"האינפלציה תהיה גבוהה יותר מהציפיות - המשקיעים יפסידו"
בתי ההשקעות חוששים: האינפלציה בטווח הקרוב והבינוני תעלה הרבה מהצפוי. התשואות על אגרות החוב עדיין משקפות אינפלציה בטווח היעד של בנק ישראל - מה שעלול לגרום להפסדים כבדים. "רמות הריבית הנמוכות בישראל מהוות תמריץ לעלייה באינפלציה"
עלייה שכזו צפויה להוביל לשינויים דרמטיים במחירי הנכסים הנסחרים בשווקים הפיננסים, אשר רגישים לשינויים במדדי המחירים ולשיעורים בשערי הריבית שעלולים לבוא בעקבותיהם. עם זאת, מתברר כי הדעות בשוק ההון בנוגע לשינויים אלו חלוקות.
ארז זלצמן, מנכ"ל בית ההשקעות KZI מעריך כי האינפלציה ברמה המקומית והגלובלית צפויה להיות גבוהה יותר אפילו מהרמות הממוצעות ההיסטוריות בתקופה של 10-5 השנים הקרובות. זלצמן אמנם איננו רוצה להתנבא בנוגע לרמות או טווחי האינפלציה החזויים, אך הוא סבור כי הציפיות ברמה של כ3%- בשנה בעשור הקרוב הינן נמוכות מדי.
"הסיבה לעלייה הזאת היא ההגדלה הכלל עולמית בכמות הכסף אותם הנהיגו בנקים מרכזיים בכדי להתמודד עם המשבר", אומר זלצמן, "כאשר גם בישראל מהווים רמות הריבית הנמוכות תמריץ לעלייה באינפלציה".
לדבריו, המחירים של אגרות החוב הממשלתיות לא מגלמים את העלייה הזאת. "משקיעים מוסדיים ופרטיים המחזיקים באגרות חוב ממשלתיות ובאג"ח קונצרני המתומחר על פי רמות סיכון נמוכות, צפויים לספוג הפסדי הון משמעותיים על רקע עלייה באינפלציה,
"עם זאת, ישנן עדיין אגרות חוב ספציפיות הנסחרות בחסר, אשר צפויות דווקא להרוויח במקרה של אינפלציה אשר מסמלת בדרך כלל גם את העלייה בביטחון הצרכנים ושגשוג כלכלי".
אי לכך ועל רקע האינפלציה הממשמשת ובאה, ממליץ זלצמן להקדיש נתח גדול יותר לרכיב מנייתי שמתומחר לטענתו בחסר, ואיננו רגיש לשינויים ברמות המחירים אלא לתמורות כלכליות. "למשקיעים
אשר אינם מעוניינים להתמודד עם רמת התנודתיות הגלומה בשוק מומלץ לסגור את הכסף בפיקדון בנקאי צמוד מדד לתקופה של שנתיים", הוא אומר ומציין כי התשואה בפיקדונות בנקאיים כאלו היא אמנם אפסית, אך ללקוח מובטח כי לא יסבול מהפסדי הון, ובנוסף לכך יזכה לשמור על הערך של כספו.
"בטווח הקצר אנחנו חווים אינפלציה שמתבטאת בעיקר בעליית מחירי הדיור על רקע בעיית היצע, לצד פעולות של הממשלה וזרועות השלטון שמובילות לעליית מחירים כדוגמת עליית מחירי המים, והמיסוי על סיגריות", אומר גלעד אלטשולר, מנכ"ל משותף של בית ההשקעות אלטשולר שחם.
לדבריו, בעיית האינפלציה נוצרה בעיקר בשל עלייה נקודתית במחירי שורה של מוצרים, אולם העלאת ריבית של בנק ישראל בשנתיים הקרובות בצירוף ההאטה העולמית בצמיחה ימנעו חריגה מיעד האינפלציה הממשלתי של .1%-3%
"תוך שנתיים תיפתר בעיית ההיצע בדיור, ובמקביל הפסקתן של התוכניות הממשלתיות במערב אירופה וארה"ב אשר שמרו על רמות הביקושים במהלך 2009 וחלק מ2010- תוביל להאטה בצמיחה הכלכלית בעולם ובסופו של דבר גם בישראל", אומר אלטשולר.
לדבריו, בטווח הארוך צפוי להתווסף מרכיב נוסף למשוואת המחירים וללחוץ אותה מטה: "הפקת הגז משדה תמר תוביל לירידת מחירי האנרגיה בארץ וכך גם לירידה של מחירי המים, שהתפלתם צורכת אנרגיה רבה".
למעשה, אלטשולר טוען כי המחירים הנוכחיים של אגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות לטווח הארוך צופים אינפלציה גבוהה מדי, מה שיוצר הזדמנויות באגרות החוב השקליות ארוכות הטווח, אשר מחיריהן מגלמים כיום אינפלציה ממוצעת של כ3%- בעשור הקרוב, ציפייה גבוהה מהשיעור האמיתי שלהן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם