מהר יותר, גבוה יותר: מערכת האימון החדשה שמשגעת את ספורטאי ארה"ב
מערכת האימון החדשה שמשגעת ספורטאים בארה"ב מתחזקת איבר שנזנח באימונים - המוח; מאחורי הנשק הסודי של כוכבי ה-NBA ונבחרת ההוקי האמריקאית עומד פיתוח של כמה חברים מהצבא שבנו את המערכת בהוד השרון; הלקוחות הבאים: ליגות הכדורגל של גרמניה, של הולנד ושל ברזיל
מערכת האימון למוח, המזכירה משחק מחשב מתוחכם בעל דרישות גבוהות מאוד, כבר רושמת הצלחות: שחקני הNBA שהתנסו בה הציגו שיפור ניכר על המגרש, ונבחרות הוקי קרח, המשחק הקבוצתי המהיר בעולם, הכפילו את הניצחונות שהשיגו. הנבחרות האמריקניות הצעירות לבני 18-17 בהוקי קרח זכו ב-3 אליפויות עולם רצופות, ומתוך 12 הטורנירים הבינלאומיים האחרים בהם השתתפו ב-3 השנים האחרונות זכו ב-9 מדליות זהב.
"הכדורסלנים שנחשפו למערכת האימון למוח רכשו אותה באופן פרטני", מספר דני דנקנר, מנכ"ל חברת אייס (Cognitive Engineering ACE Applied) שפיתחה את הINTELLIGYM במיוחד לעולם הספורט המקצועני. "הם רואים בה נשק סודי שמקנה להם יתרון יחסי על עמיתיהם ויריביהם. סוכנים של אחדים מהשחקנים אסרו עליהם לגלות את העובדה שהם מתאמנים בזמנם החופשי, אבל לנו ידוע על לפחות 10 מכוכבי הליגה הטובה בעולם שמתאמנים בעילום שם או בכינויים לפחות פעמיים בשבוע על מחשב אישי. שניים חשפו עצמם: כריס קיימן מהקליפרס וניק קוליסון מאוקלהומה סיטי. ביצועיהם, זאת ניכר היטב, אכן השתפרו".
את חברת אייס הקים ב-2003 דנקנר עם ד"ר גיל הופרט-גראף, ד"ר יעקב גרינשפן, דרור ליבנת ואיתי קרן, לשעבר הטכנולוג הראשי ב-ICQ. החברה , הממוקמת בהוד השרון, מעסיקה בארץ 10 עובדים ולה שלוחה בניו ג'רזי. קרן בירד הדולאומית, המעורבת בשיתופי פעולה בין חברות ישראליות לאמריקאיות, סייעה לחברה באיתור שותפים אסטרטגיים לפיתוח מוצר משותף, וב-34 שנותיה השקיעה בישראל ביותר מ-820 פרויקטים.
הרעיון לפרויקט הזה נולד בחיל האוויר הישראלי. במהלך קורס טיס השתתפו כמה מאנשי צוות ההקמה של אייס בניסוי שערך פרופ' גני גופר מהטכניון, מומחה לאימון קוגניטיבי. תוצאותיו הבהירו כי אפשר לאמן את המוח לקבל החלטות מהירות בתנאי לחץ גבוהים. באימון בסימולטור החניך בקורס לומד לבצע מטלות שונות כגון המראה, נחיתה וירי במטרות, ואילו האימון הקוגניטיבי מכוון לשפר ביצועים הכרוכים בקבלת החלטות לגבי סט שלם של מטלות ובעומסים כבדים. מערכת האימון הישראלית נוסתה בהמשך בנאס"א ובחיל האוויר האמריקאי.
על ההחלטה לעבור מטיס לספורט אומר דנקנר: "כשהחלטנו לייסד את חברת הסטארט-אפ שלנו הבנו די מהר שאימון קוגניטיבי נדרש לתחומים אזרחיים רבים שבהם הפעילות כולה נעשית בתנאי לחץ: כוחות הצלה וחילוץ, כירורגים בחדרי הניתוח ואפילו סוחרים בבורסה. הלכנו לעולם הספורט משום שכאן נראה לנו שנוכל
אייס פנתה לליגת המכללות, עברה לליגות התיכונים והגיעה לבסוף גם לNBA. כל מערכת אימון שהשחקן רוכש מתאימה עצמה לצרכיו על-פי פרופיל משתמש פרטני. משום שהאימון מעייף הוא נמשך לכל היותר חצי שעה, פעמיים שלוש בשבוע. המערכת מודדות ברזולוציה של מאיות השנייה את זמני התגובה ואופני התגובה למה שנראה כמשחק מחשב. 80 פרמטרים שונים נמדדים לגבי כל פעולה, ובהם: לאן המשתמש מסתכל, תכנון מראש של מהלך רלוונטי, התנהגות בזירת המשחק, חלוקת קשב וריכוז, ביצוע וצפייה קדימה של מהלכים.
"נבחרות הכדורסל של מכללות ממפיס ופלורידה, ששחקניהן התאמנו באמצעות המערכת שלנו, עלו לגמר. פלורידה זכתה. השמועה עשתה כנפיים ועד מהרה נבחרות נוספות אימצו את המערכת באימוניהן, אבל המודל העסקי שלנו כיוון דווקא לדורות הצעירים של הכדורסלנים האמריקנים שמתחילים להתבלט בתיכון. שוק המכללות קטן מדי עבורנו (ב-NCAA יש 300 נבחרות). שוק שחקני התיכון וכל מי שמתעניין בשיפור ביצועיו באופן פרטי הוא שוק של מיליונים. ברמה התחרותית מדובר ב-4 מיליון כדורסלנים בני 18-12 ובסך הכל ב-30 מיליון". עלות מערכת האימון הבסיסית היא 100 דולר, ובגרסתה המתקדמת לאימונים תובעניים היא תעלה 200 דולר למשתמש.
סיפור ההצלחה המרשים ביותר עד כה של מערכת האימון הקוגניטיבי נרשם בענף שבישראל אינו מוכר במיוחד - הוקי קרח, משחק קשוח ואף אלים ברמת המקצוענים. מהירות התגובה ומהירות התנועה של השחקנים בו הן פנטסטיות ואין דומה להן בעומס הקוגניטיבי המוטל על המשתתפים.
"המהירות שבה מבצעים מהלכים וכובשים שערים כה גבוהה עד שהקהל שביציע לעתים קרובות לא רואה את הבקעת השער. לכן נדלקת נורה אדומה מעל השער המאותתת על כך. זהו אחד מ-4 ענפי הספורט המקצועני הפופולריים ביותר בארה"ב, ובקנדה זהו ספורט לאומי. איגוד ההוקי קרח האמריקאי חש נחיתות לעומת הקנדים והרוסים והחליט שעל נבחרותיו להשתפר. לאחר שרכש מאיתנו את מערכת האימון דיווחו המאמנים על התקדמות מרשימה בהישגים ובביצועים ומספר הניצחונות שהנבחרות השיגו בתום שנתיים של אימונים אישיים על המחשב הוכפל. השימוש במערכת נעשה כלי סטנדרטי שבו מחויבים כל שחקני הנבחרות פעמיים בשבוע".
כיצד הגעתם לרעיון למקד מערכת אימון ממוחשבת כזאת לספורט?
"משיחות עם מאמנים למדנו כי הם מוטרדים מריבוי טעויות של השחקנים. משחקי הכדור וההוקי מוכרעים כשקבוצה מבצעת כמה שפחות טעויות בעוד שחקניה נתונים בלחץ נפשי גדול, בעומס גופני ובדופק מואץ, והמאמנים חיפשו דרכים לצמצם טעויות. הם הסבירו לנו שהאימונים עוסקים בבניית הכושר הגופני ובתרגול טקטי, ושבנוסף מוקדשת תשומת לב לתזונה ולהכנה פסיכולוגית.
"ב-2004, כשהחברה היתה בתהליך תכנון, פגשתי במקרה באטלנטה את מאמן ה-NBA הנודע יובי בראון, גאון כדורסל נדיר ששמו נמצא בהיכל התהילה של הכדורסל מ-2005. הוא אימן באוניברסיטת דיוק וב-NBA ועברו דרכו אגדות כקארים עבדול ג'אבר ואוסקר רוברטסון. כיום הוא פרשן בטלוויזיה. סיפרתי לו על הרעיון המתרקם בישראל והוא התלהב: "אם תצליחו - אתם יושבים על רקטה שתביא את הכדורסל למחוזות חדשים. עם מערכת אימון קוגניטיבית הכדורסל ייראה אחרת". בראון אמר משפט שחקוק בזיכרוני: "בכדורסל מנצח לא מי שרץ מהר יותר או קופץ גבוה יותר, אלא מי שמקבל החלטות יותר טובות ועושה פחות טעויות".
"מערכת התוכנה מחייבת את המשתמש להכניס פרטים אישיים, גיל, מין, תפקיד על המגרש וניסיון קודם, ועל סמך נתונים אלה מותקנת עבורו תוכנית אימון ראשונה, במהלכה הוא עובר עוד סדרת בדיקות. על צג מחשבו הוא יראה לוח ועליו אובייקטים המזכירים חלליות זזות, והוא נדרש למשימות שונות שכל הזמן נמדדות".
את תוכנית האימון בהוקי קרח בנו אנשי אייס על בסיס ניתוח נתונים ממצלמות בקסדות השחקנים. הדבר דמה לניתוח נתוני MRI לגבי תפקוד, מה השחקן ראה ולא ראה. כמו כן פוזרו מצלמות מעל משטח הקרח שסיפקו נתונים על מסלולי תנועה של השחקנים שהוצלבו עם הנתונים ממצלמות הקסדה והעידו על קבלת החלטות.
"גילינו שבמובן הפיזיולוגי השחקנים רואים את המתרחש בשדה הראייה שלהם, אבל המוח לא מספיק תמיד לעבד את המידע משום שמדובר בכמות אדירה בפרק זמן קצר מאוד. עשיריות שנייה. יכולתו של שחקן בהתקפה בעל זיכרון עבודה מפותח משתפרת והוא מסוגל לדעת היכן כל אחד מעמיתיו לקבוצה נמצא במגרש אפילו בלי לראותו ממש. שחקנים שהתאמנו במערכת הזאת סיפרו שלאחר זמן מה המשחק נראה להם איטי יותר - מכיוון שהמוח אומן להגיב מהר יותר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם