"אם נראה שהייקור אינו מוצדק - נצא למלחמה"
ועדת הכלכלה התכנסה לדון בייקור החד הצפוי במחירי הדלק; יו"ר הוועדה שאמה: "אם נראה שיש פה בעיה - נצא למלחמה בהתייקרות"; יו"ר רשות החשמל שפירה: אנחנו בתקופה משברית"; יו"ר חברת החשמל יפתח רון-טל:"המצב הפיננסי של החברה קשה ביותר. ב-2012 נגמור את מאגר ים-תטיס" ח"כ רגב: "פקידות האוצר מנהלת את המדינה"
"אם חברת החשמל צריכה לעבור לסולר בגלל קשיים של הגז המצרי זוהי תוספת שימוש שהאוצר לא תכנן אותה. אם האוצר מתעקש לגבות מס בלו של חברת החשמל – זו חמדנות, לא ניהול תקציבי, ואטימות כלפי הקשיים של משקי הבית, התעשיינים וכו'. כל אחד מאיתנו צורך חשמל", אמר כרמל שאמה בתחילת הדיון.
שאמה ציין כי הייקור לא מצריך את אישור ועדת הכלכלה - אך בכוונתו "לצאת למלחמה" לדבריו במידה והוועדה תחליט כי הייקור אינו מוצדק.
לאחר דברי הפתיחה נשא דברים יו"ר רשות החשמל, אמנון שפירה, וניסה להסביר את ההתייקרות החדה, לדבריו לני כשבועיים הגיעו הרגולטורים למסקנה כי יש צורך בשינוי תעריפים. "מתי משתנים תעריפים? ישנם מספר מקרים: יש מנגנון עדכון אוטומטי של התיקרויות דלקים, צמידות למדד וכו'. כל פעם שהשינוי מעל 3.5%, יש איזשהו עדכון. מעבר לכך יש עדכון נוסף פעם בשנה. עדכון נוסף מתבצע כאשר ישנו מעבר טכנולוגי- כמו במקרה הנידון".
"לתקוותי זו תקופת מעבר במשק החשמל - מעבר טכנולוגי. בתחילת שנות ה-2000 המשק יצר מפחם סולר ומזוט. ממשלת ישראל קיבלה החלטה ליבא גז טבעי למדינת ישראל מטעמי מחיר ואיכות הסביבה. בעשור הקרוב, אני מקווה כי השינוי הטכנולוגי יתבטא בכניסת אנרגיות מתחדשות, מהלך שאנו צריכים לזהות אותו. מבחינה טכנולוגית המערכת כעת לא רובצת על מי מנוחות יש כל הזמן שינויים פנימיים. פעם ב-5 שנים, או כל פעם שיש שינוי משמעותי בטכנולוגיות אז רשות החשמל מבצעת עידכון שנתי".
ח"כ מירי רגב התפרצה לדבריו של שפירה ושאלה "מי מפקח על מחירי החשמל? מי קובע את מחירי החשמל? אתה כפקיד ממשלה?". בתשובה לכך ענה שפירה " כן, בחוק זה כך".
לאחר מכן עבר שפירה לדבר על אספקת הגז ממצרים. "החל מהפיצוץ השני, אספקת הגז היא חלקית בלבד. אנו צריכים להיות שמרנים בתרחיש הזה. אנחנו מעריכים היקפי זרימה של 25% מהעסקה".
בשלב זה הצטרפה ח"כ שמואלוב לח"כ רגב והשתיים תקפו את מסקנות ועדת ששינסקי, וביקשו לציין כי למסקנות יש חלק בייקור הצפוי.
רגב: "נמאס לשמוע את רשות המסים והמים – מציגים מספרים שאף אחד לא יודע עליהם. זה מה שקורה כשפקידים מנהלים את המדינה".
שפירה המשיך ואמר כי "החלטות ממשלה התקבלו כ'עסקים כרגיל'. אנו בתקופה משברית במשק החשמל. תכננו על כמויות גז מסוימות, ולא עומדים בזה. אם חברת חשמל רוצה לספק את כל החשמל בקיץ הזה היא חייבת להשתמש בדלקים רזרבים".
לאחר מכן נשאל שפירה האם הוא רואה פתרון למצב "בטווח הקצר: הרחבנו את היקף הצרכנים החייבים בתשלום לפי תעריפי תעו"ז (תעריף חכם). כאשר יצור החשמל יקר, הצרכן ישלם תעריף יקר, כשהחשמל זול, ישלם הצרכן תעריף זול.
"אם הצרכן מגיב וצורך פחות, אז התעריף יוזל. אם הצרכן לא יגיב ויצרוך אותו הדבר, ישלם יותר זה לא כמו המים, מדובר על 3 תעריפים ביום. יש תעריף "פסגה" בזמן יצור הכי יקר. תעריף "גבע" ו"שפל".
עוד ציין שפירה כי הרשות קבעה הסדר לצרכנים בעלי גנרטורים עצמיים, כך שיוכלו למכור לצד שלישי. בנוסף, הרשות תמליץ לחברת חשמל לייצר קווי אשראי לטוח קצר.
"בטווח ארוך: מדובר בבעיה חמורה. יש צורך בהגברת התיאום בין הגנת הסביבה לבין רשות החשמל במטרה לאזן נכון יותר בין המטרות חוק משק החשמל לבין תכליות החקיקה למניעת זיהום אוויר". המשיך שפירה. "בטווח הארוך אין ספק שהתיעלות אנרגטית – היא חכמה. זה דבר שיפחית הצורך בשימוש בדלקים באופן ניכר. למדינת ישראל יש יעד של 20% התייעלות אנרגטית"
לאחר מכן עבר הדיון לעסוק באפשרויות לשיפור מצבה הפיננסי של חברת חשמל. בין ההצעות שעלו היו איגוח תזרימי מזומנים של חברת החשמל, ופתרונות פיננסים נוספים.
עם סיום דבריו של אמנון שפירה התפנתה הבמה ליו"ר חברת החשמל, יפתח רון טל. בפתיחת דבריו אמר רון טל כי " אני רוצה להדגיש שחברת החשמל היא בראש ובראשונה חברת ספק חיוני במשק.
כיום החשמל מסופק רובו ככולו על חברת החשמל. למיטב שיפוטי כך יהיה גם בשנים הקרובות. עד היום למרות הקשיים, החברה עומדת בצורה ראויה להערכה".
לאחר שסיים את דברי הפתיחה עבר לעסוק בבעיותיות סביב החברה. "כמות הרזרבות (של דלקים) הולכת וקטנה - לא תהיה רזרבה בעוד שנתיים. בשלב זה, בסך הכל אין הרבה הפסקות חשמל ביחס לכל מדינה אחרת בעולם, וגם החשמל הוא זול ביחס למדינות אחרות.
"אנו חברה שאיתנותה הפיננסית במצב קשה ביותר. התחיבויות חברת החשמל גבוהות וזה מייצר תזרים מזומנים מאוד מתוח. כל שינוי כמו זה שמדברים עליו היום מיייצר בעיה קשה. מדובר במשבר - 50% פחות או יותר מאספקת הגז לא מגיעה".
"המשבר מחייב פתרון. מזווית הראיה של חברת החשמל, יש איום לא רק על מחיר החשמל, אלא יותר חמור, על אספקת החשמל לאזרחים. כדי שנוכל לספק ולצרוך חשמל באמצעות סולר, צריך לקנות אותו. יש לנו רזרבות של חודש - חודש וחצי, ואנו חיים איתו טוב, כי זה לא מרכיב מרכזי - בנוסף אליו יש לנו פחם וגז. אך במצבנו הנוכחי, נראה כי הגז המצרי הוא מערכת בלתי יציבה מכאן והלאה. כדי שיהיה סולר צריך לקנות אותו - אין לנו כסף לקנות אותו", הוסיף רון-טל.
"במצב בו אין גז מצרי בכלל - תוספת המחיר לדלקים תעלה 3.7 מיליארד שקל. כשיש 20% גז מצרי - מדובר על 2.9 מיליארד שקל. כשיש 40% -תוספת היקור היא 2.2 מיליארד שקל, וכשכל הגז המצרי - הייקור השוטף יעלה 0.8 מיליארד שקל. במציאות של 2011 - במצב בו 20% מהגז הוא ממצרים - הייקור של 14% בדלקים. 2.9 מיליארד שקלים".
"בשנה הבאה, העלות תהיה יקרה יותר אם נמשיך במצב הנוכחי, ואסור לנו להגיע לזה. אם לא יהיה פיתרון לרכישת סולר, איך אני אספק חשמל? יותר מכך, ב-2012 מכיוון שאין תקציב לרכוש גז. אנו מושכים יותר ממאגר ים תטיס, והוא הולך להיגמר לנו בתחילת 2012", הוסיף רון-טל.
הבעיה של חברת החשמל בעיה של הציבור כרגע- למעשה אנו זקוקים למנגנונים שיאפשרו לנו את העלויות של שריפת סולר. במשבר צריך ליצור איזון בין הצורך (ויש צורך) בהקטנה של זיהום הסביבה, לבין העומס המוטל על הציבור באמצעות הצורך להעלות את מחיר החשמל. בכל מקרה אנו נדרשים לעליית תעריף.
"כדי לפתור בעייה מידית של מזומנים על מנת שלא תהיה בעיה של הפסקת חשמל- צריך להגדיל המזומנים בקופה. יש אפשרות לעשות זאת מול רשות החשמל, כשחלק מהחשבונות היעודים (חלק מתכנית חירום שלב ב')", סיכם רון-טל.
לאחר מכן קיבל נציג האוצר אמרי אדרי, את רשות הדיבור. "רשות החשמל הוא גוף שפועל בשקיפות. בפברואר 2010 ירדו מחירי החשמל. זה לא בא משמיים אלא מכניסת גז טבעי. כל עוד היה גז טבעי בשפע, הציבור נהנה מחשמל זול. התעריף ירד ב-12% ביום אחד".
"הבלו היה מאז ומתמיד חלק מעלות הדלקים של חברת החשמל. היה רציונאל של הממשלה על עלית הבלו".
שאמה: מדוע משרד האוצר מתעקש (אם חברת החשמל צריכה ללכת לפי הגנת הסביבה) להטיל מס על הכמות הנוספת של סולר. למה האוצר מתעקש לגבות בלו, ובמידה מסוימת האוצר מיקר את החשמל לאזרחי ישראל. זה לא משהו שיהיה חסר לכם לתקציב, לא צפיתם את זה, אז מדוע אתם מתעקשים". אדרי ביקש להמשיך בדיבורו ולהתייחס לדברים מאוחר יותר.
"אנו במשרד מנסים להביא לכך שמחיר החשמל בישראל ישאר זול. פרט לארה"ב הוא הזול בעולם המערבי. אנו הראשונים שמגנים על כך. בנושא הבלו- לא פשוט להגיד שתבטלו את הבלו. לדבר יש השלכות רוחב רבות".
"הממשלה כרגע בוחנת את כל התרחישים, כיצד ניתן לבחון אם יש דרך לצמצם את הפגיעה.
ממשלת ישראל ניסתה לקדם צינור גז צפוני- והיא נכשלה בכך (תכנון ובניה). אותה כניסה צפונית יכלה להביא את הגז חצי שנה קודם. אם יופחת מס הבלו על דלקים, נצפה יתייקרות במקום אחר", סיכם נציג האוצר.
בשלב זה התפרצה ח"כ רגב, והפנתה אבצע מאשימה כלפי "הפקידים": "כל עליית המחירים במשק תעלה ב-20%, כי כולם מתבססים על החשמל. חברת החשמל - מה, לא חשבה שיש בעיות סביבה? ידעתם והיתם צריכים להערך, שהגז המצרי ישתנה - למה לא קידמתם את הגז הישראלי, למה לא טיפלתם במזומנים?כל פעם באים ואומרים שיש בעיה ויעזרו לכם!
האזרח ישלם יותר על החשמל והמים, לא יכול להיות מצב כזה. ברור לכולם שהגז הטבעי זול יותר.
אז השאלה איפה היתם חצי שנה? שנה וחצי נלחמתם על ששינסקי, למה לא נלחמתם על גז טבעי מישראל. פקידות האוצר מנהלת את המדינה".
"לצערנו חלק מהדברים שהוצגו מטעים את הציבור, ואנו רוצים להעמדי דברים על דיוקם", אמר חוני קבלו, נציג המשרד לאיכות הסביבה בהמשך. "מזוט מזהם פי 2-8 במזהמים מסוימים, ויש השלכה על בריאות הציבור".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם