אם כל המשרות: האיזון בין עבודה לאימהות
לאט לאט מגלים מקומות עבודה שאימהות עובדות נחשבות לנכס ולא לנטל עבורם. כדי לאפשר את השילוב המורכב בין עבודה למשפחה הם מפתחים שלל פתרונות שיאפשרו לאימא לשמור על המשרה, המשפחה והשפיות
יום האישה הבינלאומי החל היום, הוא אפשרות לציין את השתלבותן של נשים בשוק העבודה, וכן לדון בפתרונות לכמה מהאתגרים שמעמידים בפניהן החיים בשוק העבודה המודרני, והאידיאל המשפחתי הדורשים כל אחד בתורו מחויבות, מסירות ונאמנות. מסתבר שיותר ויותר חברות מגלות כי השילוב הזה לא רק אפשרי, אלא גם משתלם.
המקום המתאים ביותר להתחיל בו דיון כזה הוא כנראה המגזר החרדי, בו האתגר של איזון בין חיי עבודה ומשפחה הוא המורכב והחשוב ביותר. ראשית, מספר הילדים הממוצע של אישה חרדית הינו גבוה מחמישה, ולמעלה מכפול מזה של אישה חילונית. שנית, בחלק לא מבוטל מהמקרים, עול הפרנסה מוטל על כתפיה, מה שיוצר אצלה רמות מחויבות כפולות למשפחתה הגרעינית הן בתחום הפרנסה, והן בתחום משק הבית, ועל אף כל זאת טוען חיים גוגנהיים, מנכ"ל מנפאואר בראשית, המעסיקה חרדים, ההתאמה משתלמת לכל הצדדים.
"ההון האנושי של האישה החרדית מוכר בשוק והוא מאוד איכותי. הסיבה לכך היא שאישה כזו שיוצאת לעבוד לא באה לשחק, היא יוצאת לעבודה וממוקדת בעבודה במאת האחוזים. קודם כל כי אין אובדני זמן הנפוצים במגזרים אחרים על דברים כדוגמת ביטול זמן בגלישה באינטרנט, ובנוסף קיימת הנורמה ההלכתית הקרויה 'זמן בעל הבית', ולפיה במסגרת זמן עבודה קנוי יש להקדיש את מירב המרץ לעבודה", אומר גוגנהיים ומבקש לחדד: "יש לציין כי היא לא מקבלת הנחה מאף אחד. המעסיקים איתם אנו עובדים מעוניינים להעסיק נשים חרדיות כיוון שזה משתלם להם".
במסגרת פרויקט "בראשית" שולבו עד היום מעל 3,000 חרדים בשוק העבודה, 63 אחוז מתוכם נשים, אשר רובן המוחלט אמהות, מה שהופך כמובן את היחס לסוגיית האיזון בין חיי העבודה והמשפחה למרכזי. כך למשל במרכז תעסוקה של "בראשית" בעיר החרדית אלעד מועסקות כ-120 נשים שמעניקות שירותיים בתחומי ביטוח, תקשורת ושיווק ישיר. המבנה של יום העבודה מבוסס כולו על ניסיון להתאים צרכים לאמצעים. המשמרות קצרות יחסית, כשש שעות בממוצע, בין 15:00-08:00 או בין 20:00-15:00.
למרות שחלק גדול מהאמצעים והמשאבים העומדים לרשותם של העובדים במגזר ההיי-טק אינם עומדים לרשותם, הרי שנעשה מאמץ מתמיד למצוא פתרונות. כך לדוגמא עלה מן השטח בפסח האחרון צורך ב"סידור לילדים" באיסרו-חג שאחרי פסח, בו הילדים עדיין לא חוזרים למסגרות החינוכיות. בסופו של דבר הוקם לונה-פארק ליום אחד בחצר המרכז שהעסיק את הילדים ואפשר לאמהות לעבוד באותו יום.
פתרונות אחרים אותם מספקת המדינה כדוגמת מעונות יום שעלותם בין 1,500-1,100 שקלים, הינם פעמים רבות יקרים, או לא מספיק גמישים. "המעונות המנוהלים ומסובסדים על ידי המדינה פועלים עד השעה ארבע מה שמונע מאמהות רבות להתמודד על משרות מלאות או משרות של משמרות הנמשכות עד לשעה חמש", אומר גוגנהיים. גמישות בשעות הפעילות של המעונות הן כלפי מעלה והן כלפי מטה תאפשר לדבריו ליותר נשים חרדיות להשתמש בהן.
"לחלק מהאמהות המעוניינות להתמודד על משרות שמעבר לשעה חמש אנו מסייעים על ידי סבסוד שעות בייביסיטר בשעות אחרי הצהריים, שמהווים למעשה גשר בין מעונות היום של המדינה לבין החזרה הביתה שיכולה להיות גם בחמש או שש".
מרים קליינברגר-אתר היא מומחית לדיני עבודה ושותפה במשרד ארדינסט בן נתן, העוסק בעיקר במשפט מסחרי. מה שמייחד אותו ממשרדים אחרים בנוף הוא העובדה שכדי להתקדם בו אין צורך להקריב את חיי המשפחה.
"אנו עוסקים בתיקי ליטיגציה מורכבים הדורשים עבודה קשה", אומרת קליינברגר-אתר. "עם זאת, לכל אורך הדרך, לאמהות שנאלצות באופן טבעי לבלות מספר שעות רב יותר בבית, ניתנת הזדמנות שווה ועבודתן נמדדת על פי התפוקות שלהן". המשרד יצר פוזיציה ייחודית הקרויה "משרת אם", כך שהעובדת החוזרת מחופשת הלידה יוצאת בשבועות הראשונים לא יאוחר מהשעה ארבע אחרי הצהריים. "במשרדי עורכי דין פרטיים מדובר בשיאו של יום העבודה", מציינת קליינברגר-אתר.
כשהמשרד נדרש לעבוד מול ארצות הברית, זה עלול לכאורה לפגוע בעבודה התקינה, משום ששם יום העבודה אך מתחיל. אורך התקופה בה מונהג שבוע של ימי עבודה מקוצרים נקבע על
מאפיין נוסף של "משרת האם" במשרד ארדינסט הוא האפשרות של הנשים המחזיקות בה לזכות בקידום שוויוני אל מול גברים. "במקומות עבודה רבים בארץ ובעולם הולכים לקראת אמהות ביצירת סביבת ותנאי עבודה נוחים יותר, אך פעמים רבות מדובר בפיתרון אליו מוצמדת תקרת זכוכית שאיננה מאפשרת לאם לפרוץ אל הדרגות הבכירות", מציינת קלייבנרגר-אתר. "כמובן שכמעט אף פעם לא מדובר במדיניות רשמית, אך המספרים מדברים. אצלנו זה הפוך".
השותפה הראשונה של מייסדי המשרד הייתה אישה ואם, ואילו כיום מבין תריסר השותפים של המייסדים במשרד כמחצית הן נשים שרובן אמהות, ואשר שלוש מהן הצטרפו רק בשנה האחרונה. "מדובר בתמונה מאוד יוצאת דופן אל מול המשרדים הגדולים".
האם מספר השעות הקטן יותר אינו יוצר בעיה?
"אמהות יודעות לתקתק עבודה. ביום עבודה שמתחיל בשמונה בבוקר ונגמר בארבע אחרי הצהריים, הן יכולות לדחוס עבודה שהרבה מאוד אנשים לא מסיימים ביום עבודה שנגמר בשבע בערב. אחרי הכל, אחרי הצהריים הן לא יושבות בבית קפה, יש להן מה לעשות".
לאחרונה החלה סגנית השר סגנית שר לקידום צעירים, סטודנטים ונשים, גילה גמליאל, מהלך של רפורמה מקיפה במגזר הציבורי, כדי להפכו ל"תומך משפחה". במסגרת היוזמה אותה קידמה גמליאל האחראית לנושא קידום הנשים והצעירים, ואשר אושרה על ידי הממשלה, צפויים עובדי המגזר הציבורי כולו לעבור למתכונת עבודה שתאפשר ביתר קלות לקיים את האיזון בין חיי משפחה ועבודה.
כך לדוגמה, את ספירת השעות תחליף גישה המבכרת מדידה של תפוקות, מה שיאפשר גמישות רבה יותר במבנה יום העבודה ותתאפשר גם עבודה מהבית. בנוסף, קביעת פגישה המתקיימת לאחר שלוש בצהריים תצריך תיאום מראש של 72 שעות. כמו כן יוכלו עובדי המדינה לצאת במשך יום אחד בשבוע בשעה מוקדמת בכדי לבלות עם הילדים.
צעדים נוספים כוללים גם הנהגת קייטנות לילדי העובדים בחופש הגדול, חזרה מדורגת מחופשת לידה, וחתירה להתאמת שיעור הנשים העובדות לשיעור הנשים המחזיקות בעמדות בכירות במגזר הציבורי.
אורנה סגל, מנכ"לית "מנפאואר ישראל", משלבת בין עבודה למשפחה לא רק במסגרת תפקידה כמנהלת אלא גם בחייה האישיים. "יש לי את טווח הגילאים משמונה ועד 22", היא אומרת, ומציינת כי במקום העבודה אותו היא מנהלת כ-87 אחוז מכוח העבודה הן נשים, "ורובן אמהות היודעות לשלב משרה מלאה וחיי משפחה".
סגל סבורה כי ישנה חשיבות רבה למתן פתרונות על ידי המעסיק. "מקומות עבודה שהולכים לקראת אמהות מאפשרים שעות עבודה גמישות, עבודה חלקית מהבית, מעונות ופתרונות תעסוקה לילדים במסגרת מקום העבודה, מענה בחגים כאשר ישנם חופשים מהמסגרות האחרות", היא אומרת ומוסיפה כי מדובר, בסופו של דבר, באינטרס של המעסיק.
"התופעה של מתן יחס וחשיבה רבה יותר לנושאים אלו הולכת ומתפשטת, וזאת בעידן בו הון אנושי מובחר מצוי במחסור, ופתרונות שכאלו מסייעים לגייס ולשמר כוח עבודה איכותי. מקומות שמשכילים להעניק את הגמישות הזאת, ולאפשר איזון בין בית לעבודה, זוכים בעובדים נאמנים יותר שנותנים הרבה יותר מאשר בארגון שסופר את השעות".
סגל, העומדת בראש חברת השמה, יודעת הרבה על החיבור בין רצונותיהם וצרכיהם של עובדים ומעסיקים. אבל על אף זאת, היא מאמינה בסופו של דבר ששיווי המשקל בין עבודה ומשפחה הוא הכרעה אישית. "גם אני אם עובדת", הוא אומרת, "ומניסיון שלי, האיזון בין חיי משפחה ועבודה הינו קודם כל החלטה של האישה, ורק לאחר מכן של מקום העבודה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם