פרופ' אשר טישלר: "ארה"ב תמשיך להוביל כלכלות העולם"
הדיקן בפקולטה למינהל עסקים באונ' ת"א סבור שלמרות הטלטלות בשווקים, ארה"ב תברא עצמה מחדש, יוון כנראה תמנע מפשיטת רגל ואירופה תשוב לעמוד; לישראלים הוא ממליץ למקצע את השירות הציבורי, ללמוד ניהול נכון ולהכפיל את שכר הלימוד באוניברסיטאות
בשבוע שעבר הועברה בפרלמנט היווני תוכנית צנע. האם המדינה צפויה להתאושש?
"הייתי לפני שבועיים בכנס בנושא כלכלת ביטחון באנגליה, ויצא לי לדבר עם מספר פרופסורים יוונים שהבהירו לי עד כמה המשבר אצלם גדול. הם פשוט היו מפוחדים. ליוון רמת תוצר לנפש דומה לישראל ומערכת אוניברסיטאית סבירה, שכמו אצלנו היא בעיקר ציבורית, ופתאום לפני חודש - היא פשוט לא שילמה לעובדי המדינה משכורת חודשית. זה דבר בלתי נתפס. תחשוב מה יקרה אם עובדי מדינה אצלנו לא יקבלו שכר; אנשים יצאו לרחובות, וזה בדיוק מה שקרה אצלם".
למרות ההצהרה כי מצבם של עובדי המדינה היוונים הוא "בלתי נתפס" בסטנדרטים ישראליים, הרי שהמציאות הכלכלית היוונית ברמת המקרו דווקא מחזירה את טישלר לימים אחרים שנצרבו היטב בתודעה הקולקטיבית שלנו. "השורשים של המשבר היווני הם פוליטיים וכלכליים. המשבר הכלכלי העולמי של 2009-2008 תפס את יוון עם חוב עצום לאחר סדרה של ממשלות פופוליסטיות ש'הקפידו' על גירעון גבוה, וצברו חובות שהם פשוט לא יכולים לשלם. זהו מצב דומה מאוד לזה של הכלכלה הישראלית בסוף 1984 ותחילת 1985, ערב תוכנית הייצוב שהחזירה את הכלכלה הישראלית לפסים".
"המחלה הייתה אותה מחלה - בזבוזים ללא בקרה שאפיינו את ישראל של לפני תוכנית הייצוב, כך שהתרופה הנדרשת להם היא באותו סדר גודל", אומר טישלר ומציין כי מלבד כלים כמו מדיניות ופתרונות נכונים, תוכנית כזו דורשת רצון ומנהיגות פוליטית. "לנו היו את פרס, שמיר ונגיד בנק ישראל ברונו שמונה כדי להעביר את התוכנית, ובנוסף היה שיתוף פעולה עם ההסתדרות והתעשיינים. השנים שלאחר תוכנית הייצוב היו קשות, והמדינה חוותה שינויים מהותיים בסדרי השלטון הכלכלי, אבל בסופו של דבר יצאנו מזה, ומאז אין יותר גירעונות מהותיים בתקציב המדינה".
מה יוון צריכה לעשות?
"אם ליוון תהיה מנהיגות אפקטיבית, היא תשרוד. היוונים חייבים מנהיגות שתוביל את ההתאמות הנדרשות בכלכלה שלהם, וכפי שאנחנו הצלחנו, גם הם יכולים לצאת מהבור הזה, אין להם בררה. אם הם לא יעשו את זה עכשיו, הם יעשו את זה עם הסכין על הגרון והגב לקיר בעוד כמה חודשים. במקרה אחר, וסביר פחות לדעתי - המדינה תפשוט את הרגל ותיזרק 30 שנה אחורה בזמן".
האופטימיות של טישלר לא נעצרת ביוון. הוא סבור כי גם מדינות המערב החולקות איתה סימפטומים כלכליים כרוניים, דוגמת גירעונות עמוקים, חובות מאמירים ואבטלה גבוהה, יכולות עדיין לטפל בהם. "מדינות אירופיות כדוגמת פורטוגל, ספרד, אירלנד ואפילו אנגליה צריכות ואף עוברות התאמות משמעותיות של הכלכלה שלהן. הדבר המשמעותי ביותר שעליהן לעשות הוא קיצוץ תקציבי עמוק, שכולל את התאמת השירותים של המגזר הציבורי ליכולות הכלכליות שלהם לצד פיטורים הכרחיים של עובדים במגזר זה, אשר ההוצאה עליהם מהווה את החלק המשמעותי ביותר בתקציב הממשלתי".
האם המשבר פותח דלת לשינויים?
"בבריטניה למשל העלו לא מזמן את שכר הלימוד האוניברסיטאי פי 3, ולמרות זאת הסטודנטים מסתדרים. לדעתי הצעד אפילו השביח את מערכת החינוך האקדמית שלהם. אף אחד לא אוהב לזרוק את הכסף לים וכשאתה נותן לסטודנטים תואר כמעט בחינם - הם מתייחסים אליו כך. המשבר הוא שהוביל את הבריטים לנקוט צעד כזה, אבל גם אצלנו צריכים למצוא את המחיר הנכון לתואר אוניברסיטאי - לא פי 5, אלא פי שניים. בטווח הארוך זה יעזור גם למציאות הכלכלית באוניברסיטאות וגם לרצינות של הסטודנטים שלנו".
האם גם ארה"ב בדרך לקריסה כלכלית?
"ארה"ב תהיה בסדר, החוב שלה הוא בגובה 100% מהתוצר, אבל בסופו של דבר לאחר שהיא תתפתל 4-3 שנים היא תשוב ותעמוד על רגליה. עדיין מדובר בכלכלה החזקה והדינמית ביותר בעולם, שמחזיקה סקטור פרטי והון אנושי ברמה גבוהה מאוד, והם יידעו לברוא את עצמם מחדש. אין לי שום ספק שהם יצאו מהמשבר ושבטווח זמן בינוני ארה"ב תמשיך להיות הכלכלה הגדולה בעולם, גם יותר מסין, לפחות בעתיד הנראה לעין".
האם יש התאמות שעלינו לעשות בישראל כדי שהמשבר לא יכה גם בנו?
"אני לא מודאג מהמצב המקרו-כלכלי, אנחנו במצב מצוין, ואם תשים בצד את משרד הביטחון, שגודלו לא פרופורציונלי לגודלן של מדינות אחרות על רקע מצבה הגיאו-פוליטי הייחודי של ישראל, הרי שהסקטור הציבורי אינו כה גדול, ולמעשה הוא אפילו קטן מהממוצע של ה-OECD. לכן אני לא חושב שצריכים לצמצם אותו, אלא בעיקר להפוך אותו למקצועי יותר.
"אנחנו צריכים להסתכל לטווח הארוך. כמי שדחף לתקציב עשר-שנתי במשרד הביטחון ומברך על התקציב הדו שנתי שהנהיג שר האוצר, אני סבור כי עלינו להמשיך במגמה זו וללמד את עצמנו למתוח גם את המחשבה מהטווח המיידי שנים קדימה".
אילו שינויים יש להנהיג בסקטור הציבורי כדי להכין אותו בצורה טובה יותר לאתגרים כלכליים?
"הנקודה המרכזית היא רמת המקצועיות של הסקטור הציבורי, אשר יכול לפעול טוב יותר עם כמות קטנה יותר ומובחרת של אנשים. כדי לעשות זאת יש להתאים את שוק העבודה הציבורי לצורכיהם של המקצוענים בני זמננו, אשר רגילים לעבור בין מספר רב של מקומות עבודה ומצריכים לפיכך גמישות רבה יותר במודל ההעסקה שלהם.
"אין לי שום דבר נגד איגודים מקצועיים, אך בסופו של דבר המגזר הציבורי
טישלר רואה בבתי ספר למנהל עסקים, כמו זה שהוא עומד בראשו, כלי משמעותי ביצירת תשתית אנושית שיכולה לאפשר צמיחה במשק. "בסופו של דבר יש קשר אמיץ בין מצב המשק לבין רמת הניהול והמקצועיות הנהוגה בו. אם יש למישהו יכולת להיות מנהל, הרי שהכשרה מקצועית בניהול יכולה לתת לו את הכלים שיהפכו אותו לטוב יותר. אנחנו מדינה משופעת במשאבים ובכישרונות, וניהול הוא הדרך לארגן אותם. אני מאמין שלישראל יש עוד הרבה לאן להתקדם בתחום הניהול, במיוחד במגזר הציבורי".
אתה אופטימי בקשר למצבה הכלכלי של ישראל?
"הסקטור הפרטי צומח ועולה יפה. הבעיה של ישראל היא עניים וקשישים שמספרם הולך וגדל, ואיתו גדלה גם כמות הטרגדיות האנושיות שיש לטפל בהן. ישראל צריכה לדעת לטפל באופן נקודתי בבעיות הללו, וניתן לעשות זאת עם המשאבים הקיימים. למה לדוגמה אני צריך לקבל קצבאות ילדים? אפשר לקחת ממני ומהאנשים שמשתכרים היטב, ולתת לאנשים שאין להם קצבאות כפולות. בתחום החינוך למשל, אפשר להחליט לתת תגמול כפול למורים - שמוכנים להגיע לשירות של 4 שנים לפחות במספר ערי פריפריה ולשנות את המציאות החברתית מהקצה אל הקצה".
"אבל אני לא צריך להיות אופטימי. המצב מצוין, ישראל היא מדינה שטוב לחיות בה. בארה"ב האווירה הרבה יותר קרירה ואילו אצלנו הכל מהיר ופתוח, הטמפרמנט הישראלי הוא דבר שאי אפשר למצוא מעבר לים. כל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא להמשיך ולשפר את המצוינות שלנו במחקר, בהייטק, במגזרים העסקי והציבורי-אנחנו קטנים מדי בשביל לנהוג אחרת. אנחנו מוכרחים להמשיך ולהוביל, להמשיך ולהצטיין".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם