מורה נבוכים: עושים קצת סדר בבלגן האירופי
מבולבלים מהמתרחש באירופה? nrg מעריב מציג את המושגים הבסיסיים שיסבירו לכם איך הכל התחיל ולמה יוון נמצאת על סף פשיטת רגל. לגזור ולשמור לעת צרה או לעת משבר (כלכלי)
◄ איגרת חוב (אג"ח): כתב התחייבות אשר בו נקבע מראש מועד החזרת החוב (הקרן) ושיעור הריבית עליו. את האג"ח יכולות להנפיק חברות (קונצרנים) או ממשלות אשר מעונינות לגייס כסף למימון פעילותיהן.
לצורך העניין, חברה מסוימת (או ממשלה) מנפיקה אג"ח בשווי קרן של 100 שקל בריבית של 5% למשך שנה אחת. החברה תחזיר בתום השנה לכל מי שקנה את האג"ח הזה, 105 שקל, 100 על הקרן ועוד 5 שקלים כריבית.
האג"ח נסחרת בשוק, כלומר יש לה מחיר אשר מושפע מערכה הבסיסי, כמובן, אבל בעיקר ממועד הפרעון, הריבית בשוק, הציפיות לעליית מחירים (אינפלציה) ויכולת החזר החוב של החברה או הממשלה.
אם מחיר האג"ח יורד - נניח מחשש ליכולת החברה או הממשלה להחזיר את החוב - התשואה לפירעון עולה. זה בדיוק מה שקרה עם האג"ח היווניות והאג"ח הפורטוגזיות.
◄ תשואה לפירעון: בחשבון פשוט, אם קניתי את האג"ח מהדוגמה למעלה, התשואה על ההשקעה היא 5%. על השקעה של 100 שקל - מקבלים 105 שקל. זה המצב הפשוט.
אבל, נניח קיים חשש שהחברה לא תוכל להחזיר את החוב, ומי שקנה את האג"ח הנ"ל מכר אותן לחבר ב-90 שקל. במועד הפירעון יקבל החבר 105 שקלים, כיוון שהאג"ח נקבע מראש (בשונה ממניות). פירושו: התשואה שהוא קיבל גבוהה מ-5% ועומדת על כ-16%, כי הוא קנה את האג"ח בפחות.
גם "המרחק" ממועד הפרעון משפיעה על התשואה אותה אקבל. באופן כללי, ככול שמועד הפרעון רחוק יותר - כך התשואה גובהה יותר. זה נובע מסיבות שונות, ביניהן "מחיר" הזמן והסיכון.
◄ סטנדרד אנד פורס (S&P): אחת מחברות דירוג האשראי וניתוחי השוק החשובה בעולם. החברה קיימת למעלה מ-150 שנה ומפעילה משרדים ב-23 מדינות שונות. אחד ממדדי השוק המוכרים בעולם, ה-S&P 500, הוא פרי יצירתה של חברה זו. המדד מכיל את 500 החברות הגדולות בשוק האמריקאי.
"היום S&P שואפת לספק למשקיעים, הרוצים לקבל החלטות טובות יותר, מידע על השוק בצורה של דירוגי אשראי, מדדים (אינדקסים, א.ק.), מחקר השקעות, הערכות סיכון ופתרונות", כך על פי אתר החברה.
דירוג האשראי של S&P מדרג בין היתר חברות, ממשלות, מוסדות פיננסיים וחברות ביטוח. דירוג האשראי של החברה כולל אלמנטים שונים בנוגע ליכולת החזר החוב של הלווה, הקשורים למצבו הכלכלי, נכסיו וכדומה. הגוף הנבדק מקבל ציון בדמות אותיות, המשקף את יכולת גובה החזר החוב, עמידה בזמני ההחזר וכדומה. הציון נע מ-AAA (יכולת החזר חזקה ביותר) ועד D (אי-יכולת עמידה בהתחייבויות). כמו כן, ישנם חצאי ציון המוסמנים בפלוס ומינוס.
לשם השוואה, דירוג האשראי לזמן ארוך של יוון על אג"ח המשווקות מחוץ למדינה הוא +BB, של פורטוגל -A, של ישראל A, של ספרד AA ושל גרמניה AAA.
◄ שינוי דירוג האשראי: באופן כללי מסבירה חברת S&P כי שינוי בדירוג של חברה או של ממשלה נובע מהמצב במשק באופן כללי או מהאווירה הכלכלית בעולם, או מסיבות נקודתיות יותר הקשורות לגוף עצמו ולמצבו בסביבה הכלכלית שלו וליכולת ההחזרים שלו.
לדברי חברת הדירוג, במקרים מסוימים שינוי באקלים העסקי יכול להשפיע על סיכון האשראי של מגוון
◄ חשיבות הדירוג: חברות הדירוג המובילות בעולם, S&P, מודיס ופיץ', צברו לעצמן מוניטין והערכה במהלך השנים ובעזרת הדירוגים שלהן - לגבי חברות וממשלות - מקבלים המשקיעים החלטות. לכן, הורדה או העלת דירוג לחברה או מדינה משפיעה רבות על רצון המשקיעים להשקיע או להלוות להן כסף (לקנות אג"ח).
◄ PIIGS: קיצור בעבור המדינות "המסוכנות" כרגע באירופה - פורטוגל, איטליה, אירלנד, יוון וספרד.
◄ גירעון תקציבי: אם למדינה יש לדוגמה 100 שקל, אך היא מוציאה 102 שקל - הגירעון התקציבי שלה הוא 2 שקלים. במילים אחרות: האוברדרפט השנתי.
◄ חוב: סך כל הגירעונות או כמה המדינה חייבת לעולם או לאזרחיה (תלוי בהרכב החוב). החוב נמדד באופן כללי למשך השנים. פעמים רבות ממשלות מתגאות בכך שהגירעון שלהן יציב יחסית בכל שנה, אך עדיין החוב גדל בהתמדה.
◄ יחס חוב-תוצר: מדד או מונח המשמש את חברות דירוג האשראי בבואן לקבוע את רמת האשראי של המדינה או את יכולת ההחזר שלה. זהו אחוז החוב מהתוצר הכללי של המדינה - כלומר סך החוב מחולק בתוצר המקומי. על פי בנק ישראל, יחס זה עומד בישראל על 79.4% נכון לסוף שנת 2009. על פי אמנת האיחוד האירופי, החברות בו צריכות לשמור על יחס של 60%.
ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל, מסביר כי המשבר הכלכלי האחרון גרם לכך שכמעט בכל המדינות בעולם הגירעון התקציבי עלה מאוד והחוב הציבורי עלה גם כן.
כמובן שיש מדינות שנפגעו יותר, וביניהן מדינות ה-PIIGS, שם תחזיות הצמיחה נמוכות בהרבה בהשוואה למדינות אחרות. חלק מהסיבות לכך הן חוסר תחרותיות והיקף היצוא. אם כך, בהתחשב בצמיחה הלא מספקת, האפשרות להקטין את הגירעון (וכמובן שאת החוב) נמוכה יותר.
כיום המצב חמור עוד יותר מכמה סיבות. המדינות הבעייתיות נכנסו למשבר האחרון ביחס חוב לתוצר גבוה, שכמובן החריף. לגבי יוון, יש גם עניין של חוסר אמינות - יוון לא קיימה הבטחותיה לקצץ בהוצאות הממשלה וכן הציגה נתונים מסולפים ביחס להיקף הגירעון שלה.
חוסר האמינות וחוסר הודאות מקבל מימד נוסף, מפני שגרמניה, כאשר ייסדו את גוש היורו, התעקשה (מבחינה פילוסופית) על כך שאין אחריות הדדית בין המדינות והן לא מחוייבות לעזור לאחרות. זה היה התנאי של הגרמנים להיכנס לגוש היורו.
המדינות החברות בגוש היורו אינן יכולות להדפיס כסף (את זה עושה הבנק המרכזי של אירופה) והן למעשה לא עצמאיות מבחינה מוניטרית (מטבע). מצב זה גורם לכך שהן מוותרות על האפשרות להגדיל את הגירעון, ובעת צרה עליהן לבצע קיצוצים בהוצאות (מדיניות פיסקאלית מצמצמת).
במקרה הספציפי של יוון, תהליך ההידרדרות התחיל לפני חודשים בעקבות אי-רצונה לבצע קיצוצים (כפי שעשתה אירלנד, שספגה בעקבות כך אבטלה וירידה בצמיחה). לפני כחודש, התגבש הסדר לפיו מדינות גוש היורו ומדינות קרן המטבע יתנו ליוון הלוואות בתנאים נוחים בסך 45 מיליארד יורו וכך יוון לא תצטרך ללוות כספים בשוק, ותוכל למחזר את החוב. זהו פתרון לזמן קצר בלבד, בהיעדר ביצוע קיצוצים והידוק החגורה. אם זה יצא לפועל, גם המדינות האחרות ידרשו סיוע כספי במקום ביצוע שינויים דרושים, וזה הדבר האחרון שהמדינות החזקות בגוש היורו רוצות שיקרה.
בשבועיים האחרונים השווקים שינו את דעתם בקשר לשני דברים: ראשית, נראה כי הסכומים שיוון זקוקה להם הולכים ותופחים. שנית, בגלל ההפגנות והשביתות במדינה סביב תוכנית הקיצוצים של הממשלה, לא ברור אם היא תצליח לבצע שינוי, גם אם תרצה בכך.
לראייה, התשואה על האג"ח של ממשלת יוון עלתה בשיעור חד ביותר בחודשים האחרונים, הרבה מעל לתשואה על אג"ח דומה של ממשלת גרמניה היציבה. הערכות לכך שיוון תפשוט רגל (default), אומר ד"ר שראל, עומדות כרגע, לדעת מומחים על 50%.
ד"ר שראל מסכם כי קריסה אפשרית של יוון מהווה בעיה גדולה מבחינה מאקרו כלכלית רחבה, מכיוון שפשיטת רגל במדינה תגרור אחריה נפילות של בנקים מקומיים, ואולי אף כמה בנקים בגרמניה ובצרפת.
מצב זה יחייב הזרמת כסף רב ואולי אף הלאמה של נכסים שונים. כמו כן, קריסה של יוון תיצור חשש לפגיעה בשאר מדינות ה-PIIGS ובטווח הארוך תגדיל את הלחץ בשווקים הפיננסים האחרים בעולם ובקרב מדינות בעלות גירעון תקציבי גדול, כגון ארצות הברית ובריטניה.
רון אייכל, כלכלן ואסטרטג ראשי בבית ההשקעות מיטב מסביר כי גם ממשלת פורטוגל משלמת את מחיר החובות שלה. אמנם, מצבה של פורטוגל טוב מאשר זה של יוון, אך באופן כללי, מצבה רע מאוד. דירוג החוב של פורטוגל הופחת שלשום על ידי S&P ב-2 דרגות, לכדי -A.
פורטוגל (שגודל כלכלתה הוא כ-240 מיליארד דולר) מתמודדת עם גירעון בגובה של 9.4% מהתוצר וחוב ציבורי בהיקף של כ-80% מהתוצר. האג"ח הפורטוגזיות השונות זינקו בשיעור התשואה שלהן בדומה לאלו היווניות, דבר המעיד על מצבה הרע ועל חשש המשקיעים מחוסר יכולת המדינה להחזיר את חובותיה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם