ההיי טק לאן? בתעשייה חוששים - העתיד אינו ורוד
בטלפונים הסלולריים ובמחשבים של הדור הבא יש רכיבים שמקורם בתעשיית השבבים המפותחת של ישראל. למרות הגאווה, במרכזי הפיתוח בארץ חוששים מהעתיד. מערכת חינוך כושלת, בריחת מוחות, מיעוט בהשקעות ותחרות חזקה באסיה מאיימים על השוק המקומי. אבל במשרדים הממשלתיים שאמורים לטפל בבעיות דווקא לא מתרגשים מהטענות
אבל בסביבה היו גם לא מעט פנים מודאגות, ומנהלים רבים בתעשייה הביעו חשש מפני העתיד. לדבריהם, העולם שבחוץ עבר תהפוכות כלכליות בשנתיים האחרונות, ולבכירי ההיי טק כאן נדמה שישראל שוב בדרך לבועה.
למעט התעשיות הביטחוניות החשופות לתהפוכות בעולם, תעשיית השבבים היא התעשייה המצליחה בארץ. חברות ענק כמו אינטל, מיקרוסופט, פריסקייל ומארוול מחזיקות כאן מרכזי פיתוח, שבהם מהנדסים, הנדסאים וטכנאים רבים שוברים את הראש בתכנון החידוש הבא.
באינטל מתכננים את המחשבים הניידים הבאים; בפריסקייל מתכננים שבבים לרכב העתיד ולרשתות הסלולר החדשות; במרכז הפיתוח של סאנדיסק מתכננים את כרטיסי הזיכרון הבאים, שיחליפו בקרוב את הכונן הקשיח; במרכזי הפיתוח של מארוול מתכננים את תואם האייפד, שיעלה רק 99 דולר; ובחברת אלטייר מהוד השרון אפשר לראות אבטיפוס של הסלולר מהדור הרביעי.
אין ספק שכבוד גדול מגיע למפתחי השבבים. אבל מרבית פירות התכנון של טובי המדענים שלנו נשלחים לאגפי הייצור של חברות האם הגדולות בסין או בדרום אסיה. במדינות אלה שכר העבודה נמוך מאוד, ושם מייצרים את המוצר הסופי שאנחנו רואים על מדפי החנויות. נשאלת השאלה מה בדיוק מרוויחה המדינה, אם רוב הייצור נעשה בחו"ל.
באינטל, המובילה את תעשיית השבבים בארץ ומחזיקה במרכזי פיתוח וגם בכמה
"סוד ההצלחה של המוצרים שיצאו ממרכז הפיתוח שלנו בשנים האחרונות, הוא ההשתלבות שלהם בטרנדים העולמיים של מעבר ממחשבים נייחים לניידים, וההייפ של איכות הסביבה", מסביר רוני פרידמן, סגן נשיא תאגידי ומנכ"ל פיתוח מעבדים וערכות שבבים באינטל העולמית. "אנחנו מפתחים את הדבר הבא - שבבי סיליקון שיגיעו לשוק בעוד 3-4 שנים".
על התחרות עם מדינות אחרות אומר פרידמן "אנחנו לא לבד. גם בארה"ב ובמדינות אחרות במערב מתחבטים במה שקורה באסיה. יש להם כוח אדם זול, אבל אין להם את התובנות ואת היכולת המחשבתית שיש למפתחים שלנו".
אבל לא כל חברה בישראל מחזיקה במערך ייצור מקומי. שמואל ברקן, מנכ"ל חברת פריסקייל בהרצליה (לשעבר מוטורולה סמיקונדוקטור), מספר על הון אנושי איכותי שעולה הרבה מאוד כסף לחברה-האם.
"אנחנו מחזיקים כאן מרכז פיתוח של יותר מ500- עובדים, שהם רק חלק קטן מ20- אלף העובדים של החברה ברחבי העולם, אבל יש לנו הרבה השפעה על הצלחת החברה העולמית", הוא אומר.
"להחזיק כאן מרכז פיתוח, להכשיר את האנשים, לתת להם סביבת פיתוח עם כל הלוגיסטיקה - זה לא דבר של מה בכך. זה עולה לחברה האם הרבה כסף - עשרות מיליוני שקלים בכל שנה", מדגיש ברקן את העלויות הגבוהות.
לדבריו, "הממשלה בישראל צריכה לעודד פתיחת מרכזי פיתוח נוספים, על ידי סבסוד התשתיות ומתן תמריצים לחברות הזרות שמעוניינות לפתח כאן מוצרים חדשים.
"צריך להוריד את המסים על העבודה כדי שישתלם לעובדים להישאר כאן, ולא לברוח לחו"ל. המדינה צריכה לעודד חברות סטארט אפ בתמיכה כלכלית ובסיוע לוגיסטי, עד שיגיעו ליעד ויעשו אקזיט, ולא יישברו בדרך. ההשקעה הזאת היא העתיד שלנו, והיא תשמור אותנו בתמונה כמעצמת היי טק בריאה".
בין המוצרים שאינם מיוצרים בישראל אלא רק מתוכננים, ישנם גם כרטיסי הזיכרון של חברת סאנדיסק. תמצאו אותם בטלפונים הסלולריים ואולי גם באייפד החדש. במרכזי הפיתוח שלה בתפן ובעומר מועסקים כ500- עובדים, שמייצרים את הדור החדש של רכיבי זיכרון.
"אני חושב שבעזרת סיוע ממשלתי, אפשר היה למנוע הוצאה של עבודה למרכזים אחרים של החברה בהודו או בסין", טוען דן ענבר, מנכ"ל סאנדיסק בישראל.
מבין ההישגים החשובים של תעשיית השבבים המקומית, בולטת תעשיית שבבי הסלולר. אחת החברות המובילות בתעשייה היא חברת אלטייר, מהחברות הראשונות בעולם שמציעה פתרונות סיליקון למכשירים ולמודמים שעובדים בדור הרביעי, המחזיקה כ100- עובדים. העובדה שיש חברה ישראלית מצליחה, במקום שבו לחברות גדולות ומבוססות אין עדיין דריסת רגל, מביאה לישראל הרבה כבוד, ובעתיד אולי גם הרבה כסף.
ערן אשד, ממייסדי החברה וסמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי, מגלה אופטימיות לגבי התהליכים שיעבור עולם הסלולר בשנה הקרובה. "יש בעולם פריסה מתמשכת של רשתות חדשות, ופעילות אינטנסיבית של חברות רבות בשרשרת הערך של תעשיית הסלולר, המחפשות את האסטרטגיה הטכנולוגית הנכונה כדי להגדיל את הכנסותיהן", הוא אומר.
אליעז לביא, מנכ"ל מארוול ישראל שמעסיקה בארץ למעלה מ2,000- עובדים בכמה מרכזי פיתוח, אינו מסתנוור מההצלחה המקומית. "צריך לפקוח עיניים ולראות מה קורה בעולם", הוא מתריע. "לעומת ישראל, שבה מסיימים בכל שנה כמה מאות מהנדסים ואנשי היי טק את האקדמיה, במדינות כמו סין והודו יש אלפי בוגרי מכללות, מהנדסים וטכנאים, והם מחפשים עבודה בכל מחיר".
לדבריו, "הם מוכנים לעבוד בשביל פרוטות, והם מהווים איום מוחשי על עתיד ההיי טק בישראל. בעבר אולי זלזלנו ביכולת שלהם, והעסקנו אותם בעבודות השחורות של המקצוע, כמו תכנות וייצור. היום, לאחר השקעה מסיבית של הממשלות שלהם באקדמיה, והשיפור הניכר ביכולות של אנשי ההוראה שלהם (שכמה מהם מובילים את המחקר העולמי במכללות הכי נחשבות בעולם), הסכנה לעמק הסיליקון הישראלי הופכת למוחשית יותר מתמיד".
לביא מודע ליתרון של ישראל על המדינות האסייתיות. "היתרון שלנו על המתחרים מאסיה, ניכר ביכולת של המדענים שלנו לעשות אינטגרציה של הטכנולוגיות, לאלתר ולראות את הדברים מחוץ לקופסה", הוא אומר. עם זאת, לטענתו, "היום גם ההודים והסינים מסוגלים לעשות זאת".
למרות החששות, במשרד התמ"ת דווקא אופטימיים. מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, סבור שהצעדים שנקט לאחרונה ישפרו את המצב. בעוד חודשיים, מבטיח קדמי, תונח על שולחן הממשלה הצעה לשיפור במערך החינוך הטכנולוגי והצעה להטבות מס ליזמים ולסטארט אפיסטים.
אופטימיות רבה עוד יותר מגלה המדען הראשי, אלי אופר. "משברים בעולם ההיי טק היו ויהיו, ואין לנו מה לדאוג", הוא סבור. "נכון שיש תחרות על פרויקטים עם מדינות שהיו פעם נחותות מאיתנו. לכן אנחנו משקיעים את המאמץ בתחומים שיש לנו סיכוי להצליח בהם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם