לקראת ההצבעה: איזה גזירות כולל תקציב 2011-2012?
המס על הדלק והסיגריות יעלה ויום הלימודים הארוך ייפגע. מנגד, מס החברות ומס ההכנסה יופחתו. קדימה: "התקציב פוגע בשכבות החלשות"
התקציב הנוכחי כולל גזירות כאלה ואחרות, לצד הפרת הבטחות והורדות מסים, שזוכות גם הן לשבט הביקורת. כך לדוגמה, החליטה הממשלה הנוכחית בשנת 2009 על העלאת המע"מ ב-1% ל-16.5% על רקע המשבר הכלכלי, תוך הבטחה להורידו בחזרה בשנת 2011. שר האוצר, יובל שטייניץ, הקדים לעשות והוריד את המע"מ כבר בדצמבר 2009 ב-0.5% כדי להעניק "סיוע נוסף לצמיחה", כדבריו.
עם זאת, בהצעת התקציב הנוכחית לא עמדו האוצר והשר בהבטחתם ושיעור המע"מ צפוי להישאר 16%. בד בבד ממשיכים באוצר בתוואי הורדת המסים הישירים - מס ההכנסה ומס החברות, כך שעל פניו ניתן לראות בשתי פעולות אלה פעולות תחליפיות להפחתת המע"מ.
באוצר טוענים כי "הפחתת מס החברות תגדיל את הרווחיות של החברות ותאפשר להן להאיץ הליכי פיתוח, להגדיל את כוח האדם שלהן ובכך ליצור רבבות של משרות חדשות". באוצר מוסיפים כי הפחתת המסים תסייע להגדלת רווחת העובדים במשק, ומאידך ניתן לטעון כי בטווח הקצר מסים נמוכים ימשכו משקיעים, אך זה "מרוץ לתחתית? שבטווח הארוך לא יתרום לצמיחה.
התקציב הנוכחי כולל העלאה של 20 אגורות בבלו - המס על הדלק - בכל אחת משנות התקציב. המשמעות של צעד זה, שאליו מתלווה גם העלאה במס על הסיגריות, היא עלייה בהוצאות אזרחי ישראל הן על נסיעה ברכב והן על צריכת סיגריות, הנפוצה יותר בקרב השכבות הנמוכות.
גורמים באוצר מציינים כי העלאת המסים העקיפים על מוצרים אלה משקפת גם תפיסה המשקללת את ההשפעות השליליות הקיימות בגין השימוש בהם. כך לדוגמה שימוש מוגבר ברכבים גורם לגודש בכבישים, לתאונות ולזיהום, ושימוש בסיגריות משפיע בסופו של דבר על בריאותו של המעשן וגורר עלויות בריאותיות למדינה ולמעשן.
"פגיעה בפריפריה"
במפלגת קדימה מבקשים לציין כי גופים בינלאומיים כדוגמת קרן המטבע העולמית וארגון ה-OECD תקפו מדיניות ממשלתית זו והתריעו כי משקל המסים העקיפים גבוה משמעותית מזה שבמדינות המפותחות, גורם משמעותי בעליית מדד אי-השוויון בישראל לעומת התייצבותו במדינות המפותחות האחרות.
"התקציב הוא תקציב שפוגע בפריפריה ובשכבות החלשות. לא רק שאין יוזמות ציבוריות לחיזוק הפריפריה ולטיפול במשבר הדיור והזוגות הצעירים, אלא שאנו רואים כי מגדילים את נטל המס דווקא על שכבות אלה דרך העלאת המסים העקיפים", אומר חבר הכנסת יוחנן פלסנר מקדימה, המרכז את עבודת המטה לגיבוש תקציב אלטרנטיבי שהוקמה במפלגת האופוזיציה.
בכובעו כשר האוצר בממשלת שרון הוביל בנימין נתניהו הפחתה דרסטית של קצבאות ילדים, מה שהוביל לדברי שבח וביקורת על הצעדים האמיצים ומעוררי המחלוקת. עם זאת, כראש הממשלה ובניסיון
לרצות את שותפותיו החרדיות, ביקש להעלות דווקא את קצבאות הילדים, וכך בחוק ההסדרים ל-2010-2009 נקבע כי קצבת הילדים לילד השני, השלישי והרביעי תוגדל באופן הדרגתי עד שנת 2012.
עם הגשת התקציב הנוכחי ביקשו באוצר לדחות את ההעלאה הצפויה לשנת 2013 ובכך לחסוך סכום של 440 מיליון שקל, כש-360 מיליון שקל מהם ייחסכו במהלך שנת התקציב הקרובה וסכום נוסף של 80 מיליון שקל בשנת 2012. אולם התנגדותו של יו"ר ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני לדחיית ההעלאה הביאה לביטול סעיף זה, וההוצאה על הסעיף מעורר המחלוקת צפויה לגדול בסופו של דבר בכמעט חצי מיליארד שקל. כדי להבין את סדרי הגודל שעליהם מדובר יש לציין כי בשנת 2009 בלבד שולמו בישראל קצבאות ילדים בגובה 5.36 מיליארד שקל.
סעיף המשפחות ברוכות הילדים הינו אמנם המשמעותי ביותר מבין "הישגי המפלגות החרדיות", אך לא היחיד. במסגרת התקציב הנוכחי צפויות לגדול התמיכות במוסדות תורניים בתקציב ב-221 מיליון שקל ליותר ממיליארד שקל, גידול של כ-26% לעומת תקציב 2010; תקציב החינוך העצמאי צפוי לצמוח ב-12%, כלומר ב-182 מיליון שקל נוספים, ותקציבה של רשת מעיין החינוך התורני המסונפת לתנועת ש"ס יצמח בכ-20% השקולים ל-60 מיליון שקל נוספים.
זאת בשעה שתקציב משרד החינוך כולו גדל ב-7.5% בלבד ותקציבי שעות התקן לחטיבות הביניים קוצצו באופן משמעותי לעומת שנת 2010 מ-2.3 מיליארד שקל המוקצים לסעיף זה ל-1.96 מיליארד שקל בלבד.
קיצוץ נוסף לו צפויה סיעת קדימה להגיש הסתייגות הוא בקשתו של האוצר לחתוך למעלה מ-300 מיליון שקל מהתקציב המוקצה ליישום חוק "יום לימודים ארוך" - ל-95 מיליון שקל בלבד, מה שלא יאפשר גם השנה את יישום החוק שחוקק כבר ב-1997, אשר לפיו יעברו תוך "3 שנים" (לשון החוק) כל ילדי ישראל מהגן עד סיום התיכון למסגרת לימודית שלא תפחת מ-41 שעות בשבוע.
הממשלה הנוכחית היא הגדולה ביותר בתולדות המדינה, עובדה המהווה מטרה לביקורת האופוזיציה גם בדיוני התקציב השנה. כך לדוגמה מצביעים בקדימה על כך שהסכום המוקצה לחברי הממשלה ולאבטחתם, אשר עמד על 83.8 מיליון שקל בשנת 2008, עלה בהצעת התקציב ב-31% להוצאה של כ-110.5 מיליון שקל בשנה. "מדובר בבזבוז של כ-27 מיליון שקל", מציינים בקדימה ומציעים בהסתייגותם להפחית אותו לגובהו ב-2008.
תקציב לשכתו של השר אבישי ברוורמן נמצא אף הוא על הכוונת - בקדימה מציעים לקצץ כ-16-15 מיליון שקל בכל שנה ולהביא אותו לכ-2 מיליון שקל בלבד, בדומה לתקציב משרדו של השר בלי תיק בני בגין, כשהכוונה היא להשתמש בסכומים שייחסכו למימון תוכניות פיתוח במגזר הערבי אשר מצויות במנדט של ברוורמן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם