שטייניץ תווה "מסלול עוקף עיני" - מציג אלטרנטיבה להעלאת שכר המינימום
בלעדי: לאחר שעופר עיני ושרגא ברוש סיכמו ביניהם על העלאת שכר המינימום - האוצר מציג תוכנית חלופית: מס ההכנסה השלילי יורחב ויכלול 100 אלף עובדים נוספים. העלות למדינה: כ-150 מיליון שקל בשנה - הרבה פחות מעלות העלאת שכר המינימום
התוכנית מוצעת שבוע בלבד לאחר שמזכ"ל ההסתדרות עופר עיני ונשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש סיכמו על הגדלת שכר המינימום ל-4,300 שקל בחודש.
למעריב עסקים נודע כי תוכנית הפיצויים נבחנה בדיון שהתקיים בתחילת השבוע בלשכת מנכ"ל משרד האוצר חיים שני, בהשתתפות שמחון ובכירי אגף התקציבים. שמחון מציע להרחיב את תחולת מס ההכנסה השלילי למספר עובדים גבוה יותר באמצעות ביטול תנאים ומגבלות הקיימות כיום לקבלת הקצבה כך שגם עובדים ללא ילדים יוכלו לקבל את הקצבה.
באוצר מעדיפים לפצות את העובדים באמצעות מס הכנסה שלילי במקום להגדיל את שכר המינימום כפי שסיכמו ברוש ועיני. הסיבה לכך, בין השאר, היא שעם העלאת שכר המינימום יעלה בצורה חדה גם שכרם של עובדים שמרוויחים הרבה יותר משכר המינימום - בזכות תוספות כמו שעות נוספות, כוננויות והחזרים.
האוצר אף מכנה את אופציית שכר המינימום "נכונה יותר". בישראל כ-1.2 מיליון שכירים שמרוויחים שכר הנמוך מ-4,000 שקל, יותר מרבע מהם במגזר הציבורי. חלק גדול מעובדים אלה, בעיקר במגזר הציבורי, מרוויחים אמנם שכר יסוד נמוך מאוד - אולם בזכות תוספות שונות מגיעים לשכר גבוה בהרבה, ולעתים אף ל-8,000-7,000 שקל בחודש.
לפי הערכות שונות, בעוד כמעט שליש מעובדי המגזר הציבורי רשומים כמי שמרוויחים שכר מינימום - בפועל רק 20%-10% מהם מרוויחים פחות מ-4,000 שקל. השכר של כל השאר גבוה בהרבה בזכות אותן תוספות. העלאת שכר המינימום מ-3,850 שקל ל-4,300 שקל בחודש תגדיל עוד יותר את המשכורות של העובדים הללו.
זו אחת הסיבות שמשרד האוצר מתנגד לכך ומציע לפעול באמצעות הרחבת מס ההכנסה השלילי, שכן כך ההטבות למקבלי שכר יהיו ממוקדות יותר ויגיעו למי שאכן צריך אותן.
מס ההכנסה השלילי הוא קצבה המשולמת למי שמשתכר שכר נמוך. המענק הופעל בשנת 2008 ומטרתו להגדיל את ההשתפות בשוק העבודה ולהעלות את הכנסתם של העובדים ברמות השכר הנמוכות יותר.
מס הכנסה שלילי ניתן על פי קריטריונים כמו מקום מגורים, גיל, מספר ילדים וגובה ההכנסה.
אדם שמתגורר באחד האזורים הזכאים ויש לו ילד או שניים, וכן אדם שגילו מעל 55 ללא ילדים, שמשכורתם נעה בין 1,860 שקל בחודש ל-3,240 שקל בחודש (נכון לשנת 2008) - זכאים לתוספת של 290-70 שקל לשכרם. עובדים שיש להם 3 ילדים או יותר זכאים למענקים גדולים יותר, שמתחילים ב-100 שקל וגדלים עד 420 שקל עם הגידול בהכנסה.
למשל, לפי הקריטריונים הנוכחיים, זוג נשוי מתחת לגיל 55 וללא ילדים אינו יכול ליהנות ממס הכנסה שלילי, גם אם שכרם של בני הזוג עומד
המס השלילי מועבר רק למי שיש לו לכל הפחות שני ילדים ומגיע למקסימום במקרה של זוג עם 3 ילדים. כאמור, מגבלת מספר הילדים מבוטלת רק אם גילו של העובד עולה על 55.
על פי תוכניתו של שמחון, יש לבטל כליל את המגבלה על מספר ילדים - כך שגם זוג צעיר ללא ילדים, או לחילופין רווקים ללא ילדים, יוכלו לקבל את התשלומים הנוספים. עם זאת, על פי נתוני רשות המסים, רק כ-50% מהשכירים מנצלים את מס ההכנסה השלילי ומגישים את הדיווחים בהתאם.
בבנק ישראל מציינים כי שיעור מימוש הזכאות גבוה בהשוואה לתוכניות דומות בעולם בשלבי ההתחלה, אך יש לציין כי רבים ממקבלי השכר הנמוך אינם מגישים בקשות מחשש שדיווחיהם ייבדקו על ידי שלטונות המס - ואז יתברר כי הם נהנים ממקורות הכנסה נוספים שלא דווחו.
ד"ר שמחון סבור כי ביטול המגבלות יגדיל את מעגל הזכאים למס הכנסה שלילי לפחות ב-100 אלף איש. לפי נתוני בנק ישראל, בשנה הראשונה להפעלת החוק נמנו כ-64 אלף זכאים למענק, כך שניתן להניח שכ-180 אלף איש בקירוב יהיו זכאים למס הכנסה שלילי, על-פי התוכנית החדשה.
בתקציב 2011 הוחלט להקצות 500 מיליון שקל בשנה לצורך תשלום המס השלילי. על פי ההערכות, ביטול המגבלות יהיה כרוך בהוצאה תקציבית נוספת של 250 מיליון שקל בשנה.
במקביל, באוצר נבחנות דרכים חלופיות אחרות לפיצוי מקבלי השכר הנמוך. בין השאר נבדקה האפשרות להגדיל את מנגנון ההצמדה של שכר המינימום לשכר הממוצע - מ-47.5% מהשכר לשיעור גבוה יותר.
לאחר שהצוות המקצועי באוצר יסיים את הדיונים, יובאו החלופות השונות להחלטת שר האוצר והוא יבחר בחלופה המועדפת.
גורמים באוצר הדגישו אתמול כי סוגיית פיצוי מקבלי השכר הנמוך עמדה לנגד עיניהם עוד לפני הסיכום בין עיני וברוש בנושא שכר המינימום. "הטיפול בסוגיה נעשה כעת במלוא הקיטור, עם סיום הדיונים בתקציב המדינה", הדגיש גורם בכיר באוצר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם