מדוע מסתיר האוצר את שם המדינה האסייתית שרכשה 200 מיליון דולר?
בשבוע שעבר גייס האוצר את הכסף ממדינה באסיה, וסירב לחשוף את שמה. לפי ההערכות מדובר בסינגפור, המנהלת עסקים עם מדינות ערב, וחוששת מחרם בעקבות שיתוף הפעולה עם ישראל. האוצר: "מכבדים את הבקשה שלא לחשוף את המדינה"
עם פרסום הידיעה על גיוס הסכום, סירב האוצר לחשוף את שמה של המדינה, והסתפק באמירה כללית שלפיה מדובר במדינה ביבשת אסיה. ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי קרן ההשקעות האסייתית ביקשה להימנע מחשיפת שמה, והאוצר מכבד את הבקשה.
באמצעות קרנות ההשקעה שלה, מבצעת סינגפור עסקים בארה"ב, אך גם במדינות ערב ובמדינות המפרץ. על פי ההערכות, קרן ההשקעות חששה מההשפעה השלילית שעלולה להתלוות לפרסום על החלטתה להשקיע באגרות חוב של מדינת ישראל.
בתוך כך, לאחרונה החלו קרנות פנסיה ממדינות סקנדינביה (כמו שבדיה ודנמרק) להחרים, משיקולים פוליטיים, השקעות בחברות "החשודות" לשיטתן של מדינות אלו, בפעילות שאינה עולה בקנה אחד עם השקפת עולמן. על רשימה זאת נמנית בין השאר חברת אלביט מערכות.
על פי פרסומי האוצר, עלויות המימון בהנפקה מקרן ההשקעות
בסינגפור הוזלו בשיעור של כ,0.3%- מתחת לתשואת אגרת חוב ממשלתית לתקופה של שנתיים. מהאוצר נמסר, כי המתווה המתוחכם של העיסקה - הנפקת אגרת החוב ביחד עם ביצוע עיסקת ה"החלף" באמצעות הבנק הבריטי ברקליס - איפשר לממשלה להשיג עלות גיוס נמוכה ביותר.
ההנפקה הפרטית שבוצעה, תורמת להוזלת עלויות הגיוס ולהפחתת תשלומי הריבית בתקציב המדינה. כל זאת מבלי להגדיל את החשיפה של החוב הממשלתי לסיכון שערי חליפין. קרנות השקעה ריבוניות מנהלות תיקי השקעות גדולים, והן נתפסות בשוקי ההון הגלובליים כמשקיעות אסטרטגיות מתוחכמות.
נזכיר כי להנפקה פרטית זו קדמו 4 הנפקות פרטיות: 100 מיליון ליש"ט לטווח של 35 שנה בשנת 20 ,1999 מיליארד ין לטווח של 30 שנה בשנת 75 ,2001 מיליון דולר לטווח של 10 שנים (זירו קופון) בשנת 2002 ו500- מיליון דולר צמוד לריאל הברזילאי לטווח של שנה ב.2006- בכל ההנפקות הללו לא חשבו הגופים המשקיעים לחשוף את שמם.