כלל פיננסים: דרישות ההון מהבנקים יכולות לגרום לתאונת שרשרת בכלכלה
בהתייחסות לפרסומים בדבר ההגדלה הדרמטית בדרישות ההון מהבנקים, קובע יובל בן-זאב, כי מדובר בשינוי כללי המשחק בשוק, ובזעזוע גדול למשק כולו
"מדובר בשינוי הכללים לגבי המשקיעים והמשק כולו", אמר בן-זאב. לדבריו, ללאומי והפועלים יידרשו 3.3-3.5 שנים כדי לעמוד בדרישה, שכן הם מרוויחים 2.4-2.7 מיליארד שקל בשנה וצריכים להגדיל את ההון ב-9 מיליארד שקל (פועלים) וב-8 מיליארד שקל (בנק לאומי). לדיסקונט יידרשו כ-5 שנים, למזרחי טפחות 3.1 שנים ולבינלאומי כ-2.8 שנים.
"ציפינו לדרישת הגדלה עד ל-9%-9.5%, שמשמעותה היתה האטה בקצב חלוקת הדיבידנד תוך צמיחה בקצב של 3-5% בתיק
האשראי", אמר בן זאב. לדעתו, אם אכן יהיה מדובר ב-11%, הרי שבחמש השנים הקרובות אנו צפויים להאטה משמעותית ביכולת הבנקים להגדיל את תיק האשראי שלהם.
"המשמעות הנגזרת היא פשוטה – מחנק אשראי, עצירה בחריקת בלמים", הסביר בן-זאב. "תחשבו על נסיעה בכביש המהיר כאשר תוכנת הניווט מתריעה על עומס הצפוי בהמשך הדרך ובמקום לבקש ממני להאט היא מורה עלי לעצור בחריקת בלמים. צעד זה לבדו עלול לגרום לתאונת שרשרת".
לדבריו, מחנק אשראי משמעותו פגיעה בפוטנציאל הצמיחה של המשק, לצד עליה במרווחי האשראי ופגיעה בכושר ההחזר של הלווים הנדרשים למחזור אשראי. "אנו בספק האם השוק החוץ בנקאי יוכל לספוג את עודפי הביקוש לאשראי. המלצות ועדת טרכטנברג, למשל בתחום ההאצה של בניה למגורים, יתקלו במחסור אשראי לבניה ולמשכנתאות באופן שעלול לפגוע ביישומן המוצלח".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם