יוצאים לעצמאות: הנשים המשפיעות בישראל
השאלה עד כמה קריירה של נשים שהצליחו "לעשות את זה" באה על חשבון המשפחה, עדיין רלוונטית גם בחג העצמאות 2011. שוחחנו עם שש נשים שסללו בעשר אצבעותיהן את דרכן לעמדות השפעה משמעותיות, ובדקנו סוגיות כמו השפעת המרדף אחר קריירה על עצמאותן והמתכונת להצלחתן. הכוח הנשי
עמליה גלזר // נשואה + 3 // דוברת פרטנר, ראש אגף תקשורת ואחריות תאגידית
עמליה גלזר (46), נשואה ואם ל-3: ליאור בת 22, נועם בת 18 ועומרי בן 15. היא משמשת כדוברת פרטנר וכראש אגף תקשורת ואחריות תאגידית ומתגוררת בתל אביב. את העצמאות שלה לא קנו לה מעמדה הנוכחי או הקודם, לטענתה, וגם לא העצמאות הכלכלית שממנה היא נהנית היום, אלא יכולתה לאזן בין רצונות וצרכים.
"העצמאות עבורי היא החופש לבחור ולהיות שלמה עם ההחלטות שלי. המפתח לעצמאות הוא בחירה מודעת ואיזון בין כל הממשקים החשובים: זוגיות, ילדים, עבודה וחברים. זהו איזון משתנה ובכל תקופה מקבל כל אחד משקל שונה. כשילדיי היו קטנים ונזקקו לי יותר, הקציתי משקל רב לזמן שלי איתם. כשגדלו יכולתי לפנות זמן רב יותר לעבודה. זה חלק מהחופש לבחור".
בכל מקרה, היא אומרת, יש איזון בין הדברים: "הזמינות שלי לבעלי ולילדיי היא מוחלטת, וכך גם המחויבות שלי לעבודה. איני בוחרת מבין העולמות. כשאני מקבלת טלפון משפחתי, גם אם זה במהלך פגישות חשובות,
גלזר מעידה על עצמה שיש לה יכולת טובה "להקפיץ מספר רב של כדורים באוויר בו-זמנית", ומדגישה כי הסיפוק בעבודה מאתגרת בשילוב זוגיות והורות פעילה - גורם לה אושר. "למערכות היחסים שלי, הן בעבודה והן בבית, קיימת השפעה מהותית על העצמאות שלי", מוסיפה גלזר. "שילוב העולמות שבחרתי בו מתאפשר הודות לתמיכה מצד בעלי וילדיי, וכן מצד מנהליי ועמיתיי לעבודה".
גלזר מדגישה כי לכל אחת יש את המפתח שלה לעצמאות. לדבריה, "השגת עצמאות תלויה בגישה, בדרך החשיבה ובהתנהלות. זה לא קשור להון או לסטטוס; החינוך והדוגמה האישית שמקנים ההורים מהווים תרומה משמעותית לדרך החשיבה וההגדרה העצמית. תמיד ראיתי חשיבות בפרנסת המשפחה, הן כאדם יצרני ופעיל והן כחלק מתפישתי בעניין חשיבות ההדדיות בקשר הזוגי. כפי שבעלי הוא שותף מלא בחינוך הילדים ותחזוקת הבית, כך גם אני מפרנסת".
האם עצמאות של נשים קשה יותר כיום?
"הציפייה של האישה מעצמה ושל החברה ממנה אכן תובענית מאוד: להצליח בכל מעגלי חייה. אך אני יכולה לומר כי בשנים האחרונות אני מבחינה בצורך של גברים לבלות זמן רב יותר עם המשפחה ועם החברים. מנגד, אני רואה נשים שלא מוותרות על קריירה. אני מקווה שזו מגמה".
האם נשים זוכות לעצמאות כמו שגברים זוכים לה?
"חלק מחברותיי עקרות בית וחלקן נשות קריירה - כל אחת על פי בחירתה. כולן עצמאיות. בעיניי עצמאות הינה הגדרה אישית, סובייקטיבית".
עם זאת, גלזר מזכירה שגם כיום קיימים בחברה הישראלית מקומות שאינם מאפשרים חופש בחירה. "למרבית הנשים קיימת היכולת לממש את הבחירה שלהן. הרבה פעמים אנחנו שמים את המכשולים לעצמנו", היא מסכמת.
עו"ד איריס שטרק // נשואה + 7 ילדים ו-3 נכדים // שותפה מנהלת במשרד רו"ח, סגנית לשכת רואי החשבון
עו"ד איריס שטרק (49), נשואה ואם ל-3 ילדים, משמשת כשותפה מנהלת במשרד רואי חשבון, כסגנית לשכת רואי החשבון וכדירקטורית בכמה חברות ציבוריות וממשלתיות, ביניהן חברת החשמל, בנק מסד, קרן פנסיה ועוד. היא מתגוררת ברעננה. שטרק מזהה את תחילת הדרך היזמית שלה בגיל 13, אז התגלגלה לעמדה מפתיעה ושונה ביחס לגילה.
מתי התחלת להיות עצמאית?
"פתחתי בית ספר לריקודים קלאסיים במקלט שקיבלתי מראש עיריית גבעתיים. הייתי כבת 13 וניהלתי כיתות מחו"ל במשך שנתיים, עד שהמקלט הוצף בגשמי חורף קשה במיוחד ונאלצתי להפסיק. זו היתה חוויה משמעותית מבחינתי, ובמבט לאחור זה נראה לי נועז. אני חושבת שהאומץ לנסות הוא דבר חשוב לאישה יזמת שרוצה להשיג לעצמה עצמאות כלכלית, ובסמליות לעם היהודי יש חשיבות לשאוף לעצמאות כלכלית בארץ ולא להיות תלויים בעמים אחרים. היזמות לעצמאות כלכלית היא חלק מעצמאותנו".
שטרק מספרת כי הצעד המשמעותי הבא התרחש בתום לימודי ראיית החשבון והתואר השני בכלכלה. "הצעד המשמעותי היה רכישת פירמת רואי חשבון קיימת ופעילה, רכישה שלוותה בלקיחת מימון בהיקף גדול לזוג צעיר", היא מספרת. "כאנשים מאמינים פנינו אני ובעלי לרב חיים גרינמן שייעץ לנו להתקדם בעיסקה בתנאי שנשיג מימון ללא ריבית. עצה שנראתה אז בלתי אפשרית. למרבה הפלא, תוך כמה ימים גייסנו מחברים וממשפחה את הסכום הנדרש ללא ריבית ויצאנו לדרך חדשה של עשייה מקצועית, שחיזקה בי את הגישה שחריצות ושאפנות מאפשרים למי שמאמין לקטוף כל כוכב".
לדבריה, "כחלק משגרת יומי לייעץ לאנשים באה עצמאותי לידי ביטוי - בלקיחת אחריות להשפעה על חייהם בהחלטות מהותיות במישור הכלכלי. היכולת ליצור מוניטין בעצמאות מחשבתית ובאמירת מה שנכון וראוי (דבר שאינו בהכרח מה שהלקוח מצפה לשמוע, וחלקו כרוך בביטול חלום או יוזמה שסיכוייה קלושים) חשובה לי מאוד ומבטיחה לי את תחושת הסיפוק שהיושרה והמקצועיות מובילים אותי. יש לי עצמאות בחופש לבחור לעסוק בתחומים מאתגרים ולפצח קשיים וחסמים. לאורך הדרך אנשים מעריכים והולכים איתך שנים בנאמנות בידיעה שיש להם הגנה אמיתית".
עו"ד שטרק מעריכה כי חשוב להביע את הדעות בפומבי. "עצמאות מתבטאת גם באמירה כלכלית אמיתית באמצעות מאמרים, בפרשנות כלכלית במדיה ובשותפות בחקיקה כלכלית", היא אומרת. "סוגיות כמו שכר הבכירים, פערים כלכליים ומיסוי מחייבות תיקון. חשוב שאנשים יביעו דעות ויהיו שותפים בשינוי פני החברה".
האם לנשים היום יותר קשה להשיג עצמאות?
"אני חושבת שלנשים הרבה יותר קשה להשיג עצמאות. נשים מתקשות בהשגת מימון ורחוקות מהון. רוב המיליה העסקי הוא גברי, והעולם בנוי במידה רבה על חברויות וקשרים - הליך שמקשה על נשים לפרוץ את תקרת הזכוכית ולהשיג את ההון הנדרש פעמים רבות כדי להגשים את חלומותיהן.
"גם ברמה הפוליטית והמוניציפלית גברים הם עדיין הרוב השולט, ומטבע הדברים הם מביאים את חבריהם לדרך - שרובם כמובן גברים. כך גם בעלי השליטה ובעלי ההון, שמרביתם גברים, ממנים מנכ"לים ובכירים שהם לרוב גברים. מרכזי קבלת ההחלטות עדיין נשלטים על ידי רוב גברי, וזה הפסד חברתי שממעט לנצל את מעגל הכישרונות העצום שיש בנשים. עסקים ומנהיגים שישכילו להסיר חסמים מנשים וליצור סביבת עבודה נוחה למשפחה, יקדמו תעסוקת נשים ובמקביל גם את שכרן. כך התא המשפחתי הישראלי יתחזק מבחינת יכולת הצריכה והעצמאות שלו.
"נשים שמגיעות לראש הפירמידה, חובתן לסייע לנשים אחרות להתקדם ולא להקשות עליהן בגלל מגבלות האימהות. אני גאה לאפשר לסגל העובדים שלי גמישות בשעות ובהבנת הצרכים וזוכה לאנשים מסורים. עצמאות לזוגות צעירים זו יכולת של שני בני זוג להתפתח מקצועית, תוך חלוקת משאבי הזמן גם למשפחה", היא אומרת. לסיכום היא מדגישה: "אני תקווה להמשיך ולהיות חלק אינטגרלי מתושבי הארץ הנפלאה שלנו, לתרום לחברה ולכלכלה ולספק מקומות עבודה ומקור מחזק ותומך להתרחבות העשייה הכלכלית והעצמאית לעוד רבים אחרים".
דליה מזור // גרושה + 2 // שדרנית ברשות השידור זה 41 שנים, מתכננת פרישה בסוף החודש ויציאה לפרק חדש
דליה מזור (61), גרושה ואם לשני ילדים, מתגוררת בהרצליה ומשמשת כשדרנית ברשות השידור זה 41 שנה. היא אחת הידועניות הראשונות בישראל. בחודש הקרוב, לאחר שבילתה שני שלישים מחייה ברשות השידור, היא צפויה לעזוב ולצאת לדרך חדשה. לדבריה, זו הפעם השנייה בעשור האחרון שהיא מרגישה שיוצאת לחופשי.
"שתי נקודות ציון בנושא עצמאות יש בחיי עד כה, ושתיהן דווקא בגיל מאוחר", היא מסבירה. "האחת, כאשר עזבתי את מסגרת הנישואין לפני 6 שנים והתחלתי בחיים חדשים. הבנים שלי כבר היו בוגרים ויכולתי לממש הנאות הנובעות מחירות - לשים את עצמי במרכז. אין כאן בשום אופן המלצה על פירוק נישואין, אלא על התמקדות בשינוי שנשים חוות כאשר יש באפשרותן לפרנס את עצמן ולא להיות תלויות כלכלית (ובמידה רבה גם רגשית) באדם אחר".
מזור מוסיפה כי להערכתה אין ספק שקריירה, צנועה ככל שתהיה, מוסיפה לביטחון העצמי של כל אישה. "אך כאן גם טמון מלכוד. השאיפה לשוויון הביאה אותנו, הנשים, למקומות שלא חשבנו שנצטרך להתמודד עמם בצורה כל כך לא שוויונית", היא אומרת. "אין ספק שכל אישה צעירה שמקימה משפחה ובמקביל עושה קריירה מוצאת עצמה מלהטטת בין שני התפקידים התובעניים הללו. אני משוכנעת שאין דרך אמיתית לעשות את שני הדברים בשלמות, בלי שלפחות אחד מהשניים נפגע. למעשה, היום דורשים מאישה לעשות הרבה יותר מגבר".
לדבריה, "אם פעם אמרו שמאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה, הרי שהיום לדעתי אין אישה מצליחה בלי גבר תומך ומפרגן לצדה. הדילמה, נראה לי, מולידה הרבה מאוד רגשי אשמה - כלפי הילדים, הבעל והבית או כלפי העבודה. במקומות העבודה גם לא השכילו להבין שדווקא נשים בוגרות יותר, שילדיהן כבר גדלו, הן כוח העבודה הטוב והמסור ביותר".
מזור מספרת שנקודת הציון השנייה בחייה בנושא העצמאות היא פרישתה הצפויה מרשות השידור. "העצמאות היא כנראה פנימית, והיא תהליך נפשי שאנחנו עוברות עם עצמנו", היא מסבירה. לאחרונה השתתפה בתוכנית "לרקוד עם כוכבים" בערוץ 2, ובכך נקטה צעד שעמד בניגוד לתדמית שנבנתה לה במשך תקופה ארוכה כשדרנית חדשות מעונבת.
האם הצעד הזה היווה סוג של שחרור?
"כן, בהחלט. קודם כל היה פה רצון שלי עם עצמי לעשות משהו אחר ולשבור דימוי מסוים, וזאת כיוון שאם אתה עוסק בתחום מסוים כדוגמת אקטואליה כל כך הרבה שנים - אתה נתפש כחד־ממדי; והרגשתי שאני יכולה להרשות לעצמי לקחת כיוון לגמרי אחר ולעשות משהו שהוא בגדר הרפתקה. במידה מסוימת אפשר לומר שזו היתה סוג של יציאה לעצמאות. קיבלתי חיבוק גדול מאוד והרבה מאוד הערכה מהציבור".
מירי רובינו // נשואה + 3 // יו"ר ארגון עובדי בנק לאומי
מירי רובינו (58) משמשת כיו"ר ארגון עובדי בנק לאומי ומתגוררת ברמת אילן. היא נשואה ואם ל-3 ילדים. "בגיל 22 התחלתי לשלב בין משפחה לבין קריירה. ידעתי שאני לא מוכנה לוותר על זה לטובת זה והיה חשוב לי לצאת לעבוד, אפילו במשרה חלקית", מספרת רובינו. היא רואה את עבודתה הנוכחית כשליחות: "בסופו של דבר אסור לשכוח שהעבודה שלי היא להעניק ביטחון לעובדים בבנק - תנאי הכרחי לעצמאותם".
לדבריה, "עובד שחש חוסר ביטחון הוא עובד שפוחד לעשות דברים, ליצור, לקדם ולייעל. הביטחון והעצמאות שנותנים לעובדים אצלנו מאפשרים להם לעבוד בצורה יצירתית, ואפשרו גם לבנק לפרוץ קדימה. גם בתפקיד שלי אני זוכה לחופש פעולה רב שאני מתעלת לטובת פעילות שתסייע לעובדים; ההחלטות שלי נוגעות ישירות לחיים שלהם".
כיו"ר ועד העובדים, תפקיד הנקשר פעמים רבות עם כוחנות, אסרטיביות וניהול מאבקים, היא מודה כי היא מחזיקה בעמדה שנתפשת פעמים רבות כגברית. "בהסתדרות ובפורומים של הוועדים אני אכן מוקפת בגברים, אך אף פעם לא חשתי שהסוגיה המגדרית היא מכשול - אחרי 5 דקות איתי אתה יכול לדעת בדיוק מה העמדה שלי", היא מסבירה. "לא צריך להיות כוחני כדי להיות יעיל במשא ומתן, מספיק להיות אסרטיבי".
גם לתפקיד הגיע רובינו לא מתוך מאבק רווי יצרים במועמדים אחרים, אלא מתוך תחושת שליחות על רקע שינויים קיצוניים שעבר הבנק. "כיהנתי כמזכירת ארגון העובדים, ולאחר פרישתו של לואי רוט נוצרה קונסטלציה שדרשה ממישהו שמכיר את המטרייה לשמש פה לעובדים מול שינויים מהותיים שעבר הבנק", היא אומרת. בשנה הראשונה לכהונתה כבר הספיקה לחתום על הישג משמעותי בדמות הסכם שכר, שמבטיח את זכויות העובדים בבנק לאומי ל-4 שנים לנוכח ההפרטה. "זה צעד שנוגע ל-
10,000 איש, ואני עושה את זה קודם מתוך תחושה עמוקה של אחריות".
רובינו מסכימה כי כדי להגיע להישגים נדרש ממנה יותר משהיה נדרש מגבר: "לא משנה אילו עמדות איישתי, תמיד הייתי צריכה לצד העבודה לקבל גם החלטות בבית. נשים הן שצריכות לקבל את ההחלטות, לא רק כי הן גם מבצעות את התפקידים הללו, אלא גם כי הן לוקחות אחריות".
ומה לגבי ההחלטות הכלכליות?
"את זה אני משאירה לבעלי", היא צוחקת.
מתי השגת עצמאות בחיים שלך?
"היום קל יותר לנשים להשיג עצמאות, ואם אני מסתכלת על חלקת האלוהים הקטנה שאני עובדת בה, הרי ש-60% מהעובדים בה הן נשים - כולל המנכ"לית; והן זוכות לשכר זהה לזה של הגברים. המציאות הזו נותנת ליותר נשים עצמאות כלכלית, המאפשרת לקבל החלטות קשות כמו לעזוב בן זוג שלא מתאים, לכלכל את עצמן ולהתפתח במגוון מישורים. לנו כנשים יש את היכולת לעשות בו-זמנית כמה דברים".
ענבל אור // נשואה + 2 // בעלת חברת נדל"ן
היזמית ענבל אור (34), נשואה עם שני ילדים ומתגוררת בתל אביב, היא בעלת חברת הנדל"ן אור סיטי. "לפני כמה שנים נערכה מסיבת יום העצמאות של הבנות שלי, והייתי חייבת להיות בפגישה של קבוצת רכישה שארגנתי. אחרי שחזרתי מהאירוע, בעלי שאל אותי אם ארצה לראות את הווידיאו, וראיתי שם את הילדה שלי יושבת בצד ובוכה. החלטתי שלא אפסיד יותר אירוע של הבנות שלי - בעבור שום דבר", כך אומרת אור.
אור הפכה בגיל צעיר יחסית לאחת מנשות העסקים המתוקשרות והמצליחות במשק. את הצלחתה היא זוקפת, בין השאר, לאופיה שדחף אותה להיות עצמאית בכל מחיר. "אני בהחלט מגדירה את עצמי עצמאית, ואת העצמאות שלי רכשתי כי האמנתי שאני יכולה לסמוך רק על עצמי", היא אומרת.
"הפעם הראשונה שהרגשתי שהשגתי אותה היתה כשהקמתי את העסק הראשון שלי לפני 9 שנים. העסק נקרא אז חברת ענבל אור ניהול פרויקטים בנדל"ן בע"מ, והחלטתי לפתוח את החברה לאחר שהבנתי שאני טובה מאוד בשיווק. חברת אור סיטי, שדרכה אני פועלת היום, היא החברה-הבת של החברה הזאת".
זה מפחיד להתחיל עסק בגיל כה צעיר?
"כן, זה היה מפחיד, כמו כל דבר שאתה מתחיל. בסופו של דבר עצמאי זה אופי - לא כל אחד יכול להיות עצמאי, אבל מי שיכול לא יכול אחרת".
כדי להצליח בכל העולמות, היא טוענת, צריכה אישה להיסמך על עזר כנגדה: "יש לי פיליפינית חוקית שמנקה לי את הבית, יש לי אופר שמטפלת בילדות, וצריך כמובן פרטנר טוב". עם זאת, היא מבהירה כי "בסופו של דבר זה נכון שנשים צריכות לעשות יותר ולהוות חלק מרכזי גם בחיי המשפחה וגם בעבודה. הזמן שלי עם הבנות שלי הוא קודש. השעה-שעתיים ביום שאני איתן מוקדשות להן והן משמעותיות הרבה יותר מהזמן של אמא שיושבת כל היום בבית ולא עושה כלום".
למרות ההתקדמות המשמעותית שעבר שוק העבודה, מציינת אור כי יש עדיין גורמים שחושבים שיהיה קל או פשוט יותר להתנהל מולה בצורה כוחנית, כיוון שהיא אישה. "יש פגישות שבהן גבר יושב וצועק, מתוך מחשבה שזה ישפיע עליי, אבל מהר מאוד הם מבינים שהם יושבים עם אישה הרבה יותר חזקה מגבר. הם מבינים את זה מהדרך שבה אני זורמת עם הפגישה ומההחלטות שאני מקבלת. בסופו של דבר נשים חזקות יותר מגברים - אנחנו עוברות לידה והם לא. נשים יכולות לעשות כמה דברים בבת אחת וגברים לא", היא אומרת.
"זה נכון שאישה הרבה יותר אמוציונלית מגבר, אבל לומדים להתייחס לעסק בצורה קורקטית. הרבה מאוד פעמים אני מתמודדת עם משבר, ואילו גבר במקרים אלה היה קורס ומתמוטט. בסופו של דבר אני מאמינה שנשים צריכות לנהל את העולם כי הן פשוט לא מוותרות".
הרצון של אור לעמוד בפני עצמה הוא שהוביל אותה לעבוד כבר בגיל צעיר. "בגיל 16 כבר יצאתי לעבוד, אחרי הלימודים הייתי יוצאת למכור ספרים מדלת לדלת. הייתי קונה לעצמי את הבגדים, ומאוחר יותר מימנתי לעצמי את הלימודים ואת הדירה בתל אביב. אמא שלי עודדה אותי מאוד. היא אמרה לי: 'אף פעם אל תהיי תלויה בגבר שלך, תעשי תמיד את הכל בעצמך'".
האם לנשים בישראל יותר קשה להשיג עצמאות מגברים?
"אני חושבת שבשנים האחרונות יש שינוי משמעותי בישראל, ויש הרבה מאוד נשים בתפקידי מפתח, בין השאר, בבית המשפט העליון, בבנקים ובמוסדות נוספים. עם זאת, אני עובדת עכשיו עם השוק החרדי ואני יכולה להגיד שזה מקום שבו זה לא הוטמע. להבדיל, בשוק האמריקאי נראות הרבה יותר נשים עצמאיות מאשר פה. פגשתי אישה חרדית שפנתה אליי בנוגע לעבודה, והיא קרועה בין שני עולמות - האחד פתוח והשני שמרני. במסגרת עבודתה היא טסה ומבקרת במדינות מערביות, שבהן העבודה והעצמאות שלה מתקבלים יפה; אולם פה בישראל לא יודעים מה לעשות עם מישהי כזאת, שמצד אחד עומדת בזכות עצמה ומצד שני מגדלת 7 ילדים", היא מסכמת.
בילי מוסקונה-לרמן // חיה עם בן זוג // עיתונאית ומומחית למגדר
בילי מוסקונה-לרמן (55), חיה עם בן זוג, מתגוררת בתל אביב, עיתונאית ומומחית למגדר. עצמאות עבורה היא לא לחיות "באוטומט". "בדרך כלל מייחסים עצמאות למושגים כמו כסף, סטטוס, קריירה, יכולת ניידות ובעיקר מעמד חברתי. אמנם כל אלה בעיניי הם סוג של עצמאות - אבל היא מוגבלת", היא אומרת.
"עצמאות בעיניי היא היכולת לא לחיות בתוך האוטומט התרבותי שאנחנו מוצפים בו מהרגע שנולדנו. מאותו הרגע שבו אנחנו מזהים את המין שלנו מוטלות עלינו ערימות של תבניות התנהגות, וכל סטייה מהן מסמנת אותנו כאחרים, כלא ראויים, כפחותים או כראויים לגינוי ולתיקון - כדי שלא נאיים על המבנה התרבותי המסודר, שמתחפש לפלקטים זוגיים, משפחתיים, בורגניים, דתיים או לאומניים, שמאחוריהם אינספור אינטרסים כלכליים שהופכים את כולנו לעבדים נרצעים. עצמאות בעיניי היא לפצח את המנגנון, להבין את כלליו ולא להישאב לתוכו".
יש נקודה מסוימת שהרגשת שקנתה לך את עצמאותך?
"כמובן - ההשכלה. את התואר הראשון שלי עשיתי בפסיכולוגיה ובפילוסופיה ואת התואר השני במגדר. לימודי מגדר, שבמהותם חוקרים את התבניות התרבותיות שכולאות אותנו כבני אדם, הם חוויה כמעט אנרכיסטית במובן שהקיום של כולנו, נשים וגברים, נראה מעוות, חסר היגיון וזקוק לתיקון".
איך את ממליצה לנשים אחרות להשיג עצמאות?
"לנשים רבות אין יכולת לרכוש השכלה, לרוב בגלל כסף ובגלל דיכוי תרבותי-חברתי-משפחתי שכולא אותן. הדרך היחידה שאני מכירה להשיג עצמאות היא לשנות את התודעה (ולא את המעמד הכלכלי). זהו המפתח לחשיבה ולהתנהגות עצמאיות".
האם החברה הישראלית מעריכה נשים עצמאיות?
"החברה הישראלית היא גברית מאוד, כנראה בגלל התרבות הצבאית שמלווה אותה מעצם היוולדה, ומוכנה להעריך נשים עצמאיות כלכלית בתנאי שהן שומרות על הקודים הנשיים שלהן - גם מבחינת המראה וגם מבחינת ההתנהגות. לתרבות הישראלית, אם מכלילים, קשה לקבל נשים עצמאיות תודעתית, שיש להן דעות שונות מהזרם המרכזי, ואבוי להן אם באותה ההזדמנות הן החליטו על עצמאות גם בקשר למראה שלהן - כלומר מסרבות למה שסימון דה בובואר קוראת 'את לא נולדת אישה, את הופכת להיות אישה'".
ומה המחיר שעל האישה לשלם כדי להיות עצמאית?
"את המחיר של להיות עצמאי משלם כל אדם לאחר שהחליט לא ליישר קו עם המיינסטרים. כלומר, לא להיות שייך באופן אוטומטי לתרבות השבט, על כל הנגזרות המחשבתיות שלה. עבור נשים ביקורת היא 'תיק' כבד יותר, מפני שמעצם היותן הן נידונות להצטייר כחיוביות, כרכות, כמפשרות, כאוהבות וכמכילות. כשנתקלים בנשים שגם לא עונות על המראה הנשי הקלאסי וגם יש להן דעה עצמאית וחריגה, הן צריכות לייצר סביבה תומכת משל עצמן".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם