הקסם ההודי: מה יש לייצואנים הישראלים לחפש שם?
בעוד עיקר הייצוא הישראלי להודו נמצא במסלול הממשלתי או בתעשיית היהלומים המסורתית, הפוטנציאל האמיתי טמון דווקא בכוח הקנייה של הציבור המקומי
ובכן, מתברר שכיום עיקר הייצוא הישראלי להודו הוא במסלול הממשלתי או בתעשיית היהלומים המסורתית, זאת בעוד הפוטנציאל והיתרון בשוק ההודי כלל, נמצא דווקא בכוח הקנייה של הציבור ושל העסקים הבינוניים הפזורים בכל מקום.
באופן השוואתי - מפתיע ככל שזה יישמע - אנו מדברים על שוק בעל פוטנציאל גדול מכפי שנראה לעין ובממדים שווי ערך למספר מדינות יחדיו באירופה. התמ"ג בהודו גבוה פי 6 מהתמ"ג הישראלי, רמת החיסכון לנפש היא נמוכה והגידול בצריכה הפרטית רק עולה משנה לשנה.
די בבחינה שטחית של האוכלוסייה ההודית כדי להבין מדוע יזמים ישראליים רואים בשוק זה הזדמנות נפלאה לייצוא פעילותם ומוצריהם. כ-500 מליון איש חיים בערים סואנות עם קניונים ענקיים, חנויות כולבו ומסחר פעיל ביותר. הודו היא מדינה בה 35% מהאוכלוסייה הם צעירים בני 30-25, חובבי סלולר, טכנולוגייה ותוכן. 300 מליון איש הם מרכז כוח הקנייה בהודו, הרוכש כ-40% מהסחורות בצריכה פרטית.
שכבת העשירים (או "שכבת השמנת" בעגה ההודית) - כלומר 10 מליון איש בלבד, המהווים פחות מ-1% של האוכלוסייה - רוכשת 30% נוספים מהסחורות. פלח זה ידוע כצרכן סחורה איכותית במיוחד, בעלת אוריינטציה מערבית, והמחפש מיתוג בינלאומי ייחודי. הקהל ההודי חובב איכות, בוחן מחיר ואוהב מאוד סחורה מערבית, בעלת ערך לרוכש לאורך זמן.
יזהו את ראש הממשלה
גם הדימוי הישראלי בקרב האוכלוסייה ההודית, מושך יזמים ישראלים לפנות לשוק זה. בכל עיתון הודי יומי נמצאים אזכורים של ישראל. רוב תושבי הודו ככל הנראה לא יידעו לשים את האצבע על המפה כדי להראות היכן היא ממוקמת, אבל הם בהחלט יידעו לזהות את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כשיופיע בעיתון. מה שלא בטוח לגבי אנגלה מרקל.
בעוד יתר העולם סובל ממיתון ומהתאוששות כלכלית איטית, אם בכלל, צפויה הודו לחתום את 2010 עם צמיחה של 7.6%, לעומת 6.9% ב-2009. היקף הייצוא הישראלי להודו עמד על כמיליארד דולר
במחצית שנת 2010, והוא שומר על גידול קבוע של עשרות אחוזים מדי שנה.
אך בטרם יזמים פונים להודו, חשוב שייבחרו את "הודו הרלוונטית", האקטואלית והמתאימה ביותר למגזר העיסקי בו הם פועלים. לא מספיק להבחין בין 23 השפות השונות או 28 המדינות ומאות המחוזות. יש לאבחן את פלח השוק המדויק, לבצע לו "סטריליזציה" מקסימלית ולנתח אותו באופן עצמאי ומנותק. אחרי הכל בהודו קסם המספרים הגדולים הוא זה שעושה את ההבדל - הרי גם 0.001% לקוחות פוטנציאלים הם בסופו של דבר יותר ממיליון לקוחות משלמים.
הכותב הוא מנכ"ל חברת וי-אינדיה ישראל לייצוג חברות במזרח, ומומחה לשוק ההודי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם