"ויקיפדיה יותר מאוזנת מתקשורת המיינסטרים"
סמואל קליין, חבר בוועד המנהל של קרן ויקימדיה העולמית שמפעילה את האנציקלופדיה החופשית המפורסמת ביותר בעולם, לא מתרגש מהדיונים הפוליטיים הסוערים שמתרחשים באתר שלו: "טוב לראות אנשים שאכפת להם". לקראת כנס "אקדמיית ויקיפדיה" שייערך השבוע, הוא מבטיח: "בעוד 10 שנים יהיה בוויקיפדיה ערך לכל דבר"
קליין, שהגיע בסוף השבוע לישראל לכבוד כנס "אקדמיית ויקיפדיה" באוניברסיטת תל אביב, התייחס בדבריו לאירועי המשט לעזה. חלק גדול מהמאבק ההסברתי התרחש באינטרנט, וגם בין דפיה של ויקיפדיה. הערך otilla raidֳ Gaza נפתח עם תחילת האירוע, ונערך מאות פעמים עד שנסגר על ידי העורכים. מאחורי הקלעים התנהלו ויכוחים עזים בין כותבים ועורכים, שניסו כל אחד לבטא את השקפתו, והדיונים התרכזו בפרטים הקטנים ביותר.
אחד הכותבים דרש, למשל, למחוק את הכיתוב "כלי נשק" מתחת לתמונה שהציגה את הסכינים ואת מוטות הברזל שנמצאו בספינה, ומהעבר השני כותב אחר טען שיש לומר "פעילי טרור" ולא "פעילי שלום". בכל מקרה, מעל הערך עדיין מתנוססת ההודעה הלקונית: "הנייטרליות של ערך זה נתונה במחלוקת".
חשוב לזכור כי ויקיפדיה, כמו גם שאר הפרויקטים שמפעילה קרן ויקימדיה, שמטרתם להפיץ תוכן פתוח וחינמי, מבוססת על טכנולוגיית - Wiki המאפשרת לכל אחד לקחת חלק בתהליך יצירת התוכן. כל גולש יכול לכתוב או לשנות ערכי ויקיפדיה כאוות נפשו, כשהפיקוח נעשה מצד עורכים - מתנדבים גם הם - ומפעילי מערכת שבסמכותם למחוק שינויים.
לפיכך, ערכים מסוימים הופכים להיות זירת קרב על דעת הקהל לכל דבר. ויקיפדים (מתנדבי ויקיפדיה) ישראלים אף הביעו בעבר את ייאושם מכך שעמיתיהם הפרו-ערבים משנים שוב ושוב פרטים בערכים ספציפיים, כך שיתאימו לנרטיב הפלסטיני והערבי, אך שלא תמיד משקפים נאמנה את האמת - אם יש בכלל אמת אחת בוויכוח רגיש כמו זה.
אתה חושב שכיום, גם ערכים שנויים במחלוקת בוויקיפדיה הם אמינים ומדויקים?
"אני חושב שרובם אמינים. בחלק מהערכים האמוציונליים מתקיים בכל יום ויכוח פעיל, כשהתרומה האחרונה לערך נעשית מפרספקטיבה מסוימת שהיא לא תמיד מאוזנת או מסתמכת על מקור אמין. אך כשאני מבקר בוויקיפדיה, אני מתרשם בדרך כלל שכאשר אני מזהה דעה של מישהו שמתבטאת בטקסט, אני יכול לראות גם מידע ממקורות הפוכים שנותנים את האיזון. לעומת זאת, כשקוראים כתבה בתקשורת המיינסטרים, היא נותנת בדרך כלל רק זווית אחת וסיפור אחד. במקרה כזה, קשה יותר לדעת אם יש הטיית דעה, וצריך לקרוא ביתר קפדנות".
קליין מזכיר שגם בוויקיפדיות בשפות אחרות מתקיימים ויכוחים טעונים, גם על נושאים משניים לכאורה. "הרעיון בוויקיפדיה הוא שאנשים לא כותבים את דעתם, אלא מתבססים על מקורות אמינים ודעות של אנשים אחרים. כך, גם כשאנשים לא מסכימים עם מה שכתוב, הם עדיין יכולים להסכים עם ההצהרות העובדתיות".
הוא סבור שוויכוחים לוהטים כאלה דווקא מועילים לוויקיפדיה: "טוב לראות אנשים שאכפת להם מאירועים אקטואליים. זה מה שעוזר להפוך את הפרויקט למועיל ולמקור משמעותי של ידע".
מותר להניח שוויקיפדיה מוכרת כמעט לכל אדם בעל מחשב וחיבור לאינטרנט. מדובר באחד מהאתרים הגדולים והנצפים בעולם: יש כיום ויקיפדיות ביותר מ240- שפות, ובדפי ויקיפדיה השונים מבקרים בכל חודש מעל 340 מיליון גולשים.
אך המעמד הבכיר מושך לעברו טענות שמפקפקות באמינות ובאיכות ערכי ויקיפדיה, ולא רק בסוגיות פוליטיות רגישות. ויקיפדיה סופגת ביקורת רבה גם על רקע אי דיוקים בערכים מדעיים, היסטוריים ואחרים. הסיבה לכך היא שכל אחד יכול לכתוב ערך, ולא כל הכותבים והעורכים הם בהכרח מומחים בתחום כתיבתם. ג'ימי ויילס, מייסד ויקיפדיה, הודה בעבר שהאיכות של האנציקלופדיה החופשית טרם הגיעה לרמה של אנציקלופדיות רגילות, אך הוסיף באותה נשימה כי "הפתיחות
אז למרות שקשה להטיח טענות מסוג זה במתנדבים, שמשקיעים מאמץ רב מזמנם החופשי וללא כל תמורה, עושה רושם שוויקיפדיה אכן מודעת לבעיה, ומנסה למצוא פתרונות שישפרו את איכות הערכים. פרויקט חדש שהושק לאחרונה מיועד בדיוק לכך: ויקימדיה גייסה תרומה של 1.2 מיליון דולר, כדי להוציא לפועל שיתוף פעולה בין מתנדבי ויקיפדיה לבין מרצים וסטודנטים באקדמיה.
זו הפעם הראשונה שוויקיפדיה יוזמת שיפור שיטתי עבור ערכים בנושא מסוים. הנושא שנבחר לשיפור, אגב, הוא מדיניות ציבורית, וההתמקדות בו אינה מקרית: מדובר בערכים שנתונים במחלוקת, כמו מדיניות שונה לגבי שינוי האקלים, מדיניות חוץ וביטחון, סוגיות פרטיות ועוד.
"זהו פרויקט מרגש, שנתקל בהרבה התלהבות מצד הפרופסורים", אומר קליין. "הרעיון הוא שזה יהווה מודל לדוגמא גם עבור תחומי ידע נוספים. מומחים שאכפת להם מתחומי המחקר שלהם, יכולים לעזור לסטודנטים ללמוד על ידי תרומה לוויקיפדיה ולעולם הידע, ולשפר את הידע המשותף על שדה המחקר שלהם".
התרומה שהוענקה לצורך הרצת הפרויקט מצטרפת לרבות אחרות - כל הפרויקטים של ויקימדיה מתבססים אך ורק על תרומות מאז יום הקמתה. בין 2009 ל2010- הוגשו כ240- אלף תרומות של יותר מ8- מיליון דולר, סכום שאיפשר לוויקימדיה לעמוד בתקציב הדרוש להמשך פעולתה - כ10- מיליון דולר בשנה. מאחר שהיא נכתבת על-ידי מתנדבים, רוב הוצאותיה של קרן ויקימדיה מיועדות לתחזק את השרתים המאחסנים את האתרים וכן עבור שירותים טכנולוגיים שונים.
עם זאת, המשבר הכלכלי הביא להיחלשות זרם התרומות, ובסוף 2009 פנה ויילס לגולשים באתר וביקש מהם לתרום כדי להבטיח את המשכיותה של ויקיפדיה. הבקשה הצליחה, והתרומות הגיעו. אך בעוד רוב התרומות בשלב הזה היו קטנות 1,000 - דולר ופחות - והגיעו מהגולשים, בפברואר האחרון צצה ענקית האינטרנט גוגל ותרמה שני מיליון דולר לקרן ויקימדיה.
האם ויקיפדיה תישאר אובייקטיבית גם בעתיד, או שתיאלץ להיכנע ללחצים תקציביים ולהסכים לקבל תרומות מארגונים עסקיים שיבקשו לפקח על ערכים מסוימים, או לחילופין להסתמך על פרסומות?
לקליין אין כל ספק: "תיפטר מהמחשבה הזו. ויקימדיה תמיד הסתמכה בעיקר על תרומות קטנות". כרגע, פחות מרבע מסך התרומות שמגייסת ויקימדיה מגיעות מתורמים גדולים, וקליין מסביר שהמטרה ב5- השנים הקרובות היא לצמצם עוד יותר את ההסתמכות עליהם.
"אחת הסיבות לכך היא שאנחנו לא רוצים להיות חייבים לארגונים מסוימים", הוא אומר. "סיבה נוספת היא שקיבלנו תרומות קטנות יפות גם כשהכלכלה קרטעה בשנה שעברה. זה גם קשור למשימה שלנו: אנחנו חייבים להסתמך על תרומות של אנשים שאוהבים את מה שאנחנו עושים, כי אלה האנשים שאנחנו משרתים".
קליין מסביר שמצבה הכלכלי של ויקימדיה טוב: "העמדנו תקציב שאפתני כי רצינו לגדול ולהשתפר. בעבר גייסנו כסף בעיקר כדי לתחזק את השרתים, אך כעת אנחנו יכולים להשקיע גם בהגנה על הפרויקט לטווח ארוך".
עם השנים, גדלה ויקיפדיה בהדרגה והפכה לשם שכל אחד מכיר. אולי זו הסיבה שאפילו היא, אנציקלופדיה חופשית שמבוססת על רצונם הטוב של קומץ מתנדבים, הסתבכה ומצאה את עצמה במרכזה של שערורייה. אחד ממייסדי ויקיפדיה, שעזב ב,2002- טען שהיא מפיצה פורנוגרפיית ילדים על ידי פרסום תמונות של אקטים מיניים בין קטינים בתוך ערכים שונים, וקרא לFBI- לפתוח בחקירה.
"הטענות בדבר פורנוגרפיה לא חוקית בפרויקט היו שקריות", טוען קליין. "אני חושב שהתלונות מסמלות מה קורה כשארגון גדל, וחשוף יותר לביקורת בגלל הפופולריות שלו. היו טענות שנעשו בצורה מאוד בוטה, ובגלל שאנחנו ארגון גדול הרבה אנשים תפסו טרמפ על הסיפור".
קליין מדגיש שלא ננקטו צעדים משפטיים, ושהטענות לא אומתו בשום שלב. "מישהו פשוט אמר משהו, ואחרים חזרו אחריו ואמרו: 'או, האיש הזה אמר כך וכך....'. כנראה אי אפשר היה לעשות מזה סיפור חדשותי, אלמלא היינו ארגון כה פופולרי. זה היה מאוד מתסכל עבורנו, כי זו פעם ראשונה שדבר כזה קורה אצלנו. נצטרך ללמוד איך מתמודדים עם דברים כאלה בעתיד".
במהלך ביקורו בישראל, ידבר קליין גם על פרויקטים עתידיים שוויקימדיה עומדת להשיק, כאשר המטרה העומדת מול כולם היא העשרת הידע המשותף והחופשי בעולם. ההתמקדות העיקרית, שקליין נלהב לספר עליה, היא בדרך שבה ויקיפדיה יכולה לשמש ככלי לימודי. הצהרה כזו עשויה לגרום לאנשים רבים להרים גבה: בדרך כלל, ויקיפדיה נחשבת לאויבת המורים והמרצים, ומהווה קיצור דרך קליל עבור תלמידים עצלים שנעזרים בה לכתוב עבודות ושיעורי בית.
אך קליין חושב אחרת. לדעתו, כחלק מתהליך הלמידה, תלמידים וסטודנטים יכולים לכתוב ערכים בעזרת המורים והמרצים, אודות נושאים אותם הם חוקרים. הערכים יזכו לחשיפה עצומה באינטרנט - וכך יוכלו התלמידים לתרום לידע בעולם וללמוד בו זמנית.
"המורים הופכים את התלמידים שלהם לכותבים בוויקיפדיה", הוא מסביר. "אם כמה סטודנטים כותבים ערך על המחקר שלהם, הם יכולים לקבל מיליון אנשים שיקראו אותו, ואיזה קהל זה עבור פרויקט כיתתי! כך הם עושים מחקר לא רק עבור הכיתה שלהם, אלא כזה שיכול לשפר את הידע בעולם".
קליין מגלה שפרויקט נוסף יהיה אנציקלופדיה פתוחה המיועדת לילדים: "אנחנו חושבים כיצד אפשר לספק חוויה טובה גם לתלמידים צעירים יותר. קיימת מסורת ארוכה של אנציקלופדיות לילדים, וזה אחד הנושאים שאנחנו עוסקים בו לאחרונה".
קליין מביע אמון רב במקום המרכזי שוויקיפדיה תתפוס בארגון הידע האנושי והפצתו לעולם. מספר הערכים של ויקיפדיה גדל כל העת - הוויקיפדיה הגדולה ביותר היא האנגלית, עם 3.3 מיליון ערכים, ובינואר האחרון חגגו הוויקיפדים הישראלים 100 אלף ערכים בעברית.
אך מתוך הכמות האדירה של הערכים צומחת גם השאלה: האם יש נושא שלא ראוי לקבל ערך אנציקלופדי? זו השאלה שעומדת ברקע הוויכוח הנצחי בקרב הוויקיפדים, גם בישראל: מצד אחד עומד מחנה ה"מכלילנים", שטוענים שלכל נושא בעולם מגיע ערך, גם זוטות "לא חשובות". מולם עומדים ה"מחקנים", שטוענים בתוקף שיש לאשר רק ערכים "ראויים", העוסקים בנושאים מהותיים יותר ושמגיע להם לקבל ערך בוויקיפדיה.
מה העמדה שלך בוויכוח הזה?
"אני חושב שלכל דבר מגיע ערך, אם יש לזה קהל. התפקיד שלנו הוא לספק את כל הידע העולמי, כולל דברים יומיומיים שאנשים רוצים לדעת עליהם. עם זאת, צריך לשמור על איזון, והדרך לעשות זאת היא קודם כל לכתוב ערכים על הדברים החשובים יותר, ואחר כך להתרחב. אני נמצא בקבוצה השלישית - אלה שמאמינים שלא משנה באיזו מדיניות נבחר, בעוד 10 שנים יהיה בוויקיפדיה ערך לכל דבר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם