צבי אקשטיין: לימודי הכלכלה בישראל לא רלוונטיים
הדיקן המיועד של בית-הספר לכלכלה בבינתחומי: "מחירי הדירות עלו בגלל מדיניות הריבית הנמוכה"; אקשטיין מבטיח להכניס את הקוטג' לכיתות: "מחאה נקודתית לא תפתור את הבעיה"; מתחייב שאצלו לא יסיימו תואר בלי להבין מה זה אג"ח
אקשטיין מביע אופטימיות לגבי כיוונה של הכלכלה הישראלית והעולמית, מבכה את הגדלת מכסות העובדים הזרים והשכר האחיד באקדמיה, וחוזה את המשך תוואי העלאות הריבית.
למה צריך עוד בית-ספר לכלכלה?
"למרכז הבינתחומי יש ייעוד בזירה האקדמית בישראל והוא פיתוח הנושא של מדעי החברה, ומרכיב דרמטי במדעי החברה הוא התחום הכלכלי.
"הדגש של הבינתחומי הוא בשילוב של כמה תחומי ידע וחשיפה של הסטודנטים לתחומים שונים, דוגמת מימון וחשבונאות, ממשל, כלכלה, פוליטיקה, משפטים ומחשבים, כך שהסטודנט יהיה חשוף לאספקטים רחבים של מדעי החברה".
האם הגישה המצמצמת של לימודי הכלכלה פוגעת בסטודנטים?
"אם לסטודנט אין את החשיפה ל'איך בנוי הממשל בישראל ובעולם' ולאופן שהחלטות מתקבלות במערכות הפוליטיות, קשה לו להין מדוע התיאוריה הכלכלית לא מיושמת. כמו כן, יש ללמוד על מקומם של המימון והמערכת הבנקאית והפיננסית בתוך העולם הכלכלי, כלקח מהמשבר הפיננסי של 2008. אנחנו בבינתחומי חושבים שאלו נושאים שיש ללמד לצד התיאוריה הכלכלית", אומר אקשטיין, ומציין כי הסטודנטים אצלו לא יסיימו את התואר בלי להבין מהי איגרת-חוב או תספורת (Hair-Cut) לבעלי אג"ח.
"חסר יישום של הקשר שבין כלכלה לבין המציאות. הלימודים של המיקרו והמאקרו באוניברסיטאות בארץ הפכו להיות כאלה המושפעים הרבה יותר מדי מהפיתוחים של האקדמיה, ופחות מדי מהפרקטיקה.
"יש להבין את המתאם בין התיאוריה והיישום שלה במציאות, ואיך התנהגות השווקים והפוליטיקה משפיעה עליה. אחד מהתחומים שבהם לוקה תוכנית הלימודים הוא מחקר של כלכלת ישראל. הסטודנטים היום לא לומדים את כלכלת ישראל - וזו הבעיה".
לדברי אקשטיין, האוניברסיטאות לא הקלו על חייהם של סטודנטים שביקשו לקשור בין מה שהם לומדים לבין המציאות. "נושאים כמו חרם הקוטג' ומחאת מחירי הדיור אמורים להיכנס לכיתת הלימוד.
"עולה השאלה איך המחלבות הצליחו להעלות כל-כך את מחיר מוצרי החלב. התשובה היא שהביקוש קשיח, והגורמים בענף ראו כי בכל פעם שהם מעלים את המחיר בקצת, הביקוש לא משתנה. אני רוצה שהמרצים אצלנו יעסקו בסוגיות כאלה לצד ההתייחסות
אחד מהנושאים, שאקשטיין תופש כעקרוניים במיוחד הוא חוסר יכולתם של סטודנטים ישראלים לכתוב, והוא מבקש לשנות זאת באמצעות הקמת מכון למדיניות כלכלית. למכון, לדבריו, יש שני יעדים שונים: הצעות מחקר אקדמיות, שיעבדו עם המגזר הציבורי על בסיס המחקר האקדמי שייערך במחלקה; וסדנת הכשרה לכתיבת ניירות עמדה לסטודנטים ש'ילמדו לכתוב'.
מה היא עמדתך לגבי מחאת הקוטג'?
" ההתעוררות הציבורית מעוררת תשומת לב אצל מקבלי ההחלטות, אלא שמחאה נקודתית לא יכולה לפתור את הבעיה. כדי לשנות את רמת המחירים יש לקבל החלטות שישנו את מבנה השוק.
"בנוגע למחיר החלב, אין משקים בעולם שמצויים בסיטואציה שלנו ושמסוגלים לייבא חלב ממרחקים כה גדולים, כך שייתכן שבמשק כמו ישראל צריכים פיקוח בענפים מסוימים דוגמת החלב. בנוגע לדיור יש לנו בעיה, שכן תגובת השוק לביקוש אטית ביותר בשל חסמים בירוקרטיים".
מהי מידת ההשפעה של מדיניות הריבית של בנק ישראל על עליית מחירי הדיור?
"על-פי ניתוח של בנק ישראל, כ-50% מעליית מחירי הדיור מאמצע 2009 ועד סוף 2010 נבעו ממדיניות הריבית הנמוכה של הבנק, וזאת, בין השאר, על רקע התגובה האטית של שוק הדיור. עם זאת, יש לשים לב כי למדיניות זו היה חלק מרכזי ביציאת המשק הישראלי מהמשבר. ענף הבנייה גדל ב-2010 ב-12% והוא גדל גם בכמות העובדים הישראלים שנמצאת בו".
אקשטיין המליץ בעבר להוציא את העובדים הזרים מענף הבניין, בניגוד להחלטת הממשלה שהתקבלה לאחרונה, שלפיה יש להגדיל אותם.
"להגדלת מספר העובדים הזרים אין משמעות מאקרו-כלכלית על התעסוקה, אך בסופו של דבר מדיניות זו גורמת לכך ששכרו של הישראלי העובד בתחום זה נשחק. כל עובד סיני עובד כמו 1.5 עובדים ישראלים. שעות העבודה שלהם הם 220-250 שעות בחודש, בהשוואה ל-160 שעות עבודה של עובד ישראלי בבניין".
מדובר בדוגמה נאה לקשר שבין תיאוריה כלכלית לבין מציאות פוליטית, זה משהו שתוכל להציג בכיתה?
"צריך להראות לסטודנטים מי ישב בוועדת הכספים כאשר המיסוי על הגז עבר, ולחלופין מי אלו שהצביעו על ההחלטה להעלות את המכסות של העובדים הזרים.
"ב-1 בינואר 2010 היו צריכים להיות פה אפס עובדים זרים בתחום הבנייה - זה לא קרה - ומה שחמור פה זה כוח הלוביסטים של הקבלנים. חברות כוח האדם, שמקבלות את הרישיונות, מעורבות בגביית דמי תיווך גבוהים, בשיעורים של 15-20 אלף דולר לעובד. הנושא של העובדים הזרים זה דוגמה קלסאית".
אתה מציין שיש בעיה באופן שמחנכים סטודנטים לכלכלה. האם אתה סבור כי יש חסך גם בחינוך פיננסי וכלכלי?
"זה אחד הנושאים החשובים ביותר שהמשבר מראה כי קיים בו חוסר בכל העולם. ישראל איננה יוצאת דופן. לאנשים יש מחסור בחינוך פיננסי בסיסי, הם צריכים להבין עוד בתיכון מה זה בנק, מה זו חברת ביטוח, מהם האמצעים העומדים לרשותו לחסוך לפנסיה ואולי מושגים בסיסיים כמו היצע וביקוש".
דו"ח מומחים חיצוני שהזמין המל?ג מגלה כי מצב הפקולטות בכלכלה בכי רע. אלא שגם לפני שהפרופסורים מאוניברסיטאות העילית של ארה"ב פרסמו את דעתם בנוגע למצב ההשכלה האקדמית בישראל, מי שעיניו בראשו היה יכול להבחין כי במדעי הרוח הביקוש לתקנים עולה על ההיצע, אך פקולטות לכלכלה בארץ, שהיו בעבר המובילות בעולם, מידלדלות מכוח הוראה והמחקר.
"אחת הסיבות לכך היא אופן התגמול של האקדמיה הישראלית, שמקדשת את השוויון על-פני המצוינות. יש בעיה במערכת ההשכלה הגבוהה הציבורית בישראל, שבה השכר אינו משפיע על התפוקות של המרצים ואינו מושפע מהן, ובעיקר אין פער בין ביקוש להיצע בין תחומים שונים. מציאות זו מקשה למעשה על ניהול יעיל וכלכלי של ההשכלה הגבוהה.
"נוסף על כך, מה שקרה הוא שפערי השכר בין תחומי לימוד שונים בארה?ב גדלו בדרמטיות, עד כדי הפרשים של 100% לטובת תחומים כמו כלכלה ומימון, כך שקשה מאוד לאוניברסיטאות בישראל למשוך חוקרים טובים בתחומים אלו".
האם לפי דעתך סירובו של המל"ג עד כה לאפשר למרכז הבינתחומי להעניק תוארי דוקטור נובע ממדיניות פרוטקציוניסטית?
"המל"ג צריך לאפשר לגופים כמו הבינתחומי לפתוח תוכניות דוקטורט בתחומים שיש לו בהם את היכולות האקדמיות לעשות זאת. הגופים בעלי המונופול על הדוקטורט לא מאפשרים למל"ג לקבל החלטה חיובית כרגע. יש כיום בקשה של הבינתחומי במשפטים בתחום הזה, ובסופו של דבר זה יקרה".
האם אתה חושב שמרכז הכובד האקדמי יעבור למוסדות פרטיים, דוגמת הבינתחומי, על חשבון המערכת הציבורית?
"מוסדות פרטיים כמו הבינתחומי יתחילו להוות תחרות בריאה למערכת האקדמית וימשיכו להעניק תרומה משמעותית למשק הישראל, הן בתמורה גבוהה יותר לסטודנטים והן בשיפור האוניברסיטיאות בשל התחרות. עם זאת, אינני יודע אם מרכז הכובד המחקרי יעבור".
האם על רקע הזעזועים העוברים על הכלכלה האמריקאית והאירופית צפוי משבר כלכלי עולמי נוסף?
"הסיכונים של ישראל מתחלקים לשניים: האחד הוא הסיכון מזעזוע נוסף באירופה; והאחר הוא צמיחה אטית יותר בארה?ב - שתי הכלכלות מהוות 60% מסך הייצוא הישראלי.
"להערכתי אירופה תמצא את דרכה לצאת ממשברי החוב שלה בצורה סבירה ב-5 השנים הבאות, ואם כך יהיה, גרמניה וצפון אירופה יגלו שיעורי צמיחה יפים. ארה"ב תדע לצאת ממשבר החוב. היא מדינה דינמית ואני מאמין שהיא תמצא את שביל הזהב".
כמי שהיה עד לא מזמן בסוד העניינים, מה ההערכה שלך לגבי גובה הריבית?
"לפי התחזית של מחלקת המחקר של בנק ישראל, הריבית בעוד שנה מהיום תהיה גבוהה מ-4%".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם