יוון מבקשת ממנהיגים אירופים לזרז את חבילת הסיוע הנוספת
על רקע הפגנות סוערות ברחבי יוון כנגד גזרות המיסוי - פקחים של קרן המטבע הבינלאומית בודקים האם המדינה עומדת בקיצוץ הגירעון; תוצאות הבדיקה עשויות להציל אותה מחדלות פירעון
פפנדראו נפגש בפריז עם נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, הציג את המצב העדכני של יוון והעביר את המסר שממשלתו תעשה הכל כדי לעמוד בהתחייבויותיה לגוש היורו ולקרן המטבע הבינלאומית. בעקבות הפגישה סרקוזי מסר שייפגש עם קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, בניסיון לגבש אסטרטגיה צרפתית-גרמנית לטיפול במצב.
פפנדראו ביקר גם בוורשה, בירת פולין, המכהנת כנשיאת האיחוד האירופי, שם נפגש עם בכירים באיחוד וביקש לזרז את הטיפול בבקשת יוון לחבילת סיוע נוספת. פקחים של קרן המטבע הבינלאומית והאיחוד האירופי שוהים כעת ביוון כדי לבדוק האם המדינה הים תיכונית עומדת בקיצוצים בגרעון התקציב כפי שהתחייבה. תוצאות הבדיקה יקבעו אם יוון תקבל החודש נתח של 8 מיליארד יורו שהיא אמורה לקבל במסגרת חבילת הסיוע הראשונה. אם העברת הכסף תעוכב עשויה יוון להגיע למצב של חדלות פירעון,
שכן היא לא תוכל לפרוע את חובותיה השוטפים.
ביקור הפקחים באתונה נערך על רקע הפגנות סוערות ברחבי יוון כנגד גזרות המיסוי, ובמיוחד הנהגת מס רכוש חדש, שנועד לאפשר להגדיל את ההכנסות הממשלה ולהקטין את הגירעון, שכבר זינק מעבר להתחייבות שקיבלה עליה יוון.
מרקל זכתה במפתיע לרוב גדול בפרלמנט הגרמני התומך בהגדלת חלקה של גרמניה בקרן ליציבות פיננסית. הקרן המוגדלת, ששוויה מוערך ב-440 מיליארד יורו, תוכל גם לרכוש אג"ח של המדינות. בשלב זה ירדה מן הפרק הצעה לפיה קניית האג"ח תיעשה על ידי הבנק האירופי המרכזי כדי להאיץ את הפעילות הכלכלית. כעת מצפים באיחוד שגם הפרלמנטים של מלטה, הולנד וסלובניה יאשרו את הקרן החדשה.
עם זאת, אנליסטים באירופה קובעים כי הקרן ליציבות פיננסית זקוקה לסכומים הרבה יותר גדולים כדי להוציא את אירופה ממשבר החוב.
לפי הערכת האנליסטים, דרושים 2-1 מיליארד יורו נוספים כדי שהקרן תוכל למלא את משימתה, ולכן הם מצפים שבמהלך השבועות הקרובים יגברו הלחצים להגדיל את הסכומים המוזרמים לקרן - ככל שמשבר החוב באירופה יחמיר ויגברו הלחצים על ראשי גוש היורו לזרז את פעילותם בטיפול במשבר החוב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם