הכלכלן הראשי של בנק הפועלים חרד לעתיד אירופה
יבשת במשבר - פרויקט מיוחד: כמו רוב עמיתיו, גם פרופ' ליאו ליידרמן הופתע מעוצמת המשבר ביוון: "הכלכלנים - ואני ביניהם - לא חזו את התגלגלות האירועים של השבועים האחרונים". "תוכנית החילוץ מתבקשת - אבל מי ישלם? איך יחזירו את הכסף?"
◄ יבשת במשבר - פרויקט מיוחד: בבריטניה מפחדים להגיע למצב של יוון
◄ יבשת במשבר - פרויקט מיוחד: ביוון האנשים עשירים אבל המדינה ענייה
◄ יבשת במשבר - פרויקט מיוחד: בספרד: חגיגת האשראי הזול עולה ביוקר
◄ יבשת במשבר - פרויקט מיוחד: בגרמניה מוציאים את העצבים על היוונים
◄ יבשת במשבר - פרויקט מיוחד: בצרפת זועמים על העלאת גיל הפרישה
◄ יבשת במשבר - פרויקט מיוחד: מצב הרוח הלאומי באיטליה בשפל
◄ מורה נבוכים: עושים סדר בבלגן האירופי
גם פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, לא צפה את ההידרדרות המהירה. בסקירות שפרסם במהלך השנה האחרונה הוא לא חזה את האפשרות שיוון תהפוך בפועל לחדלת פירעון ותהיה הראשונה שתישען על כספי משלם המסים הברלינאי והפריזאי.
האם ניתן לומר שזהו יום כיפור של החזאים הכלכליים? "לאף לא היה ספק שיש בעיה פיסקלית קשה של חובות גדולים וגירעונות תקציביים", אומר ליידרמן, "אבל אני מודה שהכלכלנים - ואני ביניהם - לא חזו את עוצמת המשבר, את מהירות התגובה של השווקים ואת התגלגלות האירועים של השבועיים האחרונים".
לדבריו, "התחושה היתה שליוונים היתה הנזילות הנדרשת לצורך פירעון חוב של 8.5 מיליארד יורו ב-19 במאי, ושאם יהיו בעיות כלכליות נוספות, הן יתעוררו בשלב מאוחר יותר. מה שקרה בפועל הוא ששוקי ההון והפיננסים הובילו את קובעי המדיניות. התברר שקיימת בעיה ענקית בגוש, המערערת את היורו - וזה היה ה'טריגר' המיידי לתוכנית הסיוע".
תוכנית הסיוע, שהיקפה 750 מיליארד יורו, גובשה בתחילת השבוע בלוח זמנים מואץ, כשאקדח פיננסי טעון מכוון לראשה של כלכלת השוק. הסיוע נתפר בין השאר בעזרתה האדיבה של קרן המטבע הבינלאומית, שחששה מאפקט דומינו שיפיל את יוון, פורטוגל, ספרד, אירלנד, בריטניה, השוק האירופי כולו - ולאחר מכן את ארה"ב והעולם כולו.
עוד לפני הישיבה הדרמטית שבה הכריז נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, בפני המפקפקים בתוכנית כי עד שלא יראו את פרטיה לא יבינו מהי "תוכנית סיוע", נתפרה עבור הכלכלה היוונית תוכנית סיוע נקודתית. סוכם שמדינות השוק האירופי וקרן המטבע הבינלאומית יזרימו ליוון בתוך 3 שנים 110 מיליארד יורו. היוונים התבקש לקצץ מתקציבם בפרק זמן זה 30 מיליארד יורו ולוותר על חלק ניכר מהנאות החיים שאפיינו את המגזר הציבורי.
פרופ' ליידרמן מנסה להסביר את ההפתעה שבה התקבלה קריסתה המהירה של יוון בכך שמה שהוחמץ היה בסך הכל העיתוי המדויק של הטרגדיה היוונית: "כמו הרבה דברים בכלכלה, יש לנו בעיה לאתר את הטיימינג המדויק של ההתפתחויות", הוא אומר, "זאת בעיה לא רק בכלכלה אלא גם במדעי המדינה ובתחומים נוספים. יודעים לאתר את המחלה, אבל קשה לחזות מתי בדיוק הפציינט יתאשפז".
הבעיה קיימת כיום רק ביוון או במדינות נוספות?
"הבעיה הכלכלית קיימת במדינות נוספות. מדובר במשוואה שבה מצד אחד יש חובות עתידיים וגירעונות, ובמקביל קיימת צמיחה נמוכה מאוד בגלל המיתון העולמי. הסיכון של יחס הולך וגדל בין החוב לתוצר קיים לא רק ב-4 מדינות ה-PIGS המדוברות(פורטוגל, אירלנד, יוון וספרד - י.ש) אלא גם בארה"ב ובאנגליה. ברור שמבחינת החריפות והדחיפות בצורך לפתרון הבעיה, יוון הובילה ומובילה את כל חבילת סיוע החירום".
מה יחסך לתוכנית החילוץ שאושרה בתחילת השבוע?
"החדשות הטובות בתוכנית הן שסוף סוף נפל האסימון אצל מנהיגי אירופה. בניגוד לארה"ב, שם יש בעל בית אחד שמחליט, בגוש היורו קיים אמנם נגיד האיחוד, ז'אן קלוד טרישה, אבל בתחום הפיסקלי כל מדינה עצמאית. מנהיגי האיחוד התכנסו והסכימו על חבילת סיוע חשובה מאוד. לכך יש להוסיף את ההצהרה של נשיא צרפת, שלפיה האיחוד יעשה כל מה שצריך כדי לתמוך ביורו ולא ייתן לספקולנטים למוטט אותו. העובדה שכל זה נעשה בתיאום עם קרן המטבע עזרה לשקם את השליטה בעניינים.
"לפי החישובים, הסיוע בסך 750 מיליארד יורו, שכונה באקונומיסט
אז מה בכל זאת לא בסדר בחבילת הסיוע? מאיפה מגיעות הביקורות?
"כמו באמריקה, באירופה יש בעיה של משבר מבני. הרי בעתיד יהיה צורך לשלם את הקרן והריבית. כרגע נוקטים צעדי הרגעה לטווח הקצר, בלי להבטיח שבטווח הבינוני והארוך למדינות יהיו מקורות מתאימים לתשלום החוב. מבטיחים זאת רק על ידי מחויבות לקונסולידציה פיסקלית: תוכנית שתקבע יעדים ברורים של הקטנת הוצאות הממשלה והגדלת המיסוי. הצלחתה תלויה גם בחזרה לצמיחה כלכלית. אם רמת הפעילות הנמוכה הנוכחית תישאר, התקבולים ממסים לא יספיקו והגירעון יימשך לאורך זמן".
"כשהיה משבר בארה"ב, הוא נפתר זמנית באמצעות כניסה חזקה לשווקים עם מדיניות מוניטרית מרחיבה, שפתרה את הבעיה לטווח הקצר - אבל השאירה מפלצת של חוב שלא ברור איך ימומן. עכשיו הגיע המשבר באירופה, ושוב פורסמה תוכנית גרנדיוזית של מדיניות מרחיבה. מי ישלם עבור התוכניות הללו? איך יצליחו להחזיר את הכסף? כעת מנסים לייצב את מצבו של הפציינט היווני, שנמצא בטיפול נמרץ. בפועל אני חושש מאוד מאפשרות של משבר נוסח יפן, שלא התאוששה ממנו מאז 1989".
אז אתה חושש שגם הסיוע ליוון לא יצליח?
"בהחלט. אם מנהיגי אירופה מתכנסים בדחיפות כדי לטפל ביוון, פירושו של דבר שהם חוששים יותר מהתפשטות המשבר למדינות אחרות. קיים חשש גם לגורל הבנקים בגרמניה, בצרפת ובאיטליה. בעיית יוון היא בהחלט בעיה של כל אירופה - הפוטנציאל לפגיעה במדינות אחרות בהחלט קיים".
האם הכלאת 16 מדינות הגוש למטבע היורו אינה מלאכותית? איך אפשר להשוות בין אורח החיים של היווני לזה של האירי?
"תמיד סברתי שההחלטה ללכת על מטבע היורו היתה פוליטית. ברמה הכלכלית היה קשה מאוד להצדיק אותה. באיזשהו מובן, העובדה שיוון לא יכולה כעת לפחת את המטבע או לנהל מדיניות מוניטרית עצמאית פוגעת ביכולתה להתמודד עם הזעזועים השליליים. בהיסטוריה היו הרבה מאוד שנים של יריבות בין צרפת לגרמניה, שהתחממה מאוד בגלל נושאים מוניטריים כמו פיחות ואינפלציה".
"היורו נראה כאמצעי לייצוב המצב הפוליטי. כל זמן שזה עבד - ובשנים האחרונות הדברים עבדו יפה למרות שהיורו לא נחשב למציאה - הכל היה בסדר. עכשיו אנחנו מגלים שגם מבחינה פוליטית היורו בעייתי. התשלום הפוליטי של הקנצלרית אנגלה מרקל הוא הראשון. השאלה היא אם המנהיגים הפוליטיים האחרים ירצו לשלם מחיר דומה. אני לא בטוח שזה יקרה".
איך אתה רואה כיום את עתיד היורו?
"בשנה-שנתיים הקרובות היורו ימשיך להתקיים. טבעם של פוליטיקאים הוא לנסות לפתור את הבעיה טלאי על גבי טלאי, כמו התוכנית האחרונה. אבל נראה לי שבשלב מסוים יוון לא תוכל לעמוד בתוכנית הצנע שנכפתה עליה, והבעיה תתעורר לאחר 2012. יש סימני שאלה רציניים סביב עתיד היורו - אפילו יום אחרי התוכנית הגרנדיוזית השווקים עדיין לא השתכנעו - והם יתפרצו אחרי 2015. אני לא שולל יציאה של כמה מדינות מגוש היורו וצמצום גוש היורו לכמה מדינות הומוגניות יותר. אבל בינתיים הפוליטיקאים יעשו כל מה שאפשר כדי לתמוך בפרויקט היורו".
מהן השפעות המשבר על ישראל?
"אנחנו מושפעים מהשווקים הפיננסיים. הריביות של הבנקים המרכזיים נמוכות בצורה לא נורמלית. טוב שהנגיד התחיל בהתהליך של העלאת הריבית, שעדיין לא מיצה את עצמו. אנחנו חיים בעולם של ריביות ריאליות שליליות. המשקיעים בכל מקום מחפשים היכן לשים את הכסף, ואולי זה מלבה ומעודד את התרחשותן של בועות חדשות בשווקים הפיננסיים".
"בכל החישובים שעשינו לא ראינו השפעה ישירה של המשבר עלינו, אלא השפעה עקיפה יותר. אם המשבר יאט את הצמיחה באירופה ואת תנועות ההון בעולם ויגביל את הצמיחה, זה יפגע בנו. מבחינת הקשרים עם המדינות שבקשיים, הקשרים איתן די מצומצמים".
כיצד תושפע המערכת הבנקאית מהמשבר? בעבר בחן בנק הפועלים רכישת בנק ביוון, אבל למזלו העיסקה לא בוצעה.
"נכון, אבל בשנתיים האחרונות העולם השתנה. בעבר כשהבנק בחן אפשרויות השקעה בחו"ל, העולם היה אטרקטיבי הרבה יותר. אבל כאמור, העולם השתנה - וטוב שהעיסקה לא בוצעה. בדיעבד כולנו חכמים. לפי כל המספרים, החשיפה הישירה של הבנקים הישראליים למדינות הבעייתיות היא מצומצמת. בפועלים קיימנו סדרת דיונים מעמיקים לגבי החשיפות האפשריות של נכסים, ניירות ערך והלוואות, ובסך הכל התמונה מעודדת. המערכת עובדת בזהירות רבה, וקווי פעילות עתידיים עם מדינות אלה יישקלו בצורה סלקטיבית וזהירה מאוד".
לאן לדעתך הולך היורו ביחס לשקל?
"בבנק הפועלים לא עשינו הערכה מחודשת של כיווני היורו. עם זאת, ברור שהצפי כיום הוא להתחזקות הדולר מול היורו לכיוון של 1.2 דולר ליורו (לעומת 1.26-1.27 דולר כיום). התוצאה תשתקף ביחס החליפין בין השקל ליורו (התחזקות השקל) ובין השקל לדולר (התחזקות הדולר)".
האם לחגיגות ה-OECD השבוע יש הצדקה? איך הצירוף לארגון ישפיע עלינו?
"ישראל בולטת כמדינה שנפגעה מהמשבר הכי פחות. ההצטרפות לארגון היא משהו שאפשר לעשות עליו 'וי'. התקבלנו. אנחנו רואים בכך פחות משמעות מיידית ויותר משמעות מבחינת היחס של סוכנויות הדירוג למשק הישראלי. כל מדינה היתה רוצה להיות חברה בארגון כזה".
"האם בעקבות זאת ייכנסו לישראל כספים או השקעות? הדבר תלוי בביצועי המשק בעתיד. אם תהיה צמיחה ורווחיות, משקיעים יבואו. יש תורים ארוכים של משקיעים שמחפשים פרויקטים מעניינים בעולם. בקיצור, צריך להמשיך לעבוד ולשמור על ההישגים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם