השקעה נבונה: המדריך המלא למשקיע המתחיל
לשים את הכסף אצל מנהל השקעות או להצמיד אותו למדד? מדוע תעודת סל עדיפה על השקעה בקרן מדדית? והאם אפשר להכות את המדד?
ואילו הפעילות האקטיבית כוללת ניהול של כסף על ידי מנהלי ההשקעות, והיא תרוכז תחת חברת קרנות הנאמנות.
בבית ההשקעות מעוניינים, ככל הנראה, למנף בעיקר את כוחה של קסם, הנחשבת כשחקנית הגדולה והחשובה ביותר בתעשיית תעודות הסל.
תעשיית תעודות הסל פתחה, למעשה, את שוק המכשירים הפיננסיים העוקבים אחר מדדים, והיא מנהלת כיום כ-46 מיליארד שקל - כאשר קסם מנהלת מתוכם כ-15 מיליארד שקל.
במסיבת העיתונאים שקיים מנכ"ל אקסלנס דוד ברוך בנושא השבוע, הוא הציג את תחזית בית ההשקעות, שלפיה שוק הכסף המנוהל יגדל פי שניים במהלך שלוש השנים הקרובות - לכ-90 מיליארד שקל. הוספת קרנות המדד, המכונות גם הקרנות המחקות, לסל המוצרים של קסם מעניקה למשקיעים המעוניינים לעקוב אחר המדד אפשנ רויות רבות יותר.
"מאז השקת הקרנות המחקות, גייסנו סכום גדול יותר בתעודות סל מאשר הסכום שגייסו הקרנות המחקות בשוק כולו", אומר אבנר חדד, מנכ"ל משותף וממייסדי בית ההשקעות קסם.
ובכל זאת, באקסלנס ובקסם החליטו, בסופו של דבר, להציב מוצר נוסף על מדף המכשירים עוקבי המדד. אחת הסיבות לכך היא ההבדלים הקיימים בין שני המוצרים, המשפיעים על מידת האטרקטיביות שלהם בקרב המשקיעים השונים.
בעוד שתעודת הסל היא מעין חוזה בין המשקיע לבין מנפיק התעודה, המבטיח בכל רגע נתון כי המנפיק יכסה את שווייה של התעודה מול תנועת המדד - קרן המדד היא קרן נאמנות, שסל האחזקות שלה מנסה לחקות את המדד, אך אינו מתחייב לכך (Best Effort).
לפיכך, בקרן המדד אלמנט חוסר הוודאות גדול יותר, מכיוון שהמשקיע צמוד, בסופו של דבר, לא רק לתנודות השוק
הבדל מהותי נוסף הוא ברמת הסחירות. בעוד תעודת הסל היא נייר ערך סחיר, שאותו ניתן לקנות ולמכור מספר פעמים ביום, הרי שקרן המדד היא כלי שאותו ניתן לקנות או למכור פעם אחת בלבד במהלך יום המסחר - בדומה לקרן נאמנות רגילה.
מכיוון שדמי הניהול של קרנות המדד זהים, פחות או יותר, לאלו של תעודות הסל, ונעים בין 0% ל-,0.4% הרי שהיתרון היחסי היחיד של קרן המדד על תעודת הסל הוא האפשרות של המשקיע לרכוש אותה באמצעות הוראת קבע. פעולה כזו לא ניתן לבצע בתעודת הסל. על כן, על אף שההבדלים הם ברמת הניואנסים - הרי שבשקלול הסופי נראה כי תעודת הסל עדיפה על קרן מדדית.
החלוקה של אקסלנס לניהול אקטיבי וניהול פסיבי מעלה סוגיה שמעסיקה משקיעים בכל העולם כבר למעלה מ-30 שנה: האם עדיף ללקוחות להפקיד את כספם בידיו של מנהל כספים, המנהל את הכסף בצורה אקטיבית לפי שיקול דעתו - או בקרן מדדית, שבה הכסף צמוד למדד כלשהו?
את הסוגיה הזו העלתה על סדר היום לראשונה החברה שהמציאה את קרנות המדד, ועמן את הניהול הפסיבי, ואשר מהווה את אחת משתי חברות קרנות הנאנ מנות הגדולות בארצות הברית - ואנגרד. חברת ואנגרד, שהוקמה על ידי ג'ון בוגל ב-,1975 חינכה דור שלם של משקיעים כי מוטב להם להצמיד את כספם למדד בתמורה לעמלה אפסית, מאשר לשלם עמלה שמנמנה בעבור כסף מנוהל.
בוגל מרבה לנופף במחקרים ובהשוואות שעורכת החברה, המצביעים על כך שרוב מנהלי הכספים לא מצליחים "להכות את המדד", ולכן גובים מהלקוח כסף בתמורה לתועלת שלילית. גם אלו שמצליחים להשיג תשואה טובה יותר ממדד היחס שלהם, מצויים בבעיה כשהם מתחרים בקרנות של ואנגרד. זאת משום שהתשואה העודפת שאותה הם מספקים צריכה להיות לא רק גבוהה יותר מזו של המדד, אלא גם לכסות את העמלות העודפות שאותן הקרנות גובות, בשל הצורך שלהן להשקיע במנהלי כספים ובמחקר.
בישראל, כמו בארצות הברית, ניהול אקטיבי הוא יקר יותר. בניגוד לעמלות הנמוכות יחסית של תעודות הסל וקרנות המדד, העמלות של קרנות הנאמנות המנוהלות נעות לרוב בטווח 0.5%-3.5%. השיעור של ואנגרד עבד בצורה כה טובה, עד כי החברה הצליחה לצמוח לכמות נכסים של למעלה מטריליון דולר. גם הלקוח הישראלי הפנים את טענותיו של בוגל, שלימדו בישראל "מורים מקומיים" - בדמות חברות תעודות הסל.
עם זאת, למרות ההצלחה והציפיות לגידול בכמות הכסף המנוהל בצורה פסיבית, ישנם אלו החושבים כי הצמדת הכסף למדד אינה האופציה הטובה ביותר. "רק כסף מנוהל יכול להיות כסף חכם", אומר שי יצחקי, מנהל מחלקת המחקר של בית ההשקעות מיטב. "בניגוד לכסף פסיבי, שצמוד למדד כלשהו, יכול מנהל כספים טוב להגיב על התרחשויות, וכך לסייע ללקוח לנצל הזדמנויות ולהימנע ממהמורות".
לדבריו, הצלחתם של האפיקים הפסיביים יוצרת יתרונות דווקא ללקוח הבוחר בניהול כסף אקטיבי: "ככל שיש יותר כסף שצמוד למדד, כך לכסף החכם יש יותר הזדמנויות, משום שכמות קטנה יותר של כסף מגיבה בצורה אמיתית לשינויים. לעומת הכסף הפסיבי, אנחנו מקבלים החלטות על סמך צפי לעתיד - ולא על סמך פרמטרים טכניים, שמטבעם לא מאפשרים למשקיע להגיב ולהתייחס למציאות".
יצחקי טוען כי כבר היום כמויות הכסף העצומות, המרוכזות בתעודות הסל שמחקות את המדדים הפחות סחירים, יוצרות פעמים רבות אנומליות - שמאפשרת הזדמנויות. עם זאת, הוא מציין, שאם החלטתם לרכוש תעודת סל, כדאי שתרכשו כזו הצמודה למדד מוביל.
לדבריו "רכישה של תעודת סל או קרן מדדית על מדד תל אביב 75 או על מדד היתר היא כדאית פחות מרכישה של קרן על מדד מרכזי כמו מדד המעו”ף. הסיבה לכך היא שכסף רב בשלולית קטנה יחסית מוביל למצב שבו משקיעים אקטיביים מרוויחים על גבם של המשקיעים בקרנות המדד ותעודות הסל".
באשר לטענות כי רוב הכסף המנוהל לא מצליח להכות את מדדי היחס, טוען יצחקי שבסופו של דבר הלקוחות צריכים לדעת לבחור את מנהלי ההשקעות שלהם, בדומה לדרך שבה מנהלי ההשקעות שלהם מנהלים נכסים.
"כפי שמנהל ההשקעות בורר בקפדנות את המניות הטובות ביותר ללקוח שלו, כך צריכים הלקוחות לברור בקפדנות את מנהל הכספים הטובים ביותר בשבילם", הוא אומר.
הפרמטר החשוב ביותר בבחירת מנהל השקעות הוא רקורד ארוך טווח של ביצועים, סטיית תקן שמצביעה על כמות ועומק הירידות והעליות שחווה המשקיע, וכן יציבותו של הצוות הניהולי. ניהול השקעות אקטיבי מתבצע, בסופו של דבר, על ידי אנשים המצוידים בהרבה היגיון בריא, ניסיון ואינסטינקטים המאפשרים להם להתבלט ולהשיג תשואות מעל הממוצע.
לדברי יצחקי, תחלופה של מנהלי ההשקעות היא, למעשה, החלפת "המוח" המנהל את הכסף שלכם. למרות ששם הקרן נותר כשהיה, ועל אף שלא קיבלתם התראה כלשהי מהקרן או מהבנק, הרי שלמעשה טיב ניהול הכסף השתנה.
בסיכומו של דבר, סוגיית ניהול הכסף האקטיבי או הפסיבי לא הוכרעה, ולא יכולה להיות מוכרעת בצורה חד משמעית. עם זאת, נראה כי ללקוחות שאינם מעוניינים להשקיע זמן ולימוד בהשוואה בין הקרנות השונות, תעודת הסל מהווה אלטרנטיבה טובה, שקופה וזולה לניהול כספם. למי שזמנו בידו - כדאי להקדיש זמן לאיתור הקומץ שמצליח להכות את הממוצע.
נא להמתין לטעינת התגובות
