיפל ב"פרויקט הגיחון" בירושלים וישב בדירקטוריונים של חברת המים מקורות, רשות הדואר, מועצת מקרקעי ישראל ועוד. אין ספק שהניסיון שצבר העניק לו יתרון יחסי בכל הנוגע למימון פעילותם של גופים אלה.
"בכל הנוגע לידע לגבי פעילות של גופים ציבוריים, קשה מאוד 'למכור' את ניסן", אומר בכיר לשעבר באגף התקציבים.
והנה עוד משהו קטן שלא ידוע עליו: ניסן רוכב על אופניים, משחק כדורסל וחובב בישול (בתנאי שיהיה כשר). למען האמת, עד מינויו לממונה על התקציבים, שמו כמעט לא היה מוכר לציבור הרחב.
בניגוד לקודמו הרעשני והמוחצן - ניסן מתרחק מחשיפה. הוא מעדיף לתת למספרים לדבר בשמו, ואת פעילותו כראש אגף התקציבים הוא מבצע כמו ששני קיפודים עושים אהבה: בזהירות.
אתה נחבא אל הכלים ומתרחק מהתקשורת. זה הראיון הראשון שלך. אולי זאת טעות לא לנצל את המדיה לקידום המאבקים והעמדות של אנשי האגף?
"אני מסכים שאני לא נחשף מספיק לתקשורת וער לכך שהיא אחד מכלי העבודה של הממונה על התקציבים. אולם לפעמים התקשורת קובעת את סדר היום הלא-נכון, ואני לא רוצה להגיע למצב הזה.
"כשאתה בקשר עם התקשורת, אתה מועד לפעמים. אין לי ספק שאני טועה במיעוט השימוש שלי בתקשורת - אבל זה חלק מהאופי שלי", הוא משחרר ציטוט שקשה להאמין שהיינו שומעים מקודמו בתפקיד.
אפשר להשוות בין סגנון כהונתך לבין כהונתו הססגונית והמתוקשרת של בלינקוב?
"אני לא חושב שהיא היתה כזאת. זה אמנם נגמר בסערה, אבל קודם לא היו כאלה. רמי ניהל את האגף וידע לערוך קרבות כשצריך, ואי-אפשר לומר שבתקופתי יש שינוי מהקצה אל הקצה".
עם זאת, הוא מודה: "ייתכן שהאופי שלי שונה מזה של רמי, אבל כשצריך לעשות מעשה - הוא ייעשה. אני מעדיף להגיע להסכמות ללא מאבקים, אבל כשצריך אני יודע גם להיאבק".
זו כנראה אמירה במקומה, כיוון שבחודשים האחרונים נשמעות יותר ויותר טענות על היחלשות אגף התקציבים באוצר מול משרד ראש הממשלה,
את ההערכות בעניין זה דוחה ניסן על הסף וקובע: "מערכת היחסים עם משרד ראש הממשלה טובה מאי-פעם. המעמד של שר האוצר יובל שטייניץ אצל ראש הממשלה ויכולתו לקבוע אג'נדה ולהוביל תהליכים - גבוהים מאי-פעם".
"ללא קשר, אני יכול לומר לך שלמדתי באותה כיתה עם אייל גבאי (מנכ"ל משרד ראש הממשלה וקודמו של ניסן בתפקיד מנהל רשות החברות הממשלתיות - י.ש). אנחנו מתואמים יותר מאי-פעם, וזה מאפשר להוביל תהליכים".
בוא נדבר על תקציב הביטחון. טענת שחובה לקצץ לפחות 10% מהתקציב, שהם כ-5 מיליארד שקל, אבל הדבר אינו אפשרי בשל אילוצים פוליטיים.
"זה לא סוד שתקציב הביטחון מתנהל בצורה לא הכי שקופה וברמת פיקוח ובקרה לא נאותה. גם רמת היעילות אינה מהגבוהות ביותר. אני שמח על החלטת מנכ"ל משרד הביטחון לשכור את שירותי חברת מקנזי להוביל תהליכי התייעלות קשים. קשה מאוד לייעל אחרי 50 שנה את אגפי הבינוי, הרכב, משלחות הרכב הביטחוניות ועוד".
ניסן מודע לקשיים, אבל מגלה אופטימיות: "אם משרד הביטחון יקבל את ההחלטות והן גם ייושמו בפועל, זו תהיה קפיצת מדרגה שתורגש ב-3 השנים הקרובות. אני מאמין שניתן ליישם החלטות אלה גם מבחינה פוליטית. לדעתי, במשרד הביטחון הבינו ששינוי סדר העדיפויות הוא מצב של 'ווין ווין' לשני הצדדים. למרות הכל, לא הכל פוליטי".
מה קרה להחלטות בעניין תקציב הביטחון שכבר התקבלו אבל לא יושמו, כמו העלאת גיל הפרישה לגמלאות?
"זאת היתה חלק מהתחייבות מערכת הביטחון לוועדת ברודט ולגורמים שהיו לפניה, וזו גם החלטה שהתקבלה לפני 5.5 חודשים בעת אישור התקציב. יש לי ביקורת על כך שהחלטות אלה לא יושמו עד היום. לו היו מיישמים אותן, המקורות הכספיים שהיו משתחררים היו מופנים לשימושים נכונים, צבאיים ואזרחיים".
"עם זאת, להערכתי היוזמה להעלאת גיל הפרישה תצא אל הפועל בחודשים הקרובים, ומי שיוביל אותה יהיה שר האוצר, שכיו"ר ועדת חוץ וביטחון לשעבר, בקיא היטב בפרטים. גיל הפרישה מצה"ל היום הוא 45. אין סיבה שהדרג הלא-לוחם - כמו משפטן עובד צה"ל או כלכלן במערכת הביטחון - לא יפרשו אחרי גיל 55".
נושא נוסף שקשור למשרד הביטחון הוא הבזבוז הראוותני של אהוד ברק בפריז: "הנושא מטופל כיום על-ידי החשב הכללי. אני חושב שבעניינים אלה חייבים לקבוע כללים ברורים, ומבחינה זו משרד הביטחון אינו שונה ממשרדים אחרים. אני משאיר את הענין הזה לחשכ"ל, המתואם איתי".
איך אתה מנצל את הזמן הפנוי עד למלחמת התקציב הבאה?
"היות שכבר אושר תקציב דו-שנתי, יש עכשיו זמן לתכנן לטווח הארוך ולקבל החלטות בהתאם. אני מתעמק בתהליכים שורשיים יותר: אני מקדיש למעלה מחצי מהזמן שלי לרפורמות ארוכות טווח, וכבר יש לכך תוצאות בשטח".
"שיניתי את סדר העדיפויות באגף התקציבים, תוך מיקוד תשומת הלב בנושאי ההיי-טק, ההון האנושי וההשכלה הגבוהה. בשנים האחרונות נתנו לתחום הזה לעבור לידינו. בשבוע שעבר החלטתי על פיצול צוות ההשכלה הגבוהה מהחינוך ועל חיבורו לצוות המחקר והפיתוח והמדען הראשי".
"לתקציב דו-שנתי יש יתרון בכך שהוא מאפשר עיסוק לעומק בנושאים שבדרך כלל נזנחים, אבל יש לו גם חיסרון גדול: חוסר הוודאות ביחס להנחות העבודה קדימה", אומר ניסן.
כדוגמה הוא מביא את הנחות העבודה בתחום המסים: "המצב בחודשיים האחרונות מראה על ירידה בקצב הגידול בהכנסות מעבר לבסיס הנחת התקציב. אני חייב לציין שבתחום המסים הנחות הבסיס והתחזיות די קלעו למצב בפועל. בהחלט לא מובן מאליו שגם בעתיד יונהג תקציב דו-שנתי".
האם תשקול להקדים את הרפורמה במס, כפי שהציע ראש הממשלה?
"אני לא חושב שצריך להאיץ את קצב הפחתת המסים. הגירעון התקציבי גבוה מאוד ויהווה נטל על החזרי החובות בשנים הבאות. אם לא יהיה שינוי מהפכני במצב המשק - אני לא חושב שיש סיבה לשנות את מתווה הפחתת המסים".
הכתבה המלאה מתפרסמת בעסקים שישי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם