בעיות הפרטיות ברשתות החברתיות גולשות גם לדיונים משפטיים
בשבוע שעבר השיקה פייסבוק תקנות אבטחה שאמורות להקל על משתמשים לשלוט בחשיפת מידע עליהם. אז היא השיקה. האמת העגומה היא שבעיית הפרטיות ברשתות החברתיות עדיין רחוקה מלהגיע לפתרון הולם
הסנגורים של רשת הכלבו הענקית הצליחו לקבל גישה מלאה לחשבונות הפייסבוק והמייספייס של פאוול, לאחר שהוציאו צו לקבלת מידע כדי לקבל אינפורמציה על הפציעות של הגברים. כך, יכלו להיחשף לכל הודעה פרטית, קשר או תמונה שהיו לפאוול בשנתיים וחצי שקדמו לתאונה.
במהלך המשפט נאלצה פאוול לצפות כיצד חושפת ההגנה בפני השופט והמושבעים תמונות של תינוקה שזה עתה נולד, שוכב בבית החולים לאחר ניתוח לב (כותרת התמונה היתה: "היום הקשה ביותר בחייהם של אימא ואבא"), הודעה העוסקת בקשיים בהיריון שלה ("יש לי זיהום בשלפוחית השתן, שעבר לכליות שלי") ואפילו הודעות העולבות בחברים שלה ("בראד הוא כזה תינוק מגודל שלא יכול לעשות שום דבר בעצמו. הוא כזה עצלן"). "הייתי מלאת זעם", מספרת פאוול (35), "הרגשתי ממש מחוללת".
המקרה, שיושב מחוץ לבית המשפט בחודש ינואר האחרון, מאפשר הצצה לסוגייה שמעסיקה בשבועות האחרונים פוליטיקאים, ארגונים להגנת הצרכן ועשרות אלפי בעלי חשבונות אינטרנט: מה יודעים עלינו אתרי הרשתות החברתיות, ועם מי הם חולקים את המידע.
שירותים מקוונים רבים בנו בשנים האחרונות תיקי ענק עם פירוט מלא של כל אחת מהפעילויות של המשתמשים בהם - נוהג שאינו מפורט בתנאי הפרטיות שהם מפרסמים. כמה חברות הופכות את המידע לאנונימי, אך אחרות לא נוהגות כך. יש בהן כאלה ששומרות את הפרטים במשך חודש, ואחרות שומרות אותו שנים.
באותה העת, הקלות שבה גורמים מבחוץ יכולים להשיג את המידע הולכת וגוברת, וכך חברות ביטוח או עורכי דין המייצגים צדדים בסכסוכי גירושין או בסכסוכי תעסוקה, עושים שימוש נרחב בצווי בית משפט.
אוון מוגלן, פרופסור למשפטים באוניברסיטת קולומביה ומנהל המרכז המשפטי לתוכנה חופשית, כינה את פייסבוק "מאגר מידע אחד גדול לגבי מאות מיליוני אנשים, הכולל הרבה יותר מידע ממה שהיה למשטרות חשאיות של משטרים טוטליטריים במאה ה-20".
לדבריו, פייסבוק יודעת איזה קשרים חברתיים קרובים אליכם יותר ויכולה לנחש את הלך הרוח שלכם. אם אתם בודקים באופן אובססיבי פרופיל של אדם אחר, ובאותו זמן הוא עושה את אותו דבר לכם, אומר מוגלן: "פייסבוק יכולים אפילו לדעת שאתם עומדים לנהל רומן - לפני שאתם יודעים זאת".
עו"ד דיוויד הרש, שייצג את פאוול, טוען כי צווים לקבלת מידע כבר הפכו לפעולה שגרתית בדיונים משפטיים ו"נועדו לגלות מידע שעשוי להיות מביך, או שאפשר להשתמש בו נגד הצד השני - גם אם אין לו כל קשר לתביעה".
חשוב לדעת: מכיוון שהמידע בחשבון שלכם מאוחסן בשרתים
"החוק בתחום הזה הוא מיושן, הוא קיים עוד מהתקופה שלפני הרשת", מסביר עו"ד כריסטופר קלברזה מהאיגוד האמריקאי לזכויות האזרח על החוק משנת ,1986 שעוסק בפרטיות תקשורת אלקטרונית. "בתקופה ההיא איש לא יכול היה לחשוב כלל האם אימייל דומה יותר למכתב, או לשיחת טלפון".
גם ענקית החיפוש גוגל עוררה ביקורת, לאחר שבזמן שצילמה רחובות עבור שירות המפות שלה, ,Google Maps חדרה למידע, כולל אימיילים ונתוני גלישה, באמצעות רשת ה.Wi-fi-
אך האמת הקשה היא שב15- השנה שחלפו מאז הגיעה הרשת להמונים, החברות המצליחות ביותר היו אלה שאספו מידע על המשתמשים והשתמשו בו כדי למכור דברים שונים.
גוגל, למשל, אישרה שהיא עוקבת אחר חיפושים שנערכים על ידי כתובת IP ספציפית. דובר של החברה אמר כי גוגל הופכת את הכתובות הקשורות לחיפושים ספציפיים לאנונימיות אחרי 9 חודשים, ואת הקוקיז אחרי 18 חודשים.
מסתבר שמרבית החברות לא ממש אוהבות לגלות אחרי איזה מידע הן עוקבות. מבדיקה שערך הוושינגטון פוסט ליאהו ולמיקרוסופט עולה כי שתי החברות הללו אוספות הרבה יותר מידע מכפי שהמשתמשים שלהן יודעים.
כך, לדוגמה, מיקרוסופט עוקבת אחרי ההתחלה והסיום של מי שמשחק באקס בוקס ברשת ומציינת את סוג המשחק ששוחק. יאהו שומרת רישומים של צ'אטים ושל הודעות מיידיות במשך 60-45 ימים, ומציינת את התאריך ואת הזמן שבו תוכן נוסף או נמחק מפרופיל של משתמש או משירות התמונות פליקר.
איסוף המידע בפייסבוק נחשב לאחד מהמפורטים ביותר. פייסבוק שומרת רישום של כתובת הIP- של כל משתמש שנכנס לחשבון, את התאריך ואת השעה וכן מה בדיוק המשתמש עשה: הקליק על פרסומת, נכנס לפרופיל של משתמש אחר, פרסם תמונה או שלח הודעה לחבר וכדומה.
פייסבוק מציינת בתנאי המשתמש שלה שהיא בדרך כלל שומרת מידע על פעילות לפי כתובת IP במשך 90 יום. אבל מהמקרה של פאוול ברור כי מידע אחר, כמו הודעות פרטיות לחברים, נשמר מאז פתיחת החשבון שלה ב.2007-
דובר פייסבוק, אנדרו נוייס, סירב להגיב ביחס לאיסוף מידע ספציפי ומדיניות השמירה שלו, אבל אמר כי מדיניות הפרטיות של פייסבוק מבהירה כי החברה יכולה להעביר מידע בעקבות צווים, הוראות של בית משפט ובקשות אחרות.
עם זאת, הוסיף נוייס כי "אנחנו בוחנים בעיון כל בקשה לקבלת מידע, דורשים פירוט מדוקדק של הסיבה לבקשה, ואם היא ראויה אנחנו מעבירים רק כמות מינימלית של מידע".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם