מוסדיים שסירבו להנפקה: "גזית לא עמדה בכללי חודק"
מנהל השקעות בכיר יוצא נגד המוסדיים שבחרו להשתתף בהנפקה: "הם נתנו פרשנות מקלה לתנאי ועדת חודק"; הסיבה: גזית גלוב לא הסכימה לפירעון חוב מיידי במקרה של שירות חוב אחר
לעסקים נודע כי כמה מהמשקיעים המוסדיים סברו כי הנפקת החוב של גזית גלוב לא עמדה בתנאי חודק ולכן לא השתתפו בה. לעומת זאת, מוסדיים אחרים פירשו אחרת את תנאי ההנפקה, ולדעתם היא כן עמדה בתנאי חודק.
לפני כשבועיים השלימה גזית גלוב הנפקה שבמסגרתה גייסה חוב של 450 מיליון שקל מהמשקיעים. גזית גלוב הנפיקה סדרה חדשה של איגרות חוב (סדרה י"א) ונראה כי ביקשה לעמוד בתנאי חודק. לשם כך היא הכניסה תיקונים בשטר הנאמנות, ובהם סף הון עצמי מינימלי של חצי מיליארד דולר ב-4 הרבעונים הקרובים, מגבלה על יחס המינוף של עד 80%, תוספת ריבית אם יירד דירוג החוב - ואם איגרות החוב לא ידורגו, תהיה זו עילה לפירעון מיידי. ואולם, כפי שמתברר כעת, כמה מהמוסדיים החליטו לא להשתתף בהנפקה, שכן למשנתם היא לא עמדה בכללי חודק.
ועדת חודק הוקמה בשל הצורך לספק הגנה לעמיתים מפני השקעות המוסדיים באיגרות החוב של החברות הציבוריות. הוועדה מצאה כי בעבר לא התנהל משא ומתן בין המשקיעים המוסדיים לחברות הציבוריות על תנאי הנפקת החוב, וכן נמצא כי המעקב והבקרה של הגופים המוסדיים על החוב שהונפק היו מוגבלים. לכן נוצרה פגיעה פוטנציאלית בזכויות החוסכים בקרנות ההשתלמות, בקופות הגמל, בקרנות הפנסיה ובביטוחי המנהלים.
החל מאוקטובר בשנה שעברה הוטל על המוסדיים לעמוד בתנאי חודק שקבעו, בין היתר, כי על המוסדיים לקבל את תנאי הנפקת איגרות החוב שבוע לפני ההנפקה. כן נקבע כי על המוסדיים יהיה לכתוב אנליזה מקיפה לפני הכניסה להשקעה באיגרות החוב.
חיים כצמן. לא עומד בתנאים יח''צ
"אם הנפקת החוב של גזית גלוב היתה עומדת בתנאי חודק הייתי משתתף בה, אך מכיוון שהיא לא עמדה בתנאים שחודק קבע - החלטתי להשאר בחוץ", אמר לעסקים אחד ממנהלי ההשקעות הבכירים בענף הגמל. לשאלה כיצד הדבר קרה ענה כי "המוסדיים האחרים נתנו פרשנות מקלה להנפקה זו". אמירה זו מפתיעה שכן משקיעים מוסדיים אחרים שחייבים לעמוד בכללי חודק השתתפו בהנפקה, ובהם בתי ההשקעות אקסלנס, דש אייפקס, הפניקס וכלל ביטוח. גופים שנעדרו מההנפקה הם ילין לפידות, מגדל ביטוח, מיטב, מנורה מבטחים ורבים אחרים.
עניין של פרשנות?
חילוקי הדעות בין המוסדיים העלו את השאלה אם אגף שוק ההון במשרד האוצר, בניהולו של פרופ' עודד שריג, אמור לקבוע אם הנפקה כזו או אחרת עומדת בכללי חודק או שמא ההכרעה בסוגיה צריכה להיות נתונה לפרשנות המוסדיים בלבד.
אחד מהתנאים שלמשנתם של המוסדיים שלא השתתפו בהנפקה של גזית גלוב לא התקיים היה תנאי הקרוס דיפולט. קרוס דיפולט פירושו שמחזיקי האג"ח קוראים לפירעון מיידי אם קיים חשש לשירות חוב אחר של החברה. הנהלת גזית לא הסכימה לתנאי זה והגבילה אותו רק לחובות של סדרות איגרות חוב אחרות ולא לכל חוב.
תנאי זה היה מבחינת חלק מהמוסדיים אי עמידה בתנאי חודק. מכיוון שלגזית הלוואות נון ריקורס היא אינה יכולה לחשוף את החובות הללו לפירעון מיידי של אג"ח בישראל, ולכן לא הסכימה לתנאי זה.
כמו כן, יש להביא בחשבון שכמה מהמוסדיים לא השתתפו
בהנפקה מסיבות שאינן קשורות לעמידה או לאי-עמידה בתנאי חודק, אלא מסיבות אחרות, דוגמת המח"מ הארוך של ההנפקה- 8.5 שנים.
ועדת חודק קבעה כי על כל מוסדי לקבוע התניות פיננסיות ומשפטיות כחלק מתנאים לכניסה להשקעה. במילים אחרות, כל גוף קובע לעצמו את הכללים. לא נאמר בדיוק מה הם אותם כללים.
במצב הקיים כיום, החלטת ההשקעה נתונה לפרשנותם של המוסדיים על-פי הכללים שהם בעצמם קבעו. במקרה של גזית גלוב, חלק מוועדות ההשקעה קבעו כללים שגזית גלוב פשוט לא עמדה בהם. זאת דווקא למורת רוחם של כמה ממנהלי ההשקעות שהביעו תרעומת על אי-יכולתם להשתתף בהנפקה של גזית.
מאגף שוק ההון באוצר נמסר בתגובה: "האגף בודק באופן קבוע ושוטף את השתתפות הגופים המוסדיים בהנפקות השונות, כדי לבחון, בין היתר, אם המדיניות שנקבעה על-ידם מיושמת בפועל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם