האם הבן זכאי להשאר בדירת ההורים שנפטרו?
בית המשפט דחה תביעה שהגישה חברת עמידר נגד בנם של זכאי דיור ציבורי שנפטרו, לאחר שטענה כי פלש לדירה ועליו לשלם דמי שכירות; בית המשפט: "ראוי שחברת עמידר תבדוק את עצמה"
מפסק הדין עולה, כי עמידר השכירה את הדירה ברחוב האצ"ל 60 בחולון להוריו המנוחים של הנתבע בשנת 1994. לאחר שהוריו הלכו לעולמם, התברר בחברה כי הנתבע פלש לדירה שלא בהסכמתה ולא ברשותה ולמעשה מעולם לא התגורר עם הוריו ודרישותיה ממנו לפנות את הדירה כי אינו זכאי להתגורר בה, לא נענו.
חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (1998) מגדיר דייר ממשיך, כמי שהוא בין היתר ילדו של זכאי ובלבד שהתגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי. במקרה זה האב נפטר בשנת 2006 והאם נפטרה בחודש אפריל 2008. בית המשפט אם כך, התבקש לבחון אם הנתבע התגורר עם הוריו במשך שלוש שנים רצופות החל מחודש אפריל 2005.
הנתבע הביא מספר עדים שתמכו בטענתו
כי התגורר בנכס, נולד בדירה וגר בה כל חייו. לדבריו לאחר שאחיו התחתנו ועזבו את הבית הוא נותר להתגורר בדירה יחד עם הוריו וכי למעט תקופת השירות הצבאי לא עזב את הדירה ומעולם לא התגורר במקום אחר. לדבריו אף טיפל בהוריו ולאור מצבם לא יכול היה לעזוב את הדירה.
האצל 60 חולון צילום: נאור רהב.
לעומת זאת טענה חברת עמידר כי הנתבע מעולם לא התגורר בנכס, ופלש אליו, אך בית המשפט בחר לדחות את הטענה. "מדובר בטענת סרק שטוב היה לולא נטענה" ציין מאור. "הנתבע עמד בנטל על מנת להראות שגר עם הוריו בתקופה של שלוש שנים לפני פטירתו של האב ולכל הפחות לפני פטירתה של האם". מאור אף ציין כי בניגוד לעמדת חברת עמידר שמקפידה לנהל ולתעד את המאורעות בתיק, במקרה זה "אין מדובר בהקפדה יתרה".
מאור מתח ביקורת קשה על התנהלות נציגי חברת עמידר שביקרו בשטח וערכו דוחות ביקור. לדבריו בדוחות לא צוין מה תכולת החדרים, מה היה בביקור ומה נאמר בין הנציגים לבין הדיירים. "ראוי שעמידר תבדוק את עצמה בעניין זה במיוחד לאור התפקיד הציבורי החשוב שהיא ממלאת", ציין מאור ופסק כי תשלם הוצאות משפט בסך 7,500 שקל לנתבע.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם