צוות ספיבק-יונה: להקפיא ההפרטה, לצמצם את משרדי הממשלה ולבטל את חוק ההסדרים
צוותי המומחים המייעצים ליוזמי המחאה החברתית הגישו גם הם מסקנות ראשונות, הנוגעות בשלב ראשון למנהל הציבורי. לטענתם יש לטפל במונופול של אגף התקציבים באוצר, לבחון מחדש את ההפרטות ולערוך רפורמה מקיפה בשירות המדינה; פרופ' גל-נור: "ההמלצות נועדו לתרום להליכים דמוקרטיים"
היועצים, בראשות הפרופסורים אביה ספיבק ויוסי יונה, בוחנים את מסקנות הוועדות שבחנו את הנושאים החברתיים כלכליים בשבועות האחרונים.
היום פורסמו מסקנות הביניים של הצוות המייעץ שעסק בתחום המינהל הציבורי, בראשות הפרופסור יצחק גל-נור. הצוות התמקד בחמישה תחומים במינהל הציבורי, בהם הפרטה; תהליך התקצוב; מבנה שירות המדינה ואיכותו; השלטון המקומי ויחסי הממשלה והחברה האזרחית.
בתחום ההפרטה קובע צוות המומחים כי תהליכי ההפרטה בישראל מבוצעים ללא מדיניות סדורה ובהיעדר שקיפות, פיתוח ובקרה, ובמקרים רבים תוך פגיעה באחריות המדינה לאזרחיה. הצוות טוען כי עיקרון השוויון אינו משחק תפקיד, ובתוך כך נפגע כגם השירות לציבור. "יש להקפיא את תהליכי ההפרטה עד לגיבוש מדיניות הפרטה כוללת ואחראית ולהגדיר שירותים באינם ברי הפרטה", נכתב בדוח הביניים.
בנושא תהליך התקצוב קובע צוות המומחים, כי "אגף תקציבים (במשרד האוצר, י.ג.) מחזיק במונופול ריכוזי על תהליך התקצוב והצעת התקציב שהוא מכין מוגשת לאישור כאופציה יחידה, ללא חלופות". לפיכך, קובעים המומחים, "יש לבטל את המונופול של אגף התקציבים על תהליך התקצוב". זאת ועוד, צוות המומחים קובע כי 'חוק ההסדרים' הוא "חוק לא דמוקרטי המשמש בפועל כלי לקידום אידיאולוגיה חברתית-כלכלית, ללא בקרה ממשית של הכנסת והציבור, ולכן יש לבטל אותו לאלתר".
לגבי מבנה שירות המדינה ואיכותו טוען הצוות כי המינהל ציבורי בישראל אינו אפקטיבי מבחינת דפוסי הפעולה וחלוקת התפקידים בין הדרג הפוליטי למנהלי, וכי צמצומו המכוון של שירות המדינה בשנים האחרונות הביא לפגיעה ביכולתו לבצע את תפקידיו, בהם הפיקוח
על הגופים המופרטים.
"יש לערוך רפורמה מקיפה בשירות המדינה במסגרתה לצמצם את משרדי הממשלה ל-15 לכל היותר", נכתב בהמלצות, "לבטל את המינויים הפוליטיים, להנהיג מסלולי קריירה והכשרה ולגבש מדיניות אחידה וכוללת בתחום הרגולציה".
פרופ' יצחק גל-נור צילום: ליאור גולדרט
"הפערים בין הרשויות המקומיות בישראל הם אחד המקורות המרכזיים לפערים החברתיים-כלכליים בישראל", טוען צוות המומחים בהתייחסו לנושא השלטון המקומי, "ובתחומים רבים הועברה האחריות מהמדינה לרשויות המקומיות תוך התייחסות אליהן כ'קבלני ביצוע', מבלי שהוענקו להן הסמכויות והמשאבים לצורך ביצוע המשימות".
המסקנות מציעות כי יש לפעול להעצמת השלטון המקומי והתאמת מערכת היחסים בינו לבין השלטון המרכזי. בנוסף, מצוין מצבן הקשה של הרשויות המקומיות הערביות הסובלות גם מחלוקת משאבים בלתי שוויונית של משאבי המדינה.
בהתייחס ליחסי הממשלה והחברה האזרחית קובע צוות המומחים כי מעטים מהארגונים ללא מטרות הרווח הפועלים בישראל ממלאים אחר תפקידם בהשמעת 'הקול האזרחי' בתהליכים קובעי מדיניות, ומרביתם ממלאים למעשה תפקידים שהיו בעבר באחריות המדינה. "ארגונים אלו נדחקו למלא שירותים הממשלה הזניחה, הם אינם זוכים לאמון משרדי הממשלה וזו האחרונה אף לא רק שאינה מעודדת פילנתרופיה והתנדבות, אלא מקשה עליהם", נכתב בדו"ח הביניים. על כן מוצע לבטל את הסדרי המס המפלים לרעה את הארגונים והעמותות, להפנות חלק מההכנסות מההפרטות לנושאים חברתיים, לעודד יזמות חברתית עסקית ולהסדירה לתועלת הקהילה.
"המלצותינו נועדו לתרום להליכים דמוקרטיים יותר של קביעת מדיניות בישראל, ולשפר את התשתית המנהלית והחוקית שבלעדיה לא ניתן יהיה לממש את התמורות בחברה ובכלכלה בנושאים שהם אקוטיים לכל אזרח במדינה", מסר פרופסור יצחק גל-נור.
חברי הצוות : מימין - הלא אספניולי, יוסי יונה, אביה ספיבק ועדינה בר שלום.
צילום: ראובן קסטרו
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם