ישראל שיאנית העולם במיסוי עקיף

המס העקיף בישראל, כמו המע"מ, מסי הקנייה והבלו על הדלק, הוא בין הגבוהים בעולם ופוגע בעיקר באוכלוסיות החלשות; מסי החברות וההכנסה נמוכים מהממוצע ב-OECD ומיטיבים עם הקבוצות החזקות; אם הממשלה לא תשנה מדיניות, הפערים יגדלו גם ב-2011 וב-2012

יוסי גרינשטיין | 28/6/2011 10:19 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
האם נטל המס בישראל גבוה, נמוך או אולי עומד על ממוצע ארגון המדינות המתועשות, ה-OECD? דוח של מינהל הכנסות המדינה שפורסם אתמול מאפשר הצצה לנושא נטל המס בישראל ובהשוואה לעולם.

השורה התחתונה: נטל המס בישראל עמד ב-2009 על שיעור של 31.4% מהתמ "ג, שהם 178 מיליארד שקל - לעומת 31.1% במדינות ארגון ה-OECD. בשנת 2008 הפער (לרעת ישראל) היה גבוה יותר, אבל בעקבות הרפורמות במס הוא צומצם.

עם זאת, למרות השוויון בנטל המס הכולל, קיים פער משמעותי בין שיעורי המיסוי הישירים לשיעורי המיסוי העקיפים. שיעורי המס הישירים כוללים את מס ההכנסה, את הביטוח הלאומי ואת מס הבריאות, והם נקבעים על-פי גובה ההכנסה של הלקוחות.

מאידך, שיעורי המס העקיפים כוללים בין השאר את המע"מ, המכס, מסי הנדל"ן, הדלק הסיגריות ועוד, הנגבים על-פי היקף הצריכה של הלקוח.

בעוד נטל המס הישיר נקבע בהתאם לרמת ההכנסה (ככל שההכנסה גבוהה כך שיעור המס גבוה יותר), המס העקיף "אינו שוויוני", ונגבה ללא קשר להכנסה. על כל פעולת קנייה משלם כל אזרח מס זהה, ללא קשר לרמת הכנסתו.

ואמנם, בגזרת המסים הישירים המצב בישראל "טוב" יותר לעומת ה-OECD: נטל המס הישיר בישראל הנגבה מאזרחים המקבלים את השכר הממוצע )7,00( שקל בשנת 2009) עמד על 20.3% מהתמ"ג - ומאידך במדינות ה-OECD נרשם שיעור מס גבוה משמעותית: 35.6% מהתמ "ג.

עם זאת, נטל המס העקיף בישראל גבוה משמעותית מהמקובל במדינות אירופה ובמיוחד בארה"ב. בעוד שמס זה עמד ב-2008 בישראל על 16.2%, הרי שבמדינות ה-OECD השיעור עמד על 10.2%, ואילו בארה"ב הוא הסתכם ב-6.9% בלבד מהתמ"ג.
.
נטל המסים העקיפים בעולם .
המיסוי העקיף גדל

נטל המס העקיף מורגש במיוחד בקרב אזרחים בעלי רמת שכר נמוכה, והוא פוגע בהם בצורה המשמעותית ביותר. עם זאת, נתוני מינהל הכנסות המדינה מראים שנתוני הגבייה מהמסים העקיפים רק גדלים והולכים: כך למשל היקף גביית המס על הדלק גדל ב-2010 ב-15% בהשוואה ל-2009, והסתכם ב-14.6 מיליארד שקל. היקף גביית מסי הנדל"ן גדל ב-2010 ב-38% והסתכם ב-6.55 מיליארד שקל.

מבחינה זו, המצב רק עלול להחמיר. על-פי התחזית ל-2011, היקף גביית המסים בישראל יסתכם ב-213.5 מיליארד שקל, מתוכם 48% במסים עקיפים. בשנת 2012 מתוכננת גביית מס כוללת של 232.3 מיליארד שקל, ששיעור גביית המס העקיף יעמוד מתוכם על 50%.

נתוני מינהל הכנסות המדינה מצביעים על תופעה מעניינת נוספת: העדפת הסקטור העסקי מבחינת מיסוי. בעוד שממוצע מס החברות בישראל עומד על 25%, הרי הממוצע במדינות ה-OECD עומד של
26.2%. זאת ועוד, ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח

ששיעור מס זה ירד עד שנת 2016 ל-18%.

מגמה זו עומדת בקנה אחד עם מדיניותה של ממשלת נתניהו וקודמותיה: העלאת המסים העקיפים והורדת המסים הישירים. לפי היגיון זה, הפחתת המסים הישירים (מס הכנסה ומס חברות) היא צעד נחוץ כדי לעודד פעילות של משקיעים במשק והגברת התעסוקה והצמיחה.

אך כדי לפצות על הורדת המיסוי הישיר וכדי לסגור את הגירעון התקציבי עלו המסים העקיפים, שכאמור פוגעים יותר בשכבות החלשות. הפערים בשיעור גביית המס העקיף גררו ביקורת חריפה במרוצת השנים האחרונות. עיקר הביקורת נגעה לעובדה שבניגוד להבטחות, שיעור המע"מ לא הופחת מ-16% ל-15.5%. ביקורת נוספת נגעה לשיעורי המס הגבוהים שגובה המדינה עבור הדלק (מסי בלו).

הביקורת עשתה את שלה ובפברואר 2011 חזרה בה המדינה מההחלטה לגבות תוספת של 23 אגורות לליטר בגין מסי בלו. שר האוצר יובל שטייניץ הבטיח במקביל כי יימנע גם ב-2012 מגביית מס זה.

הפערים גדלים

עוד עולה מנתוני המינהל כי בשנת 2010 בעלי ההכנסות המשתכרים עד 7,000 שקל לחודש (המהווים 60.2% מאוכלוסיית העובדים בישראל) שילמו כ-1% בלבד מכלל תשלומי מס הכנסה, אך כ-13% מסך דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. בסך הכל שילמו בעלי משכורות אלה כ-5% מכלל המסים הישירים.

בעלי הכנסה מעל 35 אלף שקל לחודש ברוטו, המהווים כ-3% מסך האוכלוסייה, שילמו בסך הכל 37% מכלל המסים הישירים. העשירון העליון השתכר בממוצע כ-38,000 שקל לחודש, ושילם כ-65% מכלל המסים הישירים (כ-75% מסך גביית מס הכנסה וכ-48% מסך דמי ביטוח לאומי ומס בריאות).

בתוך כך, הדוח מראה כי גם הפערים בישראל גדלים: הכנסות העשירון העליון גדולות פי 42 מהכנסות העשירון התחתון: 38,029 שקל לעומת 917 שקל בלבד. הכנסות העשירים במאיון העליון (128,966 שקל) גבוהות פי 142 מהכנסות העניים בעשירון התחתון. הכנסות העצמאים במאיון העליון גבוהות פי 6.6 מהשכירים במאיון העליון: 451,966 שקל מול 69,159 שקל.

מבחינה מגדרית החברה בישראל רחוקה משוויון: הכנסות הגברים במאיון העליון גבוהות פי 2.6 מאלה של הנשים במאיון העליון - 168,113 לגברים ו-64,935 שקל לנשים. הפערים בהכנסה ניכרים גם לפי האזור הגאוגרפי של העובד: ההכנסה הממוצעת מגיעה ל-10,796 שקל במרכז ול-7,135 בפריפריה (השכר הנמוך בפריפריה הוא 5,659 שקל). ההכנסה הגבוהה ביותר היא 11,487 שקל בתל-אביב.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/business_channel/economy/ -->