הזנחה קטלנית: למה מספר תאונות הדרכים ממשיך לעלות?
גם כעת, לאחר מינוי מנהל לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ישראל מוסיפה לפגר אחר הנעשה בעולם בתחום הבטיחות. התוכניות עדיין לא הוצגו, התקציב קוצץ, ומעל לכל מרחפת ההזנחה המכוונת מצד הממשלה
את כל שנת 2010 העבירה ישראל ללא מנכ"ל לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. בשנה זו ניכרה התפוררות ברשות: אנשי המקצוע בארגון פוטרו או אולצו לעזוב, ומשרד התחבורה הגביר את התערבותו בהתנהלות המועצה. מועצת הרשות פעלה במהלך השנה בהרכב חסר. רק בנובמבר הושלם מינוי חברי המועצה מטעם הציבור, ובתחילת דצמבר - לאחר כשנה וחצי ללא מנכ"ל - נבחר רון מוסקוביץ' לתפקיד.
לרוב חברי מועצת הרשות אין רקע בתחום הבטיחות, בכללם גם מוסקוביץ' אשר מנהל גוף שדולדל מכוחותיו המקצועיים. 4.5 חודשים מאז מינויו מתרבים הסימנים לכך שהשינוי עדיין רחוק: מתחילת השנה נהרגו 114 בני אדם בתאונות דרכים, ומספרן עלה לעומת השנה הקודמת והתרחק ממספר היעד שהציבה ועדת שיינין לתוכנית רב שנתית למאבק בתאונות.
תוכנית הפעולה של הרשות היא "תוכנית העיבוי", שיזם יו"ר הרשות המכהן מאמצע 2010 אוריאל לין. למרות בקשות שהגשנו, לא קיבלנו עד כה את תוכניות העבודה של הרשות לשנים 2010, 2009 ו-2011. בתגובה מסר לנו המנכ"ל מוסקוביץ' כי "הרשות גיבשה תוכנית עבודה רב שנתית שאושרה על ידי השר (דאז) שאול מופז ופורסמה ברבים. תוכניות העבודה לשנים 2010-2009, שהן נגזרות של התוכנית הרב שנתית, הוגשו ואושרו על פי החוק לשרי התחבורה והבטיחות בדרכים".
בשנת 2009 שקד המדען הראשי הקודם של הרשות, פרופ' דוד שנער, על תוכנית אסטרטגית לבטיחות בדרכים לשנים 2020-2010. אנשי הרשות הכריזו על הצגתה הקרובה, אולם עד כה לא הציג המנכ"ל את התוכנית לעיון הציבור.
פרופ' שנער עזב את הרשות בטריקת דלת באוגוסט 2010, לא לפני ששלח ליו"ר לין מכתב שבו הוא מוחה על כך ש"חלה הידרדרות בתפקוד הרשות, ותהליך קבלת ההחלטות איבד את המצפון המקצועי ונעשה יותר ויותר מנותק מן הידע המדעי הרב שיש בתחום. הקיצוץ העמוק בתקציב השנתי של יחידת המדען הראשי הוא רק נדבך נוסף במסר שמועבר על ידי מועצת הרשות, שלפיו הבטיחות יכולה להתקדם ללא עבודה מקצועית על בסיס מדעי". לאחרונה מונה לתפקיד המדען ד"ר שי סופר (40), אשר שימש כמנהל אגף הטכנולוגיות ברשות.
אחד הכלים החשובים למלחמה בתאונות הדרכים הוא חקר של נסיבות התאונות, המאפשר לרשויות לגלות את הגורמים להן ולמנוע מקרים דומים בעתיד. למרות זאת, ברשות לא חוקרים את התאונות לעומק. מנכ"ל הרשות מסביר שאין לרשות סמכויות לביצוע חקירות עומק: "נמליץ לקדם שינוי חקיקתי שיאפשר לרשות לערוך כמה חקירות לעומק בשנה".
בכמה תחומים, כמו שימוש בטלפונים סלולריים, מקדמת הרשות גישה מנוגדת לגישה המקובלת בעולם. במקום להצהיר ששימוש בטלפון סלולרי בעת נהיגה מסוכן, בוחנים ברשות קידום תקנות שמחייבות התקנת דיבוריות קבועות ברכב.
בהתאם לחוק הרשות הקים שר התחבורה ועדה שתבחן עד סוף 2010 את עמידת הרשות ביעדים, ותגיש את המלצותיה לממשלה. הרכב הוועדה היה בעייתי: בראש הוועדה הוצב פרופ' דורון בלשה, אחד ממומחי התחבורה המוערכים בישראל, אולם קיים לכאורה ניגוד עניינים בין פעילויות אחרות שלו לבין תפקידו כיו"ר הוועדה.
בעבר כיהן בלשה כמנכ"ל של נתיבי איילון, יפה נוף ונתיבי כרמל, שלוש חברות משותפות למשרד התחבורה ולעיריות תל אביב וחיפה. בלשה הוא גם יו"ר איגוד ITS הישראלי למערכות אלקטרוניות לניהול תחבורה, ובבעלות משפחתו חברת ייעוץ פרטית שמבצעת עבודות עבור גופים שקשורים במשרד התחבורה.
לבד מפרופ' בלשה, אף אחד מחברי הוועדה אינו בעל רקע מקצועי בתחום הבטיחות
במהלך 2010 התרבו הסימנים שלפיהם הופעלו על הוועדה לחצים לצמצם באופן משמעותי את סמכויותיה ואת היקף פעילותה של הרשות. הוועדה לא פרסמה את מסקנותיה עד כה.
בהנחיית היו"ר לין נמנעת מועצת הרשות מפרסום פרוטוקול הדיונים שלה ומפרסום החלטותיה. על כך מסר לין כי "יו"ר הרשות מנהל את מועצת הרשות ואת ישיבותיה על פי אמות מידה וסטנדרטים ראויים של גופים דומים בישראל. יו"ר המועצה מעוניין לאפשר לחברי המועצה חירות דעות מלאה בישיבות, והוא הנחה את גורמי המקצוע לפרסם את ההחלטות".
מאחורי התגובה מסתתר ניגוד אינטרסים שרבים מעדיפים להסתיר. מבקר המדינה וכמה ועדות מקצועיות כבר קבעו שהרשות מהווה צינור להעברת כספים למשרדי ממשלה. לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים קדם גוף אחר לחלוטין אך בעל שם זהה.
גם הגוף ההוא וגם הרשות הקודמת לא ממש העניקו תשומות מקצועיות, אלא רק העבירו את התקציבים שקיבלו למשטרה ולמשרדי החינוך והתחבורה. הרשות לא נתפשה כסמכות, ולכן המליצה ועדת שיינין שהמועצה שלה תהיה עצמאית ולא תכלול נציגים של משרדי הממשלה, שלהם אינטרס כלכלי מובהק. למרות זאת, בעת החקיקה נקבע בלחץ משרד התחבורה כי שליש מחברי המועצה יהיו נציגי משרדי הממשלה.
עמותת אור ירוק, שמנסה לקדם את הבטיחות בדרכים, הטיחה בשנה שעברה ביקורת בשר התחבורה ישראל כץ, אך הביקורת שככה לאחר "סולחה" בינו לבין העמותה. לדברי מקורות, כץ הסכים למנות את ד"ר יעקב שיינין ל"יועץ בטיחות" (בהתנדבות) שיכין תוכנית רב שנתית חדשה למאבק בתאונות. מדובר בהחלטה תמוהה: לשיינין אין ידע מקצועי ספציפי בתחום הבטיחות בדרכים, למעט זה שרכש במהלך עבודתה של ועדת שיינין בשנים 2005-2004.
במבחן התוצאה היתה ועדת שיינין כישלון. היא מונתה על ידי שר התחבורה אביגדור ליברמן כדי לכתוב "תוכנית לאומית רב שנתית למאבק בתאונות". הדוח שהגישה בנוי כמקבץ של המלצות - שרובן לא יושמו. ד"ר שיינין אמור כעת לייצר תוכנית נוספת, במנותק מדוח בלשה שטרם הוגש.
מנכ"ל הרשות מסר בתגובה כי "התוכנית הרב שנתית של הרשות אושרה ותוקצבה עלפי תכנון תקציבי של 550 מיליון שקל, לפני שהושת על הרשות קיצוץ בסך 200 מיליון שקל בשנת 2008. הרשות עמלה על תוכנית אסטרטגית לשנים 2020-2010, ובימים אלה מתבצעת עבודת מטה מסודרת מול גופי הבטיחות. כמו כן נעזרת הרשות בד"ר יעקב שיינין, שמשמש כיועץ בהתנדבות לשר, והביע את נכונותו לסייע לרשות בגיבוש התוכנית ובבחינת הפערים שבין דוח שיינין המקורי והמצב הנוכחי".
עוד אמר מוסקוביץ' כי "לכשתסתיים עבודת המטה והתוכנית תאושר על ידי מועצת הרשות, היא תוגש לשר התחבורה והבטיחות בדרכים, ולאחר קבלת אישורו תפורסם ברבים".
דובר משרד התחבורה אבנר עובדיה מסר כי "ועדת בלשה טרם הגישה את מסקנותיה. ד"ר שיינין פועל בתיאום מלא עם אנשי המקצוע של הרשות לגיבוש תוכנית העבודה השנתית. הוא לא אמור להחליף את הרשות אלא לתרום מניסיונו הרב בתחום כמי שגיבש תוכנית לאומית רב שנתית למאבק בתאונות הדרכים". עוד מסר כי "שיתופו של ד"ר שיינין בגיבוש תוכנית יעילה למאבק בתאונות יגדיל את היכולת לצמצם את מספרן".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם