"יבנה תמנה 90 אלף תושבים בתוך עשור"
יבנה מתעוררת לחיים בעקבות יישום תוכנית אב; שטח העיר הורחב, מחירי המגרשים לבנייה כמעט הכפילו את עצמם, 14 אלף יחידות דיור מתוכננות להיבנות בה בשנים הקרובות וקבלנים רבים רואים בעיר יעד אטרקטיבי
ביבנה חיים כיום 35 אלף תושבים עלפי גוב ארי "העיר נמצאת כיום על אם הדרך למימוש תוכניות שהוכנו בעשור האחרון ויעלו את מספר התושבים בה ל-90 אלף בתוך 15-10 שנה , בהתאם לקצב האכלוס".
לאחר שנים של קיפאון בבנייה ביבנה נכנסו אליה בשנתיים האחרונות קבלנים שבעבר לא ראו בה עיר אטרקטיבית, אזורים, תדהר, בסר, חנן מור ואלמוג כדאי הם רק חלק מהשמות. "לא הערכתי שקצב השיווק והבנייה יהיה מסיבי כמו שהוא היום, בשנת הלימודים הבאה נצטרך לקלוט 1,400 משפחות חדשות, מדובר באחוז גבוה מאוד שאין לו אח ורע באף מקום בארץ", מתגאה גוב ארי. לדבריו, בשנים הקרובות מתוכננות להיבנות ביבנה 14 אלף יחידות דיור. חלק קטן מהן בתוכניות לפינוי-בינוי ורובן בתוכניות חדשות מאושרות על שטחים פנויים שצורפו אל העיר עקב החלטה של ועדת הגבולות לספח אל העיר שטחים מהמועצה האזורית חבל יבנה.
"כרגע ישנו אישור לבניית 4,700 יחידות דיור בחלק החדש של העיר, ושכונה נוספת של 2,800 יחידות דיור בתהליכי אישור", מעדכן גוב ארי. "בדרום מזרח יבנה, על גבול מושב בניה, ישנה תוכנית נוספת שמטופלת. ההליכים אטיים מאוד, אך בסופו של יום תאושר שם בנייה של 3,700 יחידות דיור נוספות".
הוא מוסיף ומעדכן כי במרכז הוותיק של העיר יש 3 פרויקטים מתוכננים המיועדים לפינוי-בינוי שיניבו בסך הכל 2,000 יחידות דיור חדשות. "היחס הכלכלי בפרויקטים אלה הוא 5 דירות חדשות במקום כל דירה ישנה (1:5). אנחנו מלווים את התושבים במקביל להליך שמנהלים עמם היזמים, כדי לוודא שהם לא ייפגעו. כמו כן קיבלתי החלטה להעניק הנחות מפליגות בארנונה לתושבים שייכנסו להליך פינוי-בינוי", אומר גוב ארי.
בהתאם לכך, עיריית יבנה אישרה כי דיירים שיפונו לדירה שכורה לתקופת בנייה של פרויקט חדש במסגרת פינויבינוי ישלמו ארנונה לפי שטח דירתם הישנה, וכך גם בשנה הראשונה למגוריהם בדירת הקבע החדשה.
התרחיש השחור ביותר מבחינתו הוא שבעקבות ההקמה של שכונת יבנה הירוקה החדשה והחזקה יוגדלו הפערים מול השכונות הוותיקות בעיר. הוא מסרב לציין דוגמאות לערים שהתרחשה בהן "הפרדה תודעתית" בין שכונה חדשה לבין השכונות הוותיקות (מצב שבו למרות השייכות המוניציפלית של שכונה חדשה לעיר תושביה אינם רואים עצמם חלק מהעיר). קרוב לוודאי שהוא רואה לנגד עיניו את שכונת קריית השרון בנתניה או את שכונת נווה סביון באור יהודה.
"לא ארצה לראות עיר ישנה במנותק מהחדשה", מכריז גוב ארי. "בתי ספר חדשים שנפתחים ביבנה הם עלאזוריים, והחלוקה נעשית לפי נושאי התמחות. כך
גוב ארי אף גורס כי מה שאפיין את העיר מתחילת דרכה הוא התמהיל של אוכלוסיית התושבים בה. "לאורך השנים קלטה העיר עולים מצפון אפריקה, מעיראק, מהונגריה, מרומניה, מחבר העמים ומאתיופיה, זאת לצד הקמת שכונות צבאיות איכותיות ומבוקשות. התמהיל הזה תמיד הצליח ביבנה ואין לנו עניין לשנותו".

כדי להבין את עליות המחירים הדרמטיות ביבנה, המסתכמות כמעט ב-100% בשנים 2010-2008, די להביט בתוצאות מכרזים של מינהל מקרקעי ישראל. בחודש יולי 2010 נמכרו מגרשים לבנייה בשכונת יבנה הירוקה במחיר ממוצע של 350 אלף שקל עבור קרקע ליחידת דיור אחת, זאת לעומת 300 אלף שקל עבור קרקע ליחידת דיור במכרזים דומים של המינהל בסוף 2009.
במכרזים דומים שפרסם המינהל ב-2008 נמכרו מגרשים לבנייה בשכונה ב-185 אלף שקל בלבד עבור קרקע ליחידת דיור. "במשך שנים לא היתה רזרבה לבנייה ביבנה, ולכן החלטתי להרחיב את גבולות העיר ולהגדיל את מספר התושבים בה", מסביר גוב ארי. "הבנתי שעיר מגורים עם 35 אלף תושבים לא יכולה לקדם את עצמה משמעותית, ולשם כך נדרשת מסה קריטית של תושבים. לכן החלטתי לקדם תוכנית אב שהובילה ב-2004 להחלטה להגדיל את העיר ל-90 אלף תושבים בתוך עשור.
גוב ארי מציין כי שיווק הקרקעות התעכב אף שאישור התוכניות נעשה מהר יחסית. "השכונה הירוקה אושרה בתוך שנתיים ב-2006, אך שווקה לצערי רק ב-2008. הקרקעות עמדו מוכנות שנתיים לפני ששיווק אותן המינהל בשל ויכוח לגבי תקציב פיתוח השטח בין משרד האוצר לבין משרד השיכון. הוויכוח נמשך זמן רב מדי, כפי שלצערי קורה במוסדות הממשלה גם היום בשעה שקיים חוסר בדיור והמחירים גבוהים.
הוא מציין כי "יבנה נמצאת במרכז הביקוש גם מבחינת נגישות. מחלף יבנה מערב הושלם, ותחנות רכבת במערב ומזרח העיר יקצרו את זמן הנסיעה לתלאביב מחצי שעה לרבע שעה".
בנוסף , קרקע עם פוטנציאל למאות יחידות דיור נוספות בעיר שיש עיכוב בפינויה היא תע"ש יבנה, ששנים טוענים שהמינהל צריך לפנות ולשווק אותה. אולם גוב ארי לא אופטימי לגבי לוחות הזמנים.
למרות בנייה של כמה שכונות ירוקות בארץ גוב ארי טוען כי יבנה הירוקה היא השכונה היחידה הירוקה באמת. "זו השכונה הירוקה היחידה בארץ שיש לה הכשר של "בית ירוק" ממכון התקנים. "כבר לפני 10 שנים החלטנו על כך ולא בגלל הטרנד החדש שיש היום. 50% מהשטח מחלחלים ואין תחתיהם בטון, מי ההשקיה הם מים ממוחזרים והאשפה תופרד במקום. לא יהיו מכלי אשפה או משאיות אשפה בשכונה.
הדייר ישגר את האשפה דרך שני פירים לפי סוגים - יבש ורטוב, והיא תרד למכלי אשפה שעומקם 3 מטרים מתחת לאדמה. גם בעיר הוותיקה אנחנו מפנים את צפרדעי האשפה ועוברים לפחים מוטמנים", הוא מעדכן.
המחסור המורגש בעיר שצועדת לעבר פיתוח מגורים מואץ הוא במסחר מודרני. מרבית התושבים שמעוניינים להגיע למרכזי קניות ובילוי נוסעים לראשון לציון או לרחובות. "גם לכך יהיה לנו מענה בקרוב", מבטיח גוב ארי. "חברת גזית גלוב תקים מרכז קניות ששטחו 7,000 מ"ר בשדרות ירושלים בעיר, וקניוניה כבר ידועים בהצלחתם. גם תדהר בונה מרכז עסקים ומסחר, ואנו נמצאים בעיצומו של תהליך לפיתוח אזור תעסוקה חדש ומחכים לקבלת שטחים ממועצה אזורית סמוכה במזרח העיר כדי לפתח אזור תעסוקה לתושבים לצד המסחר.
shlomit.tsur@maariv.co.il