התעשייה האווירית תקים קו ייצור למל"טים ברוסיה
בלעדי: עיסקת הענק בשווי יותר מ200- מיליון דולר ממתינה לאישור של האמריקאים. במקביל מתנהלים מגעים עם הרוסים לעיסקה נוספת של מכירת מספר סוללות מל"טים
במקביל, מנהלת רוסיה מגעים מתקדמים מול התעשייה האווירית לרכישת מספר סוללות של מל"טים מסוג "הרון", הכוללים עשרות מטוסים. מדובר במערכות מתקדמות מאוד, הרבה יותר מהעיסקה שנחתמה לפני שנה, אז רכשה רוסיה לראשונה מישראל חמש עשרה מערכות של מזל"טים (מסוג בירד איי) ומל"טים (מסוג סרצ'ר) בעלות של כחמישים ושלושה מיליון דולר.
במיזם המשותף צפויות לקחת חלק התעשייה האווירית מצד ישראל ותאגיד הטכנולוגיה הממלכתי הרוסי רוסטטכנולוג'י. "כבר קנינו 15 מטוסים ללא טייס לצורך ניסויים ואנחנו לא שוללים ייצור משותף עם התעשייה האווירית של ישראל", אמר סרגיי צ‘מזוב, העומד בראש התאגיד הרוסי.
סגן שר ההגנה הרוסי, ולדימיר פופובקין, הודה שרוסיה ניסתה לפתח מזל"ט משלה על בסיס המזל"טים שרכשה מישראל והוציאה כ172- מיליון דולר על הפיתוח, ניסויים שנכשלו בסופו של דבר.
מפקד חיל האוויר הרוסי, לוטננטגנרל אלכסנדר זלין, אמר בנובמבר האחרון שהמטוסים הרוסיים ללא טייס אינם מספקים, לא במהירות, לא בגובה שהם יכולים להגיע אליו ולא בביצוע המשימות. הרוסים גילו את הצורך במלט"ים בעקבות המלחמה עם גיאורגיה - שרכשה בעצמה מל"טים מתוצרת ישראל.
לפי הערכות שונות, הצבא הרוסי
זקוק למאה מטוסים ללא טייס ולעשר מערכות הנחיה לפחות, כדי לאפשר פעילות יעילה בשדה הקרב. כפי שפורסם בעבר במעריב עסקים, שר ההגנה האמריקאי רוברט גייטס נזף במקבילו הישראלי ברק בגין עיסקת המזל"טים בין ישראל ורוסיה בשנה שעברה.
עם חתימת העיסקה בין ישראל ורוסיה, הפנטגון ומחלקת המדינה האמריקאית הביעו אי שביעות רצון עמוקה מהעיסקה. למרות שידעו על המשא ומתן, טענו האמריקאים שישראל הייתה צריכה להתייעץ איתם לפני החתימה על העיסקה ולתאם איתם את המהלך כולו. בשל הביקורת האמריקאית נגרם עיכוב משמעותי באספקת המזל"טים.
האישור האמריקאי שברק מצופה להביא עמו מוושינגטון, אמור לכלול אישור גם לעיסקת המכירה של המל"טים לרוסיה.
שיתוף הפעולה הצבאי בין ישראל ורוסיה נמצא בתנופה. הרוסים מעוניינים מאוד לבצע פרויקטים נוספים של שדרוג מערכות צבאיות יחד עם התעשייה האווירית ומכירתן למדינה שלישית. כך למשל, התעשייה האווירית מנהלת מגעים מול משרד ההגנה ההודי, המעוניין לרכוש שלושה מטוסי ביון נוספים (המכונים פלקון) בעלות של 1.5 מיליארד דולר.
כזכור, ב2004- נחתמה העיסקה הראשונה עם הודו לשדרוג מטוסים רוסיים מסוג איליושין, עליהם מתקינה התעשייה האווירית אמצעי ריגול שונים שהופכים את המטוס ליחידת בקרה אווירית עצמאית. שווי העיסקה ההיא עמד על 1.1 מיליארד דולר. מטוס אחד כבר סופק להודים ומטוס שני יסופק בתוך שבועות מספר.
פקידים בכירים ברוסיה הביעו שביעות רצון גבוהה מהרמה המקצועית של התעשייה האווירית בפרויקטי השדרוג המשותפים עם התעשייה האווירית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם