משהו לא עובד במדיניות סביב העובדים הזרים
זו מדיניות? מצד אחד הממשלה מבקשת לצמצם את מספר העובדים הזרים בישראל, אך מנגד מחליטה לדחות ב-3 שנים את הפחתת מספרם בענף הבנייה; במלונות זועמים: "אם לא יאשרו עובדים גם לנו, לתיירים לא יהיה איפה לישון"
אך כעת נראה כי הממשלה אינה עומדת ביעדים שהיא עצמה קבעה: אתמול הוחלט לדחות ב-3 שנים את ההפחתה המתוכננת של מספר העובדים בענף הבנייה מ-8,000 ל-5,000. בינתיים הוחלט להביא לארץ 6,800 עובדים זרים ב-4 השנים הקרובות, ואלה יחליפו את העובדים הזרים החוזרים לארצות מוצאם.
החלטה זו עוררה תרעומת רבה בענפים אחרים במשק, שלא זכו לפריוויליגיות הללו. ראשי התאחדות המלונות שבו והתריעו אתמול מפני החמרת המצב בענף. "אנחנו מעוניינים בעובדים הזרים בעיקר לעבודה במלונות ים המלח ואילת. כעת אנחנו מסתדרים רק בעזרת הפליטים מאפריקה, אבל זה פתרון זמני. אנחנו חייבים למצוא פתרון לטווח הארוך", אומר ל עסקים יואב בכר, סמנכ"ל הכלכלה של התאחדות בתי-המלון.
ב-2006 הוחלט לבטל את הרישיונות להעסקת עובדים זרים במלונות באילת ולהעניק תמריצים לעובדים ישראלים שיגרמו להם להגיע לענף המלונאות במסגרת שכונתה "מבצע עובדה". עם זאת, בפועל היתה ההיענות חלקית. בעלי המלונות דרשו לגייס 2,000 עובדים זרים לעבודות כמו שטיפת כלים וחדרנות, ובשלב מסוים הבינו גם בשירות התעסוקה כי הישראלים אינם מעוניינים לעבוד בתחומים אלה. כעת עובדים בענף בעיקר פליטים שהגיעו מאפריקה המועסקים באופן לא מוסדר.
המדינה מצדה אינה אוכפת את מדיניותה בנושא. "אמנם יש תמריצים לעובדים ישראלים, אבל במלונות זה לא עוזר", מוסיף בכר, "אנחנו מופלים לרעה. אם לא יימצא פתרון ובשלב מסוים יחליטו למנוע מהפליטים להיות מועסקים במלונות, לא נוכל לקלוט יותר תיירים, לא יהיה להם איפה לישון. פשוט לא יהיה מי שינקה את בתי-המלון".
באוצר מסבירים כי במסגרת ההחלטה להשאיר על כנו את מספר העובדים הזרים בענף הבנייה, הוחלט על הענקת תמיכה רחבה למעסיקים שיקלטו עובדים ישראלים ל"עבודות רטובות" הנחשבות עבודות קשות בענף וכוללות ברזלנים, טפסנים, רצפים ועובדי בטון. "נסייע לקבלנים לקלוט ישראלים באמצעות מסלול תעסוקה. עד היום זה נעשה ללא הצלחה באמצעות האגף להכשרות מקצועיות, והמסלול החדש מקובל גם על הקבלנים", אומרים באוצר.
באוצר תולים את ההחלטה לדחות את צמצום העובדים הזרים במצב שוק הנדל"ן ובמחירי הדיור המאמירים. עם זאת, הם מדגישים כי המדיניות שלפיה יש לצמצם את מספר העובדים הזרים עדיין תקפה.
בהתאחדות הקבלנים מברכים על ההחלטה בחצי פה. "דרשנו יותר
לטענת היזמים, בזמן שהממשלה מנסה למצוא פתרונות שונים להגדלת היצע הדירות, היא מפספסת את הבעיה החמורה ביותר בענף: מחסור קריטי בפועלי בניין זרים. "הבנייה בישראל במצב קשה, ואם מישהו למעלה לא יבין את זה - העסק יקרוס", התבטא לאחרונה רונן גינזבורג, מנכ"ל קבוצת הבנייה דניה סיבוס, "אנחנו נלחמים על כל פועל סיני".
גם בענפים אחרים במשק עומדת התוכנית להפחתת מספר העובדים בסימן שאלה גדול. בענף החקלאות למשל נחתם לפני כשנה הסדר המיועד להפחית את מספר העובדים הזרים. הוא עומד כיום על 26 אלף, וב-1 בינואר 2012 אמור לרדת ב-1,500 ולאחר מכן להמשיך לרדת בהדרגה עד שיגיע ל-18,900.
עם זאת, בענף החקלאות ממשיכים להפעיל לחץ באמצעות הלובי החקלאי להגדלת מספר העובדים הזרים, ועל-פי הערכות, ההחלטה לא תתבצע בסופו של דבר.
בענף הסיעוד אין הגבלת מכסות של עובדים זרים, וניתן להעסיק עובד זר בהתאם לתעודת זכאות. מספר ההיתרים לעובדי סיעוד זרים נאמד ב-50 אלף עובדים. אמנם כרגע אין שינוי במדיניות זו, אך בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ הוחלט על הפעלת פיילוט לשינוי מדיניות ההעסקה, שבמסגרתו יועסקו 300 עובדים זרים נוספים. מספר העובדים הזרים במסעדות האתניות הוא כ-800. מבחינה עקרונית קיים איסור לייבא עובדים רגילים, אך מותר להעסיק "מומחים".
אחד הקריטריונים למומחה הוא השכר שמשולם לו - כפול מהשכר הממוצע במשק )16 אלף שקל כיום(. נציגי הענף דנים בהסדרה ארוכת-טווח של מסלול המומחים. מספר העובדים הזרים המועסקים בתעשייה הוא הנמוך ביותר, והוא מסתכם ב-200 בלבד .
התעשיינים לוחצים כל העת להגדיל את מספר העובדים הזרים, אבל באוצר מתעקשים להשאירו ברמה הנוכחית. ב-1 בינואר אמורה להיפסק כליל העסקת עובדים זרים בתעשייה, אך על-פי ההערכות, גם החלטה זו תידחה בשנה - ועד אז ייעשה מאמץ להגדיל את המכסה.