מה בולם את קטר הצמיחה של המשק?
הייצוא הצטמק ב-5% באוגוסט-ספטמבר ל-7.4 מיליארד דולר בלבד; ההיי-טק צנח פי שניים ל-3.18 מיליארד דולר; בין הגורמים לצניחה: ההאטה העולמית, המהנדסים הרוסים הפורשים וגם ענקית התרופות טבע
את הסיבות לירידה של 370 מיליון דולר בייצוא באוגוסט-ספטמבר לעומת החודשיים הקודמים תולה הכלכלן הראשי של המכון שאולי כצנלסון במצב הבעייתי שנקלעה אליו הכלכלה העולמית, אשר צפוי להמשיך ולהשפיע לרעה על הענף. "הייצוא הישראלי מושפע מההאטה בכלכלה העולמית ובסחר העולמי. המשך ההאטה עלול להוביל לקיפאון בייצוא בשנת 2012", הוא מסביר.
כצנלסון מוסר שבדומה לדשדוש העולמי מדובר במגמה ארוכת טווח. כך למשל ייצוא הסחורות בחודשיים הנסקרים היה נמוך ב-2% מהממוצע הדו-חודשי ב-12 החודשים האחרונים וב-3% מהייצוא
בחינה של התפלגות המגמה בין היבשות השונות לפי מצבן הכלכלי תומכת בחששותיו של כצנלסון כי מדובר בהאטה שאיננה מקרית או נקודתית. "בארה"ב אנו רואים קפיאה על השמרים ואף נסיגה בייצוא כבר כמה חודשים, ולאחר עלייה בייצוא לאירופה שבנו לראות ירידה בחודש אוגוסט, שנמשכה להערכתנו גם בספטמבר ותימשך בחודשים הקרובים".
מגזר ההיי-טק, שנכללים בו בין השאר ייצוא רכיבי אלקטרוניקה, ציוד תקשורת, בקרה רפואית, כלי טיס ותרופות, איננו מקשה אחת. את הירידה החדה ביותר רשם ענף התרופות שצנח ב-17% ל-987 מיליון דולר ואחראי ליותר מ-40% מהירידה. "הייתי מייחס משמעות פחותה לירידה החדה בייצוא התרופות בגלל התנודתיות הרבה השוררת בענף", אומר כצנלסון, "אך גם בנטרול ענף זה ישנה ירידה בחודשים האחרונים ברוב המגזרים והענפים במשק".
ענף ייצוא התרופות הישראלי הוא ענף ריכוזי ביותר, אשר על כ-90% ממנו חולשת טבע, שאמורה בימים הקרובים לפרסם את דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי. גם אם חלקה היחסי של טבע בירידה תואם את חלקה בשוק, הדבר איננו צפוי לגזור את תוצאותיה באופן דומה, בין השאר כי הנתונים עוברים עיבוד סטטיסטי כדי לנטרל השפעות עונתיות.
כרבע בלבד מפעילות הייצור של החברה מצוי בישראל והיא מייעדת חלק מהתוצרת לשוק המקומי. ירידה של כ-167 מיליון דולר, שעשויה לנבוע מגורמים עונתיים, נקודתיים או טכניים על רקע מכירות של 4.3 מיליארד דולר שרשמה טבע העולמית ברבעון השלישי אשתקד, עשויה להיות שולית יחסית.
ענף רכיבי האלקטרוניקה נפגע קשות וירד ב-13% ל-620 מיליון דולר, ואילו ענף כלי הטיס איבד 7% וירד ל-288 מיליון דולר. ענף ציוד התקשורת והבקרה צנח בכ-3% והסתכם ב-1.27 מיליארד דולר.
הענפים היחידים שחרגו מהמגמה הם דווקא ענפי התעשייה המסורתית דוגמת גומי ופלסטיקה, מוצרי מתכת, כרייה וחציבה שהייצוא שלהם צמח ב-5.3% בחודשיים אלה והסתכם בכ-1.3 מיליארד דולר.
יו"ר התאחדות התעשיינים שרגא ברוש אינו מופתע מביצועי המגזר, ובשיחה עם עסקים הוא מציין כי הוא ער למגמות כבר זמן רב: "אנחנו מתריעים על הירידה הזאת לא מאתמול, והיא צפויה להימשך", אומר ברוש, "ההאטה באירופה ובארה"ב לא תסתיים ותמשיך לפגוע גם בייצוא הישראלי שמוביל את הצמיחה במשק. בסופו של דבר יירשם גידול גם באבטלה, ולכך אנחנו צריכים להתכונן ולמזער את הנזקים ככל האפשר".
לטענת ברוש, הממשלה צריכה לסייע לתעשייה לפתח שוקי ייצוא חדשים, "הפעלה מיידית של קרן השיווק לחו"ל, שהוחלט עליה לפני כמה חודשים אך עדיין לא יושמה, בד בבד עם חיזוק פעילות מכון הייצוא, ובעיקר השקעות במחקר ופיתוח שהן הבסיס ליתרון היחסי של המשק - אלה הפעולות המיידיות והחשובות שיש לנקוט. כמו כן, יש צורך לבחון את החסמים הקיימים לאשראי לעסקים קטנים ובינוניים שמהווים מנוע צמיחה חשוב דווקא בתקופה זו".
"צריך לשמור על הסביבה העסקית שאנו נמצאים בה, להפסיק להטיל מסים חדשות לבקרים דוגמת העלאת העלויות של הביטוח הלאומי למעסיקים, דבר שמחייב כמובן העלאת מחירים והקטנה של כושר התחרות בייצוא", ברוש ממשיך, "אנחנו מתנגדים גם להצעות של ועדת טרכטנברג להורדה חד-צדדית של מכסים, שתגרום לסגירה של עשרות מפעלים. הפתרון הוא חתימה על הסכמי סחר הדדיים שבמסגרתם נחשוף את עצמנו לייבוא מתחרה ממדינות דרום מזרח אסיה ובמקביל נאפשר לייצוא האפשרי להגיע לאותם שווקים שייחשפו בפנינו".
יהודה זיסאפל, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה ונשיא קבוצת רד בינת, לא מייחס את הדשדוש של תעשיית ההיי-טק הישראלית לביקוש העולמי, אלא להיצע כוח האדם המצטמצם של החברה הישראלית: "מספר מסיימי האוניברסיטאות קבוע זה 15 שנה ובמכללות זה כ-8 שנים. ישנו צורך ב-2,500 מהנדסים נוספים בשנה. בכל שנה מסיימים כ-3,300 מהנדסים את לימודיהם באוניברסיטאות ו-4,000 מהנדסים במכללות, וזה פשוט לא מספיק. אז נכון, אחד הגורמים שללא ספק משפיעים הוא המשבר העולמי, אבל בעיה נוספת וייחודית להיי-טק הישראלי הוא מחסור חריף במהנדסים".
וערכם של המהנדסים הישראלים לא יסולא בפז לדעת זיסאפל: "כל מהנדס תורם בממוצע מיליון דולר לייצוא, כך שאלף מהנדסים שקולים למיליארד דולר של ייצוא, כניסת מהנדסים נוספים היתה הופכת את הירידה לעלייה חדה", הוא אומר ומציין: "זה לא מסובך מאוד לתקן את זה, צריך להשקיע יותר בחינוך ולהגדיל את האוניברסיטאות. מה שסייע בעבר לזינוק ההיי-טק היה העלייה הרוסית, שהביאה מהנדסים המתחילים כעת לפרוש". תופעה דומה מתרחשת אגב גם בבתי החולים, שם מתחיל שיערם של הדוקטורים בני העלייה הרוסית של ראשית שנות ה-90 להלבין, וזה מוביל למצוקה גוברת של כוח אדם.
"התוצאה היא שיותר ויותר עבודות ופרויקטים נעשים בחו"ל ולא בארץ. כמות המהנדסים לא גדלה הרבה מאוד שנים, ונוצר מצב שבו הנוטשים את הענף רבים מהנכנסים אליו. הצמיחה בתחום מניעה את הוא כמות המהנדסים, ואם יש קיטון במספרם יש קיטון בייצוא. חברה שלא יכולה לשכור בעלי מקצוע פשוט מעבירה עבודות לחו"ל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם