La Dolce Vita è Finita: מצב הרוח הלאומי באיטליה בשפל
יבשת במשבר - פרויקט מיוחד: צניחה של 25% בשתיית יין, ירידה חדה בצריכת הדגים והבשר - ואפילו נסיגה בפסטה ובפרמז'ן. איטליה אמנם לא נפגעה קשה מהמשבר כמו חלק מחברותיה באיחוד - אבל גם האיטלקים מתרגלים לחיים טובים קצת פחות
◄ יבשת במשבר - פרויקט מיוחד: בבריטניה מפחדים להגיע למצב של יוון
◄ יבשת במשבר - פרויקט מיוחד: ביוון האנשים עשירים אבל המדינה ענייה
◄ יבשת במשבר - פרויקט מיוחד: בספרד: חגיגת האשראי הזול עולה ביוקר
◄ יבשת במשבר - פרויקט מיוחד: הכלכלן הראשי של בנק הפועלים חרד לעתיד אירופה
◄ יבשת במשבר - פרויקט מיוחד: בגרמניה מוציאים את העצבים על היוונים
◄יבשת במשבר - פרויקט מיוחד: בצרפת זועמים על העלאת גיל הפרישה
האם מישהו אי פעם העלה על דעתו שאיטלקי אמיתי יכול לוותר על ספגטי? זה אולי נשמע בדיוני, בפרט במדינה שמרבית אזרחיה ניזונים ממטעמי פסטה אפילו פעמיים ביום, אבל מתברר שהמשבר הכלכלי ועליית מחירי התבואה גרמו לצריכת הפסטה והלחם לרדת ב.2.4%-
איגוד הצרכנים במדינה מאשר כי האיטלקים שינו בעקבות המצב את הרגלי האכילה והמחיה שלהם: צריכת היין ירדה ב-25%, צריכת הדגים ירדה ב-20%, צריכת הבשר ב-11% ואפילו גבינת הפרמז'ן נמכרת פחות.
המסעדות, הפיצריות וחנויות הבגדים מתחילות להתרוקן, ועל חלונות הראווה מופיעות כרזות ענק המבשרות על הנחות בנוסח "סוף עונה". בוטיקים מפוארים מוכרים חליפות בפחות מ-100 יורו, וסוחרים רבים נאלצו לסגור את עסקיהם. דוח שהנפיקה לשכת המסחר והתעשייה חושף כי אשתקד נסגרו יותר מ-100 אלף בתי עסק וחברות בעקבות המצוקה הכספית, בנוסף ל-144 אלף בתי העסק שנסגרו בשנת 2008.
האיטלקים, הידועים בתרבות האכילה הנדיבה שלהם, החלו לבדוק מחירים ולרכוש מוצרי מזון ברשתות זולות יותר. אנג'לו פיזאני, נשיא אגודת הצרכנים, מגלה כי הם מחפשים כיום בחנויות אחר מבצעים והנחות - דבר שמעולם לא טרחו לעשות. האיטלקים, הנחשבים גם כך ל"נמלים חסכניות", שומרים כעת על כספם בזהירות רבה אף יותר ואינם מעזים להשקיע אותו בבורסה או בתוכניות חיסכון הרפתקניות.
במקביל לצמצומים שעורכים האיטלקים עצמם, משרדי הממשלה נערכים לרפורמות מרחיקות לכת ומקצצים בתקציביהם. אך כל הניסיונות לבצע רפורמות רציניות נתקלו עד כה בהתנגדות של ועדי העובדים, בשביתות ובמחאות חריפות.
אבל בכל מצב ביש יש גם מרוויחים, ואין זה מפתיע שהמרוויחות בארץ המגף הן המאפיות של סיציליה, קלבריה, נאפולי ואפוליה. חקירות משטרה חושפות מדי יום כנופיות פשע המנצלות את המצב כדי לסחוט כסף מאזרחים תמימים או להשתלט על זיכיונות בנייה. גם המהגרים שמגיעים לאיטליה ומתגוררים בה שלא כחוק נרדפים על־ידן, מנוצלים ובסופו של דבר מגורשים או נרצחים.
חקירות המשטרה לא נעצרות במאפיה ומגיעות עד הממשל: פרשיות שחיתות בקרב אנשי עסקים מכובדים וגם פוליטיקאים מתגלות מדי יום וגורמות לשערוריות ולהתפטרותם של אנשי ממשל.
פסיכולוגים וסוציולוגים מדווחים על ציבור הסובל מדיכאון ומחרדה, אשר יזדקק לטיפולים נפשיים ממושכים כדי לחזור לשגרה. לדבריהם, זוגות נשואים נמנעים מלהביא ילדים לעולם בגלל המצוקה הכלכלית.
"הם אינם מאושרים וסובלים מחרדה מתמדת", אומרים פסיכולוגים ומאשימים בכך את המשבר. אגודת הצרכנים חשפה כי האזרחים גם מקצרים בלית ברירה את חופשותיהם. לא עוד חופשות ארוכות חסרות דאגה, אלא נופשונים קצרים וזולים.
פרשנים כלכליים מנסים לרומם את מצב רוחם של התושבים. הם מספרים בתקשורת כי איטליה יצאה מהשלב הקריטי של המשבר והאור כבר מבצבץ בקצה המנהרה - אבל האיטלקים מפקפקים. סקר שפורסם בימים אלה מעיד כי 83% מהם לא מאמינים שהמשבר עומד להגיע בקרוב לקיצו.
אפילו הנתונים המעודדים שפרסם אתמול משרד האוצר, אשר לפיהם נרשמה צמיחה "היסטורית" של 0.5% אחרי שנתיים של התכווצות - לצד הודעת השר לסחר חוץ אדולפו אורסו כי היצוא האיטלקי עלה מתחילת
תעשיות גדולות וקטנות דוגמת פיאט, טלקום, מרלוני, גלאקסו, ביאלטי וחברות רבות אחרות פיטרו אלפי עובדים והוציאו אלפים אחרים לפגרה כפויה. סקרים מורים כי 4.6 מיליון משפחות איטלקיות איבדו את עבודתן בגלל המשבר הכלכלי, ורבות מהן חיות כיום מתחת לקו העוני. עובדים רבים, שחלקם פוטרו, יצאו לרחובות, השתלטו על בתי חרושת וחסמו כבישים. ברומא מתקיימות הפגנות עובדים כמעט מדי יום, ולעתים קרובות הן משתקות את החיים בעיר הבירה.
האיטלקים נדהמו בימים האחרונים לגלות שאפילו פרארי, שרק לפני שנתיים זכתה בתואר "מקום העבודה הטוב במדינה", לא נותרה חסינה. חברת הייצור היוקרתית של מכוניות המרוץ נאלצה להוציא לפגרה כ-600 מתוך 2,500 העובדים, בטענה כי לא הצליחה לעמוד ביעדים התעשייתיים והספורטיביים שנקבעו. בתגובה חסמו העובדים את בית החרושת ויצאו לרחובות העיירה מראנלו, כשהם אוחזים בכרזות מחאה. אחד העובדים, צעיר בן 35, אף הצהיר בפני המצלמות כי התעשייה היוקרתית תחסל את עתידו ואת משפחתו.
סרט דוקומנטרי בשם "מחסור בחמצן", שיצא בימים אלה לאקרנים, משקף את האווירה העכורה השוררת במדינה. הסרט של ג'ובאני קלמארי מתאר את מצוקתן של שתי משפחות מחוסרת עבודה. "הביטחון היחיד שקיים הוא הביטחון בחוסר הביטחון", נאמר שם. זה המצב כיום באיטליה.
ראש הממשלה סילביו ברלוסקוני מאשים את כלי התקשורת במצב הרוח השפוף השורר במדינה. העיתונים וערוצי הטלוויזיה משופעים בסיפורים אנושיים על צעירים המסיימים תואר אקדמי ונאלצים לעבוד בעבודות שחורות, ועל כאלה שפשוט מעדיפים לנטוש את המדינה. לדבריו, התקשורת זורעת אווירה פסימית וגורמת לתושבים לחוש שהם עומדים בפני קטסטרופה.
"עברנו את השלב הקריטי. יש לשמור על אופטימיות ולא לדכא את האזרחים", גער ברלוסקוני בעורכי העיתונים ובאופוזיציה. ברלוסקוני הזכיר כי הממשלה נקטה אמצעי זהירות ומנעה קריסה של בנקים והתמוטטות של חברות גדולות. בשיתוף שר האוצר ג'וליו טרמונטי, חילקה הממשלה בונוסים למעוטי יכולת ולגמלאים, אך אלה אזלו במהרה.
אך נפילתה לתהום של יוון השכנה והעובדה שפרשנים זרים צירפו את איטליה למועדון המדינות שבסכנת קריסה - יחד עם אירלנד, ספרד ופורטוגל - רק מגבירות את החשש של מרבית תושבי ארץ המגף. אמנם סקרים מעידים ש-56% מאזרחי איטליה מאמינים בנסים, חלקם קתולים אדוקים שמשתתפים במיסה מדי יום. אבל הרושם הוא שמרביתם יודעים כי כשמדובר בכסף, גם אלוהים מתקשה לעזור.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם